ראיון עם אריק
יוני גולדבלט-לבב קיים ראיון בלעדי עם ראש הממשלה אריאל שרון. הראיון מורכב מציטוטים שנאספו, ושנאמרו כולם על ידי אריאל שרון במרוצת השנים. בסופו של כל ציטוט מובא קישור לארכיון הדיגיטלי של הכנסת שם מובאים הדברים במלואם. מראיין: אדוני ראש הממשלה, אני מודה לך על שהסכמת להתפנות לראיון אישי בימים טרופים אלה. הרשה לי להתחיל בתהייה על ייבוש מפעל ההתיישבות האדיר, שאתה היית בין האדריכלים הגדולים שלו. לפנינו ממשלת ליכוד שהפסיקה הרחבת התיישבויות, מה יש לך להגיד למין ממשלה שכזו? ראש הממשלה: "מדוע הפסקתם את תנופת הבניין שאנחנו התחלנו בה? מדוע? רציתם לעקור את ההתיישבות ביהודה, בשומרון, בעזה ובעיר העתיקה בירושלים. שם לא תצליחו. שם חיים אנשים אמיתיים, גיבורים אמיתיים, בעלי אידיאולוגיה ציונית אמיתית, כמו שהיו הורינו. אנשי ההתיישבות, מתיישבי יהודה,שומרון ועזה ורמת-הגולן, הם ממשיכי דרך הורינו. לא אתם, בכם לא נותר מאומה מהדברים האלה" [1] מראיין: הממשלה החליטה ללכת למשאל בקרב מתפקדי הליכוד על עתידה של הארץ. המהלך ספג ביקורות קשות מימין ומשמאל. כיצד אתה חושב שהממשלה צריכה לקבוע את החלטותיה בבואה לסגת מארץ ישראל? ראש הממשלה: "הממשלה הזאת אינה רשאית לסכם מאומה על נסיגה ללא בחירות או תמיכה של שני-שלישים של חברי הכנסת. המספר הזה הכרחי, כי ישראל היא מדינה יהודית, כי זו כנסת מדינת היהודים, על-פי מגילת העצמאות שלה. אין בדברי כל עניין של אפליה. יש פה שני לאומים, וטבעי שבני הלאום השני יתמכו בעמדת הלאום שלהם. לכן, או בחירות או תמיכה של שני-שלישים של חברי הכנסת. אם לא כן, אל תדונו בנושא הנסיגה ואל תתקדמו בנושא של הנסיגה ואל תסכנו את ישראל. " [2] מראיין: קולות רבים בתוך התנועה שלך אדוני ראש הממשלה, מתרעמים על הבריחה מהאידיאולוגיה. טוענים שלממשלה אין שום זכות לוותר על חלקים מארץ ישראל. מה דעתך על כך? ראש הממשלה: "אני רוצה לצטט אמירה של בן-גוריון, מכתב של בן-גוריון - למה לדעת בן-גוריון אין לכם מנדט. אני מבקש שתשמעו. זהו מכתב מעניין מאוד של בן-גוריון. ב-21 במאי 1948, בימים הכי נוראים של המלחמה, שלח בן-גוריון מכתב למשה נובומייסקי, מנהל חברת האשלג בים-המלח. המכתב נשלח בתגובה על מהלכם של שניים מחברי הנהלת המפעל - נובומייסקי לא היה ביניהם, אני מדגיש - שהגיעו להסכם עם ראש ממשלת ירדן, תופיק עבד-אל-הודא, ועם גלאב פחה, מפקד הלגיון הערבי, שכדי להגן על המפעל הם מוסרים אותו כולו, בצפון ים-המלח ובדרומו, לפיקוח הצבא הירדני, וכן יפרקו את הנשק של העובדים הישראלים. כתב בן-גוריון: "- - - אין רשות וסמכות לשום איש למסור חלק משטח מדינתנו למישהו, ואילו אפילו חבר הממשלה היה עושה זאת, היינו מבטלים את עשייתו - - - בן-גוריון הסביר: "מבין אני את דאגתך לרכוש הרב של החברה, ואני מניח שהרכוש לא יינזק יתר על המידה. אבל" - תקשיבו היטב, זה חשוב לכם, אלה המתיימרים להיות תלמידיו של בן-גוריון - "השלמות הטריטוריאלית של מולדתנו קודמת לכול - - -". כל זה קרה בימים הקשים ביותר של מלחמת העצמאות, ובכל זאת מצא בן-גוריון זמן, ב-7 ביוני 1948 - אלה הימים הכי נוראים שהיו - לפגוש את נובומייסקי; עד כדי כך הוא ראה חשיבות לעניין. בעקבות הפגישה רשם ביומנו: "היה צריך להעמיד את השניים למשפט צבאי". אין דברים יפים ועקרוניים יותר מהדברים שאמר בן-גוריון באותה עת קשה, המתאימים להתנהגות הממשלה הנוכחית, המאיימת לסגת ולעקור את ההתיישבות ברמת-הגולן, ולחסל בהדרגה, תוך לחץ לקראת נסיגה, את ההתיישבות בשומרון, ביהודה ובחבל-עזה. לזה אין לכם מנדט. לשלום יש לכם מנדט, לנסיגה - אין לכם מנדט. " [3] מראיין: יש הטוענים בימים אלה שצריכים להחזיר 3 מליון פליטים אל תוך המדינה הפלשתינית העתידית וליצור מאזן אימה ממערב לירדן. הם טוענים שללא פתרון בעיית הפליטים לא יושג שלום? ראש הממשלה: "צריך להגיע ראשית כול להסכמה בין יהודים, שהיא הכרחית להצלחת התהליך: לא יוחזרו לארץ-ישראל המערבית לא מאות אלפים, לא עשרות אלפים ולא אלפים של פליטים פלשתינים. פתרון בעיית הפליטים חייב להיעשות במקומות מגוריהם - בלבנון, בסוריה, בירדן, בארצות המפרץ הפרסי - וזה חייב להיות חלק מן ההסכם. כניסתם רק תגביר את המתיחות והאיבה, כשיחזרו שוב למחנות פליטים דלים ונידחים ויראו מנגד את בתיהם לשעבר, את קברות אבותיהם ואת שדותיהם. "
יוני גולדבלט-לבב קיים ראיון בלעדי עם ראש הממשלה אריאל שרון. הראיון מורכב מציטוטים שנאספו, ושנאמרו כולם על ידי אריאל שרון במרוצת השנים. בסופו של כל ציטוט מובא קישור לארכיון הדיגיטלי של הכנסת שם מובאים הדברים במלואם. מראיין: אדוני ראש הממשלה, אני מודה לך על שהסכמת להתפנות לראיון אישי בימים טרופים אלה. הרשה לי להתחיל בתהייה על ייבוש מפעל ההתיישבות האדיר, שאתה היית בין האדריכלים הגדולים שלו. לפנינו ממשלת ליכוד שהפסיקה הרחבת התיישבויות, מה יש לך להגיד למין ממשלה שכזו? ראש הממשלה: "מדוע הפסקתם את תנופת הבניין שאנחנו התחלנו בה? מדוע? רציתם לעקור את ההתיישבות ביהודה, בשומרון, בעזה ובעיר העתיקה בירושלים. שם לא תצליחו. שם חיים אנשים אמיתיים, גיבורים אמיתיים, בעלי אידיאולוגיה ציונית אמיתית, כמו שהיו הורינו. אנשי ההתיישבות, מתיישבי יהודה,שומרון ועזה ורמת-הגולן, הם ממשיכי דרך הורינו. לא אתם, בכם לא נותר מאומה מהדברים האלה" [1] מראיין: הממשלה החליטה ללכת למשאל בקרב מתפקדי הליכוד על עתידה של הארץ. המהלך ספג ביקורות קשות מימין ומשמאל. כיצד אתה חושב שהממשלה צריכה לקבוע את החלטותיה בבואה לסגת מארץ ישראל? ראש הממשלה: "הממשלה הזאת אינה רשאית לסכם מאומה על נסיגה ללא בחירות או תמיכה של שני-שלישים של חברי הכנסת. המספר הזה הכרחי, כי ישראל היא מדינה יהודית, כי זו כנסת מדינת היהודים, על-פי מגילת העצמאות שלה. אין בדברי כל עניין של אפליה. יש פה שני לאומים, וטבעי שבני הלאום השני יתמכו בעמדת הלאום שלהם. לכן, או בחירות או תמיכה של שני-שלישים של חברי הכנסת. אם לא כן, אל תדונו בנושא הנסיגה ואל תתקדמו בנושא של הנסיגה ואל תסכנו את ישראל. " [2] מראיין: קולות רבים בתוך התנועה שלך אדוני ראש הממשלה, מתרעמים על הבריחה מהאידיאולוגיה. טוענים שלממשלה אין שום זכות לוותר על חלקים מארץ ישראל. מה דעתך על כך? ראש הממשלה: "אני רוצה לצטט אמירה של בן-גוריון, מכתב של בן-גוריון - למה לדעת בן-גוריון אין לכם מנדט. אני מבקש שתשמעו. זהו מכתב מעניין מאוד של בן-גוריון. ב-21 במאי 1948, בימים הכי נוראים של המלחמה, שלח בן-גוריון מכתב למשה נובומייסקי, מנהל חברת האשלג בים-המלח. המכתב נשלח בתגובה על מהלכם של שניים מחברי הנהלת המפעל - נובומייסקי לא היה ביניהם, אני מדגיש - שהגיעו להסכם עם ראש ממשלת ירדן, תופיק עבד-אל-הודא, ועם גלאב פחה, מפקד הלגיון הערבי, שכדי להגן על המפעל הם מוסרים אותו כולו, בצפון ים-המלח ובדרומו, לפיקוח הצבא הירדני, וכן יפרקו את הנשק של העובדים הישראלים. כתב בן-גוריון: "- - - אין רשות וסמכות לשום איש למסור חלק משטח מדינתנו למישהו, ואילו אפילו חבר הממשלה היה עושה זאת, היינו מבטלים את עשייתו - - - בן-גוריון הסביר: "מבין אני את דאגתך לרכוש הרב של החברה, ואני מניח שהרכוש לא יינזק יתר על המידה. אבל" - תקשיבו היטב, זה חשוב לכם, אלה המתיימרים להיות תלמידיו של בן-גוריון - "השלמות הטריטוריאלית של מולדתנו קודמת לכול - - -". כל זה קרה בימים הקשים ביותר של מלחמת העצמאות, ובכל זאת מצא בן-גוריון זמן, ב-7 ביוני 1948 - אלה הימים הכי נוראים שהיו - לפגוש את נובומייסקי; עד כדי כך הוא ראה חשיבות לעניין. בעקבות הפגישה רשם ביומנו: "היה צריך להעמיד את השניים למשפט צבאי". אין דברים יפים ועקרוניים יותר מהדברים שאמר בן-גוריון באותה עת קשה, המתאימים להתנהגות הממשלה הנוכחית, המאיימת לסגת ולעקור את ההתיישבות ברמת-הגולן, ולחסל בהדרגה, תוך לחץ לקראת נסיגה, את ההתיישבות בשומרון, ביהודה ובחבל-עזה. לזה אין לכם מנדט. לשלום יש לכם מנדט, לנסיגה - אין לכם מנדט. " [3] מראיין: יש הטוענים בימים אלה שצריכים להחזיר 3 מליון פליטים אל תוך המדינה הפלשתינית העתידית וליצור מאזן אימה ממערב לירדן. הם טוענים שללא פתרון בעיית הפליטים לא יושג שלום? ראש הממשלה: "צריך להגיע ראשית כול להסכמה בין יהודים, שהיא הכרחית להצלחת התהליך: לא יוחזרו לארץ-ישראל המערבית לא מאות אלפים, לא עשרות אלפים ולא אלפים של פליטים פלשתינים. פתרון בעיית הפליטים חייב להיעשות במקומות מגוריהם - בלבנון, בסוריה, בירדן, בארצות המפרץ הפרסי - וזה חייב להיות חלק מן ההסכם. כניסתם רק תגביר את המתיחות והאיבה, כשיחזרו שוב למחנות פליטים דלים ונידחים ויראו מנגד את בתיהם לשעבר, את קברות אבותיהם ואת שדותיהם. "