על שאלתך זו
כבר ענה על כך דוד המלך בתהילים: "לדוד משכיל אשרי נשוי פשע כסוי חטאה" (תהילים לב, א) דורשים על זה חז"ל: "אמר רב יהודה: רב רמי: כתיב אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע כְּסוּי חֲטָאָה, וכתיב מְכַסֶּה פְשָׁעָיו לֹא יַצְלִיחַ!? לא קשיא: הא בחטא מפורסם (טוב לו שיודה ויתבייש), הא בחטא שאינו מפורסם (לא יגלה חטאו... וכבוד ה' הוא...). רב זוטרא בר טוביה אמר רב נחמן: כאן בעבירות שבין אדם לחבירו (יגלה לרבים שיבקשו ממנו שימחול לו), כאן בעבירות שבין אדם למקום." (תלמוד בבלי, יומא פו:, פירוש רש"י בסוגריים). מכאן אתה למד שאין בכך תועלת לשבת ולספר חטאים קודמים ואל אחת כמה וכמה חטאים שעלולים להפריע למהלכה התקין של חיי האדם וחיי הזוגיות, ססמאות של כנות ויושר בקשר ולומר הכל הרי היא כראש בקיר משום שיש הבדל עצום בין לשקר בפועל או להעלים מידע לבין לא לשתף או לא לספר. אם מה שתספר יגרום נזק יותר מאשר תועלת אז מה הועלת "בחכמתך"?? ואין ספק שהמצב האידיאלי הוא, כשיש אמון ובסיס חזק שכל סיפור שלא יספרו הבן/ת זוג הם יגבו, יעודדו ויתנו אמון בגשם וברוח, אבל זה רק אחרי כמה וכמה שנים של השקעה ונתינה אין סופית ברור שלא לפני.. לגבי הסיפור שכתבת, אני לא מכיר את הנפשות הפועלות, אבל אם היה ביניהם קשר חזק ויציב, אם אשתו הייתה מרגישה באהבתו אליה וכמה שהוא שלה, אני מניח שזה היה עובר יותר בקלות, מלבד שבתור יהודי מאמין שיודע שהכל משמים גם זה משמיים שהם יעמדו בניסיון הזה ומעז יצא מתוק.. עניין של הסתכלות ובחירה.. בהצלחה.
