קשרים עם חברות

boringvered

New member
קודם כל רוצה להגיד ש

מודה שחלק מהדברים שהצעת ... מפחידים אותי... לדוגמא ללכת לסרט לבד - לא מבינה מה הטעם... וגם ללכת לספר למישהו על זה? לא מבינה אפילו למה... מעבר לכך, מרבית הזמן שלי אחה"צ הוא עם הילדה שלי ואני מחפשת פעילות שמשלבת גם חברה שהיא קצת יותר בוגרת... וזו בדרך כלל חברת אמהות עם ילדות עו ילדים בגיל של ביתי... ולצערי המבחר לא תמיד גדול וגם לא כל אמא פוטנציאלית בגינה היא דווקא אותה אמא שאיתה יהיה לי קל להתחבר... (מתנצלת על הבררנות אבל לא כולם מתאימים לכולם...)... מה שכן, אני כן אמצא לי ולביתי פעילויות שלא מותנות כרגע בחברה מבוגרת בתקווה שדרכה גם אני אמצא לי אולי חוג חברות אחרות... לא רוצה את התלות הזו, באמת שלא... וגם לא את התחושה שמלווה בזה שאני זקוקה למישהו והוא לא זקוק לי... מה שיותר רוצה זה ללמוד שאני יכולה להגיד לאנשים לא ולא להתייסר כאילו פגעתי בהם והם לא ירצו אותי וזה משהו שאני מודה שהוא לא תהליך קל בשבילי ומי שלא מרגיש כמוני גם יתקשה להבין למה אני כזו. יש אנשים שלא דופקים חשבון ואשריהם... לא כולם כאלה. בזמן האחרון הייתי רוצה להיות כזו, אולי לא לגבי הכל, אבל לגבי חלק מהדברים... התקופה הנוכחית של חיי עמוסה באילוצים של עבודה וגם מעבר דירה וקשה לי בשלב הזה לבסס קשרים חברתיים כי אין לי יציבות שמאפשרת את זה. מחכה לקצת שקט לפחות בכיוון של נושא הדירה כדי לפנות לי קצת זמן רק לעצמי וגם כדי לחדש קשרים או ליצור אחרים... תודה שוב. ורד
 

nutmeg

New member
הרעיון הוא

העיקרון, לא הפעילות. מה זה משנה מה את מחליטה לעשות? אם עכשיו את בפוקוס על פעילות עם הילדה, אז זה הפוקוס. חברויות של הורים של ילדים הם הרבה פעמים חברויות תועלתיות כאלה. הן לרוב לא נשמרות זמן רב. הילדים עוברים גן, בי"ס, עיר שכונה - יש להם אינטרסים משלהם, חוגים פעילויות... כל הסיפור הזה של "אמא-של-X" מחזיק מעמד עד שהילד הולך לפעילויות בעצמו או לפעילויות שלא כוללים הורים. אם אני חושבת אחורה - כיום כשהילדים שלי גדולים, אין לי אף חברה מהגן של הילדים שלי... ובזמנו באמת היינו קבוצה של 3-4 נשים עם ילדים בגילים סמוכים שהיה נוח להיפגש לכוס קפה ולתת לילדים לשחק ביחד, או לחילופין לארח או לשלוח לאירוח של אחה"צ את הילדים לבתים השונים. אבל זהו. נגמר.
 
למעלה