קשיים חברתיים
התחלתי לעבוד בעבודה חדשה - אני נמצאת שם כחודשיים. תמיד היו לי בעיות בקשרים עם אנשים , אבל כאשר התחלתי את העבודה החדשה חשבתי שמשהוא התחיל לזוז , אהל היום הסתבר שטעיתי. * יש לציין שהאנשים בעבודה עובדים אחד עם השני כבר שנה - שנתיים ( חוץ מעוד מישהיא בצוות שעובדת כמיני חודשיים וחצי). בהתחלה קיבלו אותי מאד יפה והרגשתי מאד טוב , אבל לא מתייחסים אלי כפי שהייתי רוצה. * לדוגמא החדשה הנוספת - הייתי בטוחה שיש בינינו קשר בסדר - ואז היום כאשר ישבתי במטבחון והיא נכנסה ( ושתינו היינו בהפסקה) - היא הלכה לשבת במקום אחר - לא רצתה לשבת לידי והיה לידי מקום פנוי. ובעבר שוחחנו בכמה מיקרים - היא גם תמיד יוצאת להפסקה עם מגזין - ויושבת וקוראת .- כאילו לא מעניין אותה לדבר עם אנשים , אבל היום היא דווקא כן דיברה . גם מצאנו שפה משותפת שתינו מתעניינות באיזה נושא משותף - משום מה תמיד יוצא לי לצאת איתה להפסקות - גם אתמול יצא לי - אבל אתמול בגלל שלא היו מקומות פנויים אז היא כן ישבה לידי ושוחחנו ( היא כמובן הייתה עם המגזין) . _ יש לי תחושה כאילו אני מעיקה על אנשים - שאני חופרת - אני זקוקה לאנשים - אני לא מבינה למה אני לא מצליחה להעביר לאנשים את זה שאני מעוניינת בחברתם. אני הולכת לשיחות אצל פיסוכולוגית - ולאחרונה גם התחלתי לעשות שיאצו .( על דעת עצמי - נראה לי שטיפול במגע יואיל לי). -אני לא מתכוונת להישמע מתנשאת - אבל במקום העבודה הזה אני חושבת שפשוט אני והאנשים שם באים ממעמדות שונים - הם "עמך" כאלה. אני לדוגמא - לא רואה האח הגדול - למעשה אני לא צופה בטלוויזיה כמעט בכלל , אני מעדיפה לקרוא ספרים, אני מתעניינת ברפואה משלימה ואותה בחורה סיפרה לי שבנוסף לעבודה שבה אנחנו עובדות עכשיו היא גם רפלסולוגית - אז מצאתי איתה שפה משותפת כי גם אני מתעניינת בתחומים האלה. ( לא מבחינת לעסוק בזה). *חשבתי שהתקדמתי - אני מרגישה די טוב בעבודה - חוץ מהיום - שהיא לא רצתה לשבת לידי - וכאשר היא נכנסה אז היה לה מעין מבט של " שוב פעם את פה". ( או אולי אני טועה).. אני מרגישה בדידות - בעבודה עצמה מרוצים ממני והכל - אבל מבחינה חברתית - לא יודעת ?
התחלתי לעבוד בעבודה חדשה - אני נמצאת שם כחודשיים. תמיד היו לי בעיות בקשרים עם אנשים , אבל כאשר התחלתי את העבודה החדשה חשבתי שמשהוא התחיל לזוז , אהל היום הסתבר שטעיתי. * יש לציין שהאנשים בעבודה עובדים אחד עם השני כבר שנה - שנתיים ( חוץ מעוד מישהיא בצוות שעובדת כמיני חודשיים וחצי). בהתחלה קיבלו אותי מאד יפה והרגשתי מאד טוב , אבל לא מתייחסים אלי כפי שהייתי רוצה. * לדוגמא החדשה הנוספת - הייתי בטוחה שיש בינינו קשר בסדר - ואז היום כאשר ישבתי במטבחון והיא נכנסה ( ושתינו היינו בהפסקה) - היא הלכה לשבת במקום אחר - לא רצתה לשבת לידי והיה לידי מקום פנוי. ובעבר שוחחנו בכמה מיקרים - היא גם תמיד יוצאת להפסקה עם מגזין - ויושבת וקוראת .- כאילו לא מעניין אותה לדבר עם אנשים , אבל היום היא דווקא כן דיברה . גם מצאנו שפה משותפת שתינו מתעניינות באיזה נושא משותף - משום מה תמיד יוצא לי לצאת איתה להפסקות - גם אתמול יצא לי - אבל אתמול בגלל שלא היו מקומות פנויים אז היא כן ישבה לידי ושוחחנו ( היא כמובן הייתה עם המגזין) . _ יש לי תחושה כאילו אני מעיקה על אנשים - שאני חופרת - אני זקוקה לאנשים - אני לא מבינה למה אני לא מצליחה להעביר לאנשים את זה שאני מעוניינת בחברתם. אני הולכת לשיחות אצל פיסוכולוגית - ולאחרונה גם התחלתי לעשות שיאצו .( על דעת עצמי - נראה לי שטיפול במגע יואיל לי). -אני לא מתכוונת להישמע מתנשאת - אבל במקום העבודה הזה אני חושבת שפשוט אני והאנשים שם באים ממעמדות שונים - הם "עמך" כאלה. אני לדוגמא - לא רואה האח הגדול - למעשה אני לא צופה בטלוויזיה כמעט בכלל , אני מעדיפה לקרוא ספרים, אני מתעניינת ברפואה משלימה ואותה בחורה סיפרה לי שבנוסף לעבודה שבה אנחנו עובדות עכשיו היא גם רפלסולוגית - אז מצאתי איתה שפה משותפת כי גם אני מתעניינת בתחומים האלה. ( לא מבחינת לעסוק בזה). *חשבתי שהתקדמתי - אני מרגישה די טוב בעבודה - חוץ מהיום - שהיא לא רצתה לשבת לידי - וכאשר היא נכנסה אז היה לה מעין מבט של " שוב פעם את פה". ( או אולי אני טועה).. אני מרגישה בדידות - בעבודה עצמה מרוצים ממני והכל - אבל מבחינה חברתית - לא יודעת ?
