קשר הורה יונק
- פותח הנושא mano1
- פורסם בתאריך
איך לומר בעדינות...ממש לא!
היו אמנם אנשים מסויימים שעודדו את הקשר שלי עם התינוקות שלי (במהלך 3 הלידות שעברתי) אבל הכלל הוא שה"מערכת" חושבת שהתינוק הוא ש-ל-ה-ם,עם כל המשתמע, עד שאת יוצאת מהבית חולים."גיברת כבר *החזרת* את התינוק?!" כאן אני חייבת לציין לטובה את המיילדת הנפלאה בלידה האחרונה שלי שעודדה אותי לקחת ביות מלא (אופציה שלא ידועה כמעט בבית החולים הזה) ואף הלכה יחד איתי למחלקה ועמדה על זה שאקבל את מבוקשי. גם בלידה הראשונה במשגב לדך ז´´ל היה יחס יותר מעודד, יחסית, כמו למשל הביות הגמיש (לפני 6 שנים זה היה די חדש), וזה למרות שעברנו לידה נורא קשה והתינוק לא היה במיטבו בכלל, היה לו חום והוא היה חלש... מה לעשות כדי לשנות? זו שאלת המליון דולר. אם אתה שואל אותי, יעזור להקים מרכזי לידה כדי שבית חולים לא יהיה המקום היחיד ללדת בו. אז הרבה דברים שם יזוזו. בנתיים, על כל יולדת להיות הכי אסרטיבית שהיא רק יכולה ולדרוש להיות כמה שיותר מהר ויותר זמן עם התינוק. יותר מזה, קשה לעשות בתנאים הנוכחיים, חוץ מלהשתחרר מיד אחרי לידה, דבר שלי אישית היה קשה לעשות. ואגב הגברים- זה לדעתי גם התפקיד של האבא- להיות אסרטיבי. פשוט כי מטבע הדברים, היולדת אינה במיטבה מיד אחרי לידה.
היו אמנם אנשים מסויימים שעודדו את הקשר שלי עם התינוקות שלי (במהלך 3 הלידות שעברתי) אבל הכלל הוא שה"מערכת" חושבת שהתינוק הוא ש-ל-ה-ם,עם כל המשתמע, עד שאת יוצאת מהבית חולים."גיברת כבר *החזרת* את התינוק?!" כאן אני חייבת לציין לטובה את המיילדת הנפלאה בלידה האחרונה שלי שעודדה אותי לקחת ביות מלא (אופציה שלא ידועה כמעט בבית החולים הזה) ואף הלכה יחד איתי למחלקה ועמדה על זה שאקבל את מבוקשי. גם בלידה הראשונה במשגב לדך ז´´ל היה יחס יותר מעודד, יחסית, כמו למשל הביות הגמיש (לפני 6 שנים זה היה די חדש), וזה למרות שעברנו לידה נורא קשה והתינוק לא היה במיטבו בכלל, היה לו חום והוא היה חלש... מה לעשות כדי לשנות? זו שאלת המליון דולר. אם אתה שואל אותי, יעזור להקים מרכזי לידה כדי שבית חולים לא יהיה המקום היחיד ללדת בו. אז הרבה דברים שם יזוזו. בנתיים, על כל יולדת להיות הכי אסרטיבית שהיא רק יכולה ולדרוש להיות כמה שיותר מהר ויותר זמן עם התינוק. יותר מזה, קשה לעשות בתנאים הנוכחיים, חוץ מלהשתחרר מיד אחרי לידה, דבר שלי אישית היה קשה לעשות. ואגב הגברים- זה לדעתי גם התפקיד של האבא- להיות אסרטיבי. פשוט כי מטבע הדברים, היולדת אינה במיטבה מיד אחרי לידה.
אוהו, זו הזמנה לפתיחת תיבת פנדורה
התיחסותי דווקא בקיצור - הצוות בבילינסון, אחרי קיסרי, לא ממש עודד הנקה דחפו לנו כמעט בכוח פורמולה, ב-5 ימים ראיתי יועצת הנקה ל-5 דקות פעם אחת בלבד וההדרכה מהאחיות היתה חפיפית ביותר (מזל שיש לי נסיון וזה לא הפריע לי) וכמובן בגלל הקיסרי, הפרידו בינינו לדי הרבה שעות אפילו לפתוח לי את הקשירה בידיים כדי שאוכל ללטף אותו אחרי שהוציאו אותו ממני לא הסכימו ולהנקה של ממש קיבלתי אותו רק אחרי כמעט 24 שעות מה אפשר לעשות לדעתי? לתת גם למנותחת קיסרי להיות עם התינוק יותר מכמה דקות, לאפשר לה להניק מיד אחרי שסוגרים את הבטן, ולעבור לביות מלא ואמיתי, שלא צריך להחזיר את התינוק לתינוקיה בכלל אלא אם רוצים
התיחסותי דווקא בקיצור - הצוות בבילינסון, אחרי קיסרי, לא ממש עודד הנקה דחפו לנו כמעט בכוח פורמולה, ב-5 ימים ראיתי יועצת הנקה ל-5 דקות פעם אחת בלבד וההדרכה מהאחיות היתה חפיפית ביותר (מזל שיש לי נסיון וזה לא הפריע לי) וכמובן בגלל הקיסרי, הפרידו בינינו לדי הרבה שעות אפילו לפתוח לי את הקשירה בידיים כדי שאוכל ללטף אותו אחרי שהוציאו אותו ממני לא הסכימו ולהנקה של ממש קיבלתי אותו רק אחרי כמעט 24 שעות מה אפשר לעשות לדעתי? לתת גם למנותחת קיסרי להיות עם התינוק יותר מכמה דקות, לאפשר לה להניק מיד אחרי שסוגרים את הבטן, ולעבור לביות מלא ואמיתי, שלא צריך להחזיר את התינוק לתינוקיה בכלל אלא אם רוצים
ronnieyuval
New member
לא חושבת...
לא תרמו אבל גם לא הזיקו, לפחות במקרה שלי. מה שטוב הוא שנתנו לי את הילדה כל היום וכל הלילה, ולא הכריחו אותי להשאירה בתינוקיה. גם לא דחפו תמ"ל בכוח. אבל מכאן ועד ל"תרמו"? הדרך עוד ארוכה...
לא תרמו אבל גם לא הזיקו, לפחות במקרה שלי. מה שטוב הוא שנתנו לי את הילדה כל היום וכל הלילה, ולא הכריחו אותי להשאירה בתינוקיה. גם לא דחפו תמ"ל בכוח. אבל מכאן ועד ל"תרמו"? הדרך עוד ארוכה...
אני אהיה עדינה כמו נדיה. לא !!!!!
אצלינו - - דחפו תמ"ל - שמו ילדה בריאה (אמנם קטנה) בפגיה (לקח לי משהו כמו חודשיים להפסיק להרגיש שהיא "של בעלי" ולא שלי) - לחצו עלי לשים את הילד בתינוקיה כדי לנוח - העירו אותי כדי שח"וח אני לא ארדם עם ילד בידיים - החדר היה בנוי כך שלא היתה לי פרטיות (וילונות שלא היו מקובעים היטב, כזה דבר קטן, ואף אחד לא חשב עליו). - בעלי לא הורשה להשאר מעבר לשעות הביקור, למרות שהייתי זקוקה לעזרתו, והאחיות לא היו ערוכות לתת לי את כל מה שאני צריכה. איך לשנות את זה? לא יודעת. ללידה הבאה שלי, אם לא תהיה בבית, החלטתי לעזוב את בית החולים ברגע שאוכל לעמוד על רגלי (לא עשיתי את זה כאן כי פחדתי - לידה ראשונה, אחרי הכל).
אצלינו - - דחפו תמ"ל - שמו ילדה בריאה (אמנם קטנה) בפגיה (לקח לי משהו כמו חודשיים להפסיק להרגיש שהיא "של בעלי" ולא שלי) - לחצו עלי לשים את הילד בתינוקיה כדי לנוח - העירו אותי כדי שח"וח אני לא ארדם עם ילד בידיים - החדר היה בנוי כך שלא היתה לי פרטיות (וילונות שלא היו מקובעים היטב, כזה דבר קטן, ואף אחד לא חשב עליו). - בעלי לא הורשה להשאר מעבר לשעות הביקור, למרות שהייתי זקוקה לעזרתו, והאחיות לא היו ערוכות לתת לי את כל מה שאני צריכה. איך לשנות את זה? לא יודעת. ללידה הבאה שלי, אם לא תהיה בבית, החלטתי לעזוב את בית החולים ברגע שאוכל לעמוד על רגלי (לא עשיתי את זה כאן כי פחדתי - לידה ראשונה, אחרי הכל).
החדשות הטובות: תרם מאד! כשאני
משווה את מה שהיה אצלי לסיפורים שאני קוראת כאן ובמקומות אחרים נראה שילדתי בעולם אחר. החדשות הרעות: בית החולים בו ילדתי נסגר... מדובר במשגב לדך כמובן. מיד אחרי הלידה נתנו לי להניק ועזרו לי להחזיק ולהניק נכון. הייתי עם הילד 24 שעות ביממה ויכולתי להענות לצרכיו ולהניק ברגע שירצה. עם זאת יכולתי להשאיר אותו בתינוקיה לזמן מה מדי פעם כדי לנוח או להתאוורר (אני כותבת בלשון זכר אבל הכל נכון גם ללידה הראשונה של הבת). האחיות שאלו אם ההנקה הולכת בסדר והציעו לעזור אם לא. היתה יועצת הנקה זמינה שבאה כל יום להדריך, לייעץ ולוודא שהכל בסדר. נתנו לבעלי להיות איתנו כל הזמן. אמנם לקחנו חדר פרטי אבל גם לפני כן לא הפרידו בינינו לרגע. רופאת היילודים והאחיות בתינוקיה היו מקסימות. עזרו, הסבירו והדריכו בהרבה סבלנות ותרמו להרגשת הביטחון שלי שאני מסוגלת לטפל בילד בעצמי לאחר השיחרור הביתה. היחס היה מפרגן, תומך, ואיפשר לנו ליצור את הקשר עם התינוק באווירה רגועה ובכיף רב. אני לא מצליחה להבין איך דווקא בית חולים כזה נסגר. אני לא בטוחה שמרכזי לידה עם מיילדות בלבד יפתרו לי אישית את הבעיה, למרות שהם בהחלט נידרשים, מאחר ואני לא חושבת שמי שרוצה לקבל אפידורל בלידה צריכה לוותר על כל שאר התנאים ההכרחיים להתחלה מוצלחת עם הילד.
משווה את מה שהיה אצלי לסיפורים שאני קוראת כאן ובמקומות אחרים נראה שילדתי בעולם אחר. החדשות הרעות: בית החולים בו ילדתי נסגר... מדובר במשגב לדך כמובן. מיד אחרי הלידה נתנו לי להניק ועזרו לי להחזיק ולהניק נכון. הייתי עם הילד 24 שעות ביממה ויכולתי להענות לצרכיו ולהניק ברגע שירצה. עם זאת יכולתי להשאיר אותו בתינוקיה לזמן מה מדי פעם כדי לנוח או להתאוורר (אני כותבת בלשון זכר אבל הכל נכון גם ללידה הראשונה של הבת). האחיות שאלו אם ההנקה הולכת בסדר והציעו לעזור אם לא. היתה יועצת הנקה זמינה שבאה כל יום להדריך, לייעץ ולוודא שהכל בסדר. נתנו לבעלי להיות איתנו כל הזמן. אמנם לקחנו חדר פרטי אבל גם לפני כן לא הפרידו בינינו לרגע. רופאת היילודים והאחיות בתינוקיה היו מקסימות. עזרו, הסבירו והדריכו בהרבה סבלנות ותרמו להרגשת הביטחון שלי שאני מסוגלת לטפל בילד בעצמי לאחר השיחרור הביתה. היחס היה מפרגן, תומך, ואיפשר לנו ליצור את הקשר עם התינוק באווירה רגועה ובכיף רב. אני לא מצליחה להבין איך דווקא בית חולים כזה נסגר. אני לא בטוחה שמרכזי לידה עם מיילדות בלבד יפתרו לי אישית את הבעיה, למרות שהם בהחלט נידרשים, מאחר ואני לא חושבת שמי שרוצה לקבל אפידורל בלידה צריכה לוותר על כל שאר התנאים ההכרחיים להתחלה מוצלחת עם הילד.
תגובה
אני שואלת מכמה וכמה סיבות: 1. אני עובדת במחלקת יולדות וחשה שניתן לעשות יותר. להערכתי חשוב תמיד!!!! לשמוע את ההורים (אפשרי גם סבים + סבתות), כל זאת על מנת ליצור קשר מיידי, זמין וקרוב עם היונק. (מחקרים הוכיחו כי קיימת חשיבות אמיתית - אובייקטיבית ליצירת קשר מהיר וחיובי בין יונק להוריו). 2. במסגרת עבודתי אני מדריכה דור חדש של מתלמדים בתחום, כך שלהערכתי, לחינוך הדור הבא (של צוות סיעודי) כדאי לתת את המירב אותו יישמו ויעניקו ליולדות ובני משפחותיהן. בכל מקרה אני כאן, זמינה לשאלות, מודה לכם ומאחלת לכולכם - חג שמח!!
אני שואלת מכמה וכמה סיבות: 1. אני עובדת במחלקת יולדות וחשה שניתן לעשות יותר. להערכתי חשוב תמיד!!!! לשמוע את ההורים (אפשרי גם סבים + סבתות), כל זאת על מנת ליצור קשר מיידי, זמין וקרוב עם היונק. (מחקרים הוכיחו כי קיימת חשיבות אמיתית - אובייקטיבית ליצירת קשר מהיר וחיובי בין יונק להוריו). 2. במסגרת עבודתי אני מדריכה דור חדש של מתלמדים בתחום, כך שלהערכתי, לחינוך הדור הבא (של צוות סיעודי) כדאי לתת את המירב אותו יישמו ויעניקו ליולדות ובני משפחותיהן. בכל מקרה אני כאן, זמינה לשאלות, מודה לכם ומאחלת לכולכם - חג שמח!!
השאלות שלך נפלאות אבל לשאלה כזאת חשובה מגיע שרשור נפרד. את מוזמנת לפתוח כזה!!!!!!לא ממש.
עומר ושירה נולדו בקריה ואורי נולד בליס. עם עומר הייתי אומרת שאפילו הפריעו לי - לא היתה הדרכה אפקטיבית להנקה, אחיות התינוקיה לא היו זמינות להענות לבקשותי להראות לי איך להניק נכון, לא קיבלתי מידע או הפניות ליועצת הנקה, אחת האחיות אמרה לי שאני לא מצליחה להניק כי יש לי פטמות שטוחות ואני צריכה להעזר בפטמות סיליקות (קשקוש מוחלט! אבל אז לא ידעתי את זה), המליצו לא לקום בלילה להניק (את צריכה לנוח), פעם אחת כשביקשתי שיעירו אותי הגעתי לתינוק שבע, שקיבל בקבוק כמה דקות קודם לכן, וקיבלתי סיוע מאד מינימלי בהנקה רק כאשר עמדתי על כך בתוקף (מה זה עמדתי? נכנסתי לתינוקיה עם עומר בזמן ההנקה, התישבתי מול הפרצוף של האחיות שבדיוק היו בהפסקת קפה, ואמרתי להן שאני לא זזה משם עד שהן לא מראות לי איך לגרום לו לתפוס את הפטמה כמו שצריך). שירה היתה יונקת טבעית מצויינת, כך שלא הייתי צריכה עזרה וגם לא כל כך יכלו לקלקל לי. להגיד שהיתה תמיכה מיוחדת בהנקה יהיה מוגזם. ואפילו כשאורי נולד, הגם שתליתי בליס תקוות גדולות בנושא הזה, בעיקר בגלל אסתר, הם ממש לא הצדיקו את התקוות שתליתי בהם. למרות שהייתי במחלקה שעקרונית אפשרי בה ביות, ולמרות שביקשתי במיוחד כי הייתי צריכה להיות שם 5 ימים (ניתוח קיסרי
), לא היה ניתן להשאיר את התינוק 24 שעות ביממה, וגם לא קרוב לכך (למעשה, בכלל לא במשך הלילה), והיה צורך באסרטיביות כדי לשמור על הנקה מלאה.
עומר ושירה נולדו בקריה ואורי נולד בליס. עם עומר הייתי אומרת שאפילו הפריעו לי - לא היתה הדרכה אפקטיבית להנקה, אחיות התינוקיה לא היו זמינות להענות לבקשותי להראות לי איך להניק נכון, לא קיבלתי מידע או הפניות ליועצת הנקה, אחת האחיות אמרה לי שאני לא מצליחה להניק כי יש לי פטמות שטוחות ואני צריכה להעזר בפטמות סיליקות (קשקוש מוחלט! אבל אז לא ידעתי את זה), המליצו לא לקום בלילה להניק (את צריכה לנוח), פעם אחת כשביקשתי שיעירו אותי הגעתי לתינוק שבע, שקיבל בקבוק כמה דקות קודם לכן, וקיבלתי סיוע מאד מינימלי בהנקה רק כאשר עמדתי על כך בתוקף (מה זה עמדתי? נכנסתי לתינוקיה עם עומר בזמן ההנקה, התישבתי מול הפרצוף של האחיות שבדיוק היו בהפסקת קפה, ואמרתי להן שאני לא זזה משם עד שהן לא מראות לי איך לגרום לו לתפוס את הפטמה כמו שצריך). שירה היתה יונקת טבעית מצויינת, כך שלא הייתי צריכה עזרה וגם לא כל כך יכלו לקלקל לי. להגיד שהיתה תמיכה מיוחדת בהנקה יהיה מוגזם. ואפילו כשאורי נולד, הגם שתליתי בליס תקוות גדולות בנושא הזה, בעיקר בגלל אסתר, הם ממש לא הצדיקו את התקוות שתליתי בהם. למרות שהייתי במחלקה שעקרונית אפשרי בה ביות, ולמרות שביקשתי במיוחד כי הייתי צריכה להיות שם 5 ימים (ניתוח קיסרי
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.