קשרים עם חברות

[boringvered]

קשרים עם חברות

התלבטתי המון האם לכתוב משהו כי יש לי חשש שמי שבה מדובר אולי תמצא את זה... מצד שני הנושא מעיב עלי... אני נשואה עם ילדה ובמהלך ההריון התיידדתי ואף העמקתי יחסי חברות עם בנות פורום שהיו בהריון איתי באותה תקופה. מתוכם הייתה אחת שלפחות אני הרגשתי שהיא הופכת להיות חברתי הטובה ביותר. כששתי בנותינו היו צעירות יותר נפגשנו המון, אני הייתי נוסעת אליה כל הזמן אחרי העבודה היות והיא לא נוהגת, הייתי אוספת אותה ואת הילדה והיינו נוסעות לכל מיני מקומות, נפגשנו גם בערבים מידי פעם כשאני תמיד נותנת הטרמפים והיה לנו כיף. מאוד נהניתי מהקשר ושמחתי שיש לי חברה טובה אחרי שבדיוק אבדה לי חברה טובה אחרת עקב קשר שהתרופף בעקבות סכסוך... במקביל לחברה הטובה שלי הייתה חברה משותפת שהייתה גם בפורומים אבל הייתה בחו"ל באותה תקופה. למרות זאת היינו שלושתינו בקשר, אבל היא הייתה יותר בקשר עם אותה חברה. לפני יותר משנה אותה חברה חזרה לגור בארץ והקשר בינהן התהדק, ולפני מספר חודשים היא עברה לגור בעיר סמוכה לעיר של חברתי והקשר נעשה עוד יותר הדוק... אבל אני חשתי שאני נדחקת הצידה... שיש לה חברה פייבוריטית... ושזו לא אני. שלי היא נותנת כל מיני תירוצים למה לא להפגש אחרי הצהריים, בעוד שהיא כן הייתה נפגשת עם החברה השניה. לי הייתה מספרת שהיא קשה בכל מה שקשור לשמירה על קשר טלפוני ויזימת טלפונים לחברות... אבל נוכחתי לא אחת שלא כך הדבר עם החברה השניה... עצוב לי... כי בא לי לדבר איתה ולהפגש איתה אבל לא בא לי 'להתחנן' בשביל זה... לא בא לי להיות זו שמשקיעה בלבד בעוד החברה נותנת לי תחושה שזו מעין טובה... מצד שני, אני לא יכולה להגיד לה את זה וגם לא יכולה בדיוק לכעוס עליה כי היא לא בדיוק יודעת שיש לי ציפיות ממנה... וגם, מה לעשות שהיא פשוט מרגישה קשר יותר עמוק עם החברה השניה? כרגע אני חשה שאין לי חברה ממש קרובה... אותה חברה הייתה הקרובה ביותר לליבי אבל היא כנראה לא בדיוק מודעת לכך ולא בדיוק תבין איך אני מרגישה בנושא... ולא, אין פה אלמנט של אהבה רומנטית או משהו כזה, פשוט צורך בקשר עמוק עם חברה - מישהי שאפשר לשפוך בפניה את הלב ובמקביל מישהי שיהיה לה אכפת - שתתקשר לשאול מה נשמע - אם הכל בסדר, שנוכל להפגש ולעשות צחוקים... זה נשמע ילדותי אולי... אבל בפנים אני פשוט אומללה... כרגע פשוט בחרתי לא להתקשר אליה, והיא... היא כמעט ולא יוזמת טלפונים אלי, בעוד שאני הייתי מתקשרת אליה יום יום... בשלב מסויים אני חשה שזה הופך אצלי לצורך קיומי, הטלפון או שניים היומיים לחברה הקרובה... אבל אצלה, אצלה זה לא... ואני לא יכולה לעשות שום דבר... ואני מקנאה בקשר שיש לה עם החברה השניה... ומתוסכלת כשאני שומעת שהן נפגשות מידי יום, או כשפעם ב - אנחנו רק שתינו נפגשות והיא מצרפת את החברה ההיא... ולא שהחברה ההיא בחורה איומה או משהו כזה... היא לא, היא מקסימה אפילו... אבל אם רק החברה שלי הייתה מזמינה אותי ... יוזמת להפגש ולא מחכה שזה יבוא ממני... אם רק הייתה גם היא מנסה להשקיע בקשר החברי הזה... וסליחה שוב על זה שזה נשמע ... קטנוני... אני בוחרת להשתפך בדיוק כמו שאני מרגישה... כועסת על עצמי שזה ככה, אבל לא שולטת בזה... ורד

 

[boringvered]

ועוד משהו...

בהסתכלות אחורנית בכל הקשור ליחסים שלי עם חברות טובות תמיד אני חשה שאני זו שנותנת ושהן המנצלות... ואחרי תקופה של נתינה אני מצפה לתמורה וכשזה לא בא, אני כועסת עליהן... ובדיעבד התחלתי לאחרונה להבין שזו אני ששוגה... יש לי כמיהה עזה לקשר עם אנשים ואני עושה מאמצים רבים לרצות אותם... אבל הם לא רואים את זה ככה... ואני מפתחת ציפיות כאילו בתמורה למאמצים שלי הם חייבים להיות חברים שלי... אבל כמובן שהמציאות היא לא כזו... ולא יודעת מה לעשות... האם לא להשקיע בחברות, לא לתת הכל...? ואז להסתכן בזה שלא תהיינה לי בכלל חברות... או להמשיך בדפוס הקבוע בידיעה שיש מחיר... אני מרשה לאותן בנות שאני רוצה בחברתן להיות לא הגונות כלפי, אם אפשר לקרוא לזה ככה... הן אומרות שהן לא טיפוסיות שטורחות לשאול מה שלומך... ואני אומרת, אין בעיות, הן אומרות שהן לא טיפוסיות שמתקשרות אז אני אומרת זה בסדר, אני אתקשר... אבל בשלב מסויים אחרי שכבר ... הרגלתי אותן שאני מוותרת, כשאני רואה שזה לא עונה על הצרכים שלי והן ממשיכות בשלהן, אני כועסת...וזאת למרות שידעתי בדיוק לאן נכנסתי. לא מבינה למה אני מגיעה למצבים האלה... ורד

 

[De-Panther]

מצטער אבל לא קראתי את הכל... רק דבר

אחד קטן תמוה לי בתחילת ההודעה שלך "התלבטתי המון האם לכתוב משהו כי יש לי חשש שמי שבה מדובר אולי תמצא את זה... מצד שני הנושא מעיב עלי..." בשביל זה יש בפורום הזה כוכביות... יכולת להכנס בתור כוכבית ולשנות קצת את סגנון הכתיבה שלך ככה הסיכויים שהיו קוראים את זה ומבינים מי את ומי אותה אחת היו הרבה יותר נמוכים מה גם שבכרטיס האישי שלך לא ביטלת את האפשרות שאנשים יוכלו לראות הודעות שכתבת ככה שאני מניח שבכלזאת איפשהו כן רצית שהיא תגיע לזה...

 

[boringvered]

לא חשבתי על אופציית הכוכב

ובתוך תוכי כן... הייתי רוצה שהיא תקרא בלי שאני אגיד לה. שתבין מה קורה איתי... אבל זה בסדר, אני די בספק שזה יקרה. ורד

 

[nutmeg]

OK - אז שמענו איך את מרגישה

עכשיו תגידי מה את רוצה. אם את רוצה שאנשים ישתנו, כלומר שהחברה הזו או חברות אחרות יבינו לבד את הצרכים שלך, יהיו 'בני אדם' ויתחשבו בך, יוקירו את מאמציך, יעריכו את מה שלדעתך צריך להעריך וכד' זה רע. רע מאוד. כי אין שום דרך לגרום לאנשים להיות מה שהם לא. ס'תובבתי קצת באתר שלך, ובבלוג... את כזו מוכשרת, יש לך ילדה מקסימה, ובכל זאת מה שהכי מטריד אותך זה ש"לאנשים לא אכפת". האמירה הזו שלא אכפת להם מבוססת על הציפיות שלך. יש לך איזה קונספט בראש לגבי אכפתיות ואיך את רוצה שהיא תבוא לידי ביטוי ומתאכזבת שהאנשים לא ככה כמו שציפית. ועכשיו אגלה לך סוד. כשתהיי פחות needy יהיו לך יותר חברים... למה? כי אנשים נמשכים לכוח, לעוצמה, לאיזון, לשמחת חיים, ולידיעה שאת יכולה להתסדר ממש טוב גם בלעדיהם. נכון מוזר? אבל ככה זה. חשבי על עצמך רגע. האם היית רוצה חברה שמאוד תלוייה בך וכל פעם שאת עושה דברים שקשורים לביתך שלא עולים בקנה אחד עם הצרכים שלה, היא נכנסת לחרדות נטישה ומתחילה 'להעניק' עוד ועוד דברים רק כדי שלא תלכי לענייניך? נכון כשבאים אליך עם ההצעה הכי מפתה בזמן הלא מתאים - זה יכול לעצבן? ונכון כשכל הזמן זמינים לגחמותייך בלי חוט שדרה זה גם מעצבן? בהחלט יכול להיות שמרוב שריצית, יצא שלא ממש הכירו אותך ואת האיכויות שלך. אדם שכל הזמן אומר "כן" רק כדי שיהיו חברים שלו ולא יעזבו אותו, בסוף הופך למשעמם, כי להיות איתו זה כמו להיות עם עצמך, רק עם עוד מישהו... ואת עצמך את מכירה כבר!

 

[boringvered]

נכון...

התחלתי להבין את זה לאחרונה. פשוט נוכחתי שזה משהו שחוזר על עצמו אצלי... אני פשוט לא יודעת איך להיות אחרת. איך אנשים יכולים לדעת שאת לא תלותית אם הם לא יוצרים איתך קשר? אם הם לא רואים ולא שומעים? ואיך את אמורה להתמודד עם להיות לבד כשהם לא מתקשרים ולא באים? ה- NEEDY זה האוייב שלי... הוא גורם לי לרצות... לא מבינה למה ולא מבינה איך לעצור את זה ואם כבר, זה מה שהייתי רוצה. לא מצפה יותר מידי מהחברה שלי האמת. בגלל זה לא אמרתי לה כלום כי אני יודעת שהאשמה בי... אבל לא יודעת איך לצאת מהמצב הזה... ורד

 

[צימעס]

ורד, החליפי ניק.

פתאום כשקראתי את דברי מוסקט קלטתי שהניק שלך מתחבר אליהם.

 

[תרנגולת ערומה]

../images/Emo45.gif גם אני חשבתי כך

ולא היה לי נעים להגיד...

 

[boringvered]

אני לא מכירה את מוסקט...

באמת שלא...

 

[תרנגולת ערומה]

הכוונה היא

שאם את רוצה לעשות שינוי, כדאי שבתור התחלה תפסיקי לקרוא לעצמך משעממת... (boringvered)

 

[boringvered]

זתומרת לא יותר מאשר שם בפורום...

ולא יודעת איפה היא כתבה משהו... אנחה...

 

[צימעס]

אוי, סליחה. מוסקט = נטמג

 

[nutmeg]

תקשיבי לעצמך רגע!

"איך אנשים יכולים לדעת שאת (שאני) לא תלותית אם הם לא יוצרים איתך (איתי) קשר?" 1- מפסיקים לדבר בגוף שני. למרות שהוא נוכח הוא לא לוקח אחריות לנוכחותו. הוא פאסיבי, עומד בצד ונותן לאחרים לדבר עליו. 2- ואחרי שיוצאים מהעמדה הפאסיבית, מרימים קשר 'לאנשים' אחרי שהחלטת מה את רוצה לעשות כי את רוצה לעשות. נגיד, נורא בא לך ללכת לאיזה סרט, או מופע או תערוכה - את מרימה קשר ואומרת: אני הולכת לשמה, רוצה לבוא איתי? שמעתי ביקורות טובות... וכו'. אם אומרים לך "לא" - את הולכת בכל מקרה! כי את רוצה, ואת ככה ממלאה בטריות בלי קשר לאחרים. אחרי שאת חוזרת משם את מרימה טלפון שוב ומספרת איך היה, ממה נהנית, ואומרת לצד השני שסירב לבוא "חבל שלא באת, כמו שאני מכירה אותך היית אוהבת את... בלה" 3- כתבת "הם לא רואים ולא שומעים?" אם תעשי מה שכתוב בסעיף 2 הם ישמעו ועוד איך ויראו בעיני רוחם איך את מעבירה יום כיף בלדיהם. אני מבטיחה לך שבפעם הבאה יבואו. 4- "איך את (אני!) אמורה להתמודד עם להיות לבד כשהם לא מתקשרים ולא באים?" תתקשרי את! תזמיני! וכשאת מזמינה מישהו שאת מכירה דאגי גם להזמין עוד מישהו שרק עכשיו הכרת ואת מנסה להכניס למעגל החברתי שלך. ככה שני/שתי המוזמנים יראו א' שאת יוזמת, ב' שיש לך חיים ג' שאת אוהבת את חברתם, ד' שחשבת עליהם למפגש הזה (אנשים אוהבים להרגיש שחושבים עליהם - גם את!)... ועוד כהנה וכהנה. לא מזמינים אותך? התחילי לארגן מפגשים אצלך.

 

[האגס 1]

הבעיה היא לא החברה

למה את חושבת שבשביל קשר חברי את צריכה "לתת הכל"? זאת, בעצם, הבעיה: זה מלחיץ להיות עם מישהו שנותן הכל מהכל, זה מפריע להעריך אותו אם אין לו שום דבר משל עצמו. בכל מקרה, את צריכה עוד חברים וחברות, כי אי אפשר לבנות עולם חברתי שלם על חברה אחת. אולי החברה שלך, זאת שאת אוהבת, מעדיפה דווקא את החברה השניה שלה כי היא לא אחת שנותנת הכל מעצמה? לפעמיום חברויות זה ענין של מינון ושל תקופות: קורה שעם חברים מסויימים נחנו מפחיתים מעט את הקשר לתקופה מסויימת אבל וזרים להדק את הקשר בתקופה מאוחרת יותר. אולי עניין של "תאבון". אולי זה גם יקרה ביניכן. אם זה ככה - את לא צריכה לעשות הרבה, אם החברה שלך רוצה להדק את הקשר איתך, היא תדע איפה למצוא אותך והיא תדע שאת רוצה בקשר איתה. בכלל, אי אפשר להתייחס לחברויות כאל משהו שעושים כדי לקבל תמורה. גישה כזאת מפחיתה את כל ההנאה לשני הצדדים.

 

[boringvered]

נכון - את צודקת

ולכן אני יותר כועסת על עצמי מאשר על כל דבר אחר... בעיקר על ההרגל המגונה שלי לצרוך בקשר ולעשות בשבילו יותר מידי בצורה מוגזמת... ואני רוצה להדגיש... החברה הזו היא לא מפלצת - היא בחורה נחמדה ורגילה ואנושית... לא מישהו באמת שממש ממש פוגע בי... אבל באמת פיתחתי כלפיה ציפיות כאילו היא באמת חייבת לי... ולא, היא לא... כל מה שאני מחכה עכשיו זה שהתחושה הלא טובה שלי בקשר אליה תעבור... בסך הכל רוצה שקט נפשי... ורד

 

[צימעס]

אל תכעסי עליך

נסי לשנות בעתיד.

 

[boringvered]

אני אנסה...

לא יודעת אם ניתן לשנות את מה שיש... אולי רק בצורה הדרגתית, 'לחנך' את עצמי ואת הסובבים שלפעמים אני אומרת לא... (שזה תמיד תמיד היה לי קשה....). תודה! ורד

 

[האגס 1]

אין ספק שאני לא צודקת

לכל היותר - אני צודק

 

[boringvered]

אופס...

זה מה שקורה כששם הפורום זה... אפי יקרה...

 

[nutmeg]

start getting busy

בדברים אחרים ובקשרים נוספים - וההרגשה תעבור. התחילי לגלות מה נותן לך שקט נפשי, ממה את נהנית בלי קשר לאחרים, מה ממלא לך את המצברים... אחר כך נסי לחלוק את מה שגילית עם אחרים. כשאת תהיי יותר ברורה - מי שיתקרב אליך ויישאר הם האנשים שנמשכים אל מה שאת מקרינה ואוהב אותך ככה. ומי שיתרחק, יותר טוב ככה! מה את צריכה אנשים סביבך שלא מעריכים את מי שאת ומה שאת מקרינה? אבל קודם צריך להקרין. משהו אישי שלך - מגובש או בתהליך גיבוש, אבל לא להקרין את הנזקקות לאחר כדי להיות מי שאת. כי אז לא תהיי את, אלא תהיי את על גבו של האחר. וזה בכלל לא כיף לאחר.