ראיון עם ג'ין לידולף

אל תתחילי איתי, ואת דווקא משתפרת

הצלחת לענות לי בלי להתנצל ולומר "לדעתי" שש פעמים במשפט, כמו שציינת שאני צריכה לעשות...
 
שתי שאלות:

מהי תוחלת החיים בשבט שם (לא זוכרת את השם) ומה שיעור תמותת תינוקות, יולדות וילדים עד גיל 5.
האם היא מכירה אורח חיים קהילתי אחר; במערב, בחברה שבטית-מודרנית (נגיד - בדואית?) במזרח הרחוק? אם כן, איך גידול ילדים נראה שם?
 
אדמה,בלי קשר לראיון,אם מעניינות אות

ך התשובות לשאלתך האחרונה, אני יכולה להמליץ על ספר מצוין, בשם Our Babies, Ourselves שסוקר שיטות גידול ילדים בחברות שונות, ומראה איך קשורים הן הביולוגיה והן הערכים החברתיים (נניח, שיתוף פעולה מול אינדיווידואליות) לדרכים שבהן אנו מגדלים ילדים. הכותבת, מרדית סמול, היא אנתרופולוגית, בערך רבע מהספר הוא הפניות למחקרים, והיא מתייחסת לגידול ילדים בארה"ב, ביפן, בחברה החקלאית של ה!קונג סאן באפריקה, בשבט נוודים בפרגוואי, ואני חושבת שבעוד חברה.
 

לורליי43

New member
למה היא התמקדה בשבט אחד בלבד

לפי מה שאני יודעת, היו בסביבה עוד שבטים שחיו באותם תנאים. כדי שמסקנות התצפית תהיינה יותר מבוססות, היה לדעתי מקום לתצפית יותר רחבה. ההתמקדות בשבט אחד מסוים- מוציאה את את ה"בחירות שלו" מהקונטקסט. המסקנות שלה, שא'
מוביל לב', יכולות להיות נכונות, רק אם באותם תנאי חיים, ילד שגדל בצורה אחת וילד שגדל לפי הרעיון של השבט שהיא בדקה לא הגיעו בסופו של דבר לאותו מצב. כלומר, יכול להיות שזה שהיא הסיקה שעקרון הרצף הוא זה ש"אחראי" לכל התופעות שמצאה- היא הסקת מסקנות לא נכונה. המחשבה שלי היא, שניתן להגיע לאותה תוצאה בכל מיני דרכים, והחשיבות שמיחסים לכל מיני "שיטות" היא לא נכונה. הרי אפשר "לייצר" ילדים מאושרים, בריאים ועם בטחון עצמי- גם כשלא מתמלאים לגביהם כל אותם "תנאי לידלוף".
 

mamick

New member
כי היא חובבנית גמורה

שלא מוכיחה שום דבר בצורה מדעית.
 

לורליי43

New member
אז מעניין מה היא תענה על זה...

אם הטענה הסופית היא שהילדים יוצאים משכרים מהתנהגות הורית מסויימת, אז צריך לבדוק את זה מול התנהגות הורית אחרת באותם תנאי מחיה. זה באמת נשמע כמו אידיאליזציה של מה שקרה בשטח, בנוסף לפרשנות רומנטית של המחברת.
 

ליביתי

New member
ויכוח מרתק נוצר פה בשרשור הזה

קראתי את הספר כשהייתי בהריון הראשון. אמא שלי הביאה לי אותו כי היא ראתה אותו בחנות ספרים וחשבה שהוא יהיה לי מעניין. לא היה לה שמץ של מושג על מה הוא מדבר (היא לא טרחה לקרוא לעומק את העטיפה האחורית
). אילו ידעה - ספק אם היתה מביאה לי אותו... עד אז, לא שמעתי ולא נחשפתי מעולם לספר הזה ולדברים האמורים בו. קראתי את כולו, אבל תוך חירוק שיניים וקושי רב. בלילה שלאחר מכן היה לי חלום סיוטי להפליא עלי ועל התינוקת העתידית שלי (בדיעבד בכלל יצא תינוק
). כאז כן היום, לא ראיתי בספר מתכון לגידול ילדים אלא דרך הסתכלות מסויימת. אני חושבת בדיעבד שמה שהטריד אותי מאד בקריאת הספר היה ההתמסרות הטוטלית של האמא לתינוק (לפחות כך חוויתי זאת אז). המוזר הוא שלימים, כשנולד בני, זכיתי ללא מעט ביקורת מצד משפחתי הקרובה על ההתמסרות הטוטלית שלי לבני (האמת? אני חושבת שאכן נשאבתי חזק מאד לתוך האמהות, אבל לא בסגנון ובמימדים שמתוארים בספר). אז דרכי איננה דרך "עקרון הרצף", אך יחד עם זאת היו שם בהחלט כמה רעיונות והצעות להסתכלות שחלחלו בי ועיצבו, ביחד עם עוד כמה דברים חשובים מאד, את סגנון האמהות שלי. אני לא מרגישה לא נוח עם הספר ועם הרעיונות שבו, ומאידך גם לא רואה בו הכוונה משמעותית להורות (הושפעתי לא פחות, ואולי אף יותר, מהספר של דניאל שטרן 'יומנו של תינוק'). לקחתי בערבון מאד מוגבל את התיאורים של לידלוף. אני לא רואה היבט יישומי בתיאורים שלה בכללותם. מקסימום בהיבטים מסויימים ומוגבלים.
 

mamick

New member
נראה לי שיש כאן כמה אי הבנות

1. היא לא התכוונה שהנשים ישארו בבית, אלא שיקחו את הילדים איתן לעבודה. 2. לא מדובר בכלל בהתמסרות טוטלית לילד, להפך, הילד פשוט נמצא עם אימו בזמן שהיא עסוקה בעבודתה ובכלל לא מתיחסת אל הילד (תינוק ליתר דיוק). (ואני, כמו שכבר כתבתי, ממש לא אהבתי את הספר).
 
למעלה