קשה קשה

  • פותח הנושא dors
  • פורסם בתאריך

dors

New member
קשה קשה ../images/Emo4.gif

אני עכשיו נמצא אצל קרובי משפחה , והאינטרנט פה כל כך גרוע ואני הולך לסבול עכשיו 4 ימים בלי אינטרנט! (במקרה נכנסתי). יהיה קשה אנשים, אבל מצד שני אולי זאת התחלה טוב
חג שמח ובוקר טוב לכם
 

e-magine

New member
אולי תמצא דברים אחרים

מעניינים לעשות, מחוץ לאינטרנט.
 

dors

New member
אין שום דבר אחר לעשות ../images/Emo4.gif

במיוחד לא פה... דרך אגב, אנשים שגולשים פה אומרים שהם עשו את המבחנים, על איזה מבחנים הם מדברים? אפשר קישור בבקשה?
 

dors

New member
כשאמרתי ´פה´

לא התכוונתי לפורום אלא למקום בו אני נמצא...
 

dors

New member
חזרתי!

חזרתי מקרובי משפחה שלי הביתה, סוף סוף! אין לכם מושג, היה לי ממש קשה! בקושי הייתי יכול להיות על האינטרנט ומתי שכן לא הייתי יכול להיות הרבה זמן! כל מה שעשיתי חשבתי על המחשב. ניסתי לקרוא ולא יכולתי להתרכז כי חשבתי על המחשב, ראיתי טלוויזיה וחשבתי על המחשב, יצאתי לטייל וחשבתי על המחשב, זה כמו קרוב משפחה שאני מתגעגע אליו! אני שמח לחזור הביתה לאינטרנט שלי!!!
 

dors

New member
זה מה שיצא לי

השימוש שלך באינטרנט יוצר בעיות משמעותיות בחייך. עליך להעריך את היקפן של בעיות אלה ולהתמודד איתן בהקדם האפשרי. אני מניח שזה לא כל כך טוב...
 

lady_anne

New member
בטח שזה לא כיף גדול

לקבל תוצאה שכזו, אבל השאלה הנשאלת היא מה עושים עכשיו: נכנסים לקטטוניה ולמצב של "כבר אבדה תקוותנו" אז-מה-זה-כבר-משנה-לזזל, או שמנסים לכוון את הזרם לאן שנוח לנו ולא נותנים לו לסחוף אותנו ללא שליטה. מחקרים כבודם במקומם מונח אבל אף מחקר לא יכול להקיף אדם 365 מעלות (תמיד נותר לה חלק דרכו היא יכולה פתאום להתגלות...) ולתת משקל לכל המשתנים הבלתי צפויים שנמצאים בכל אחד מאיתנו.
 
אתם יודעים מה

הנה עכשיו אחת וחצי בלילה, היה לי יום עבודה מעייף במיוחד אתמול, ומחר יש לי יום עבודה מעייף לא פחות, ואני פה באינטרנט, כותב הודעה בפורום התמכרות לאינטרנט, מה אני אם לא מכור, ומכור קשה?. אז זה הוא, שהגעתי היום למסקנה, שאולי לפי מרבית הממדדים (גם שלי אגב) אני אכן מכור קשה לרשת, אבל מה, לא אכפת לי, נכון רוב האינטראקציה שלי עם אנשים, היא ברשת, אבל לא כולה, רוב הדברים שאני קונה/קורא/שומע גם הם ברשת, אבל פתאום חשבתי, שאולי אין שום דבר רע בזה?. נכון לפעמים כשאני יוצא או עובד אני חושב על הפורום שלי (הפורום שאני מנהל), והאם יש תגובות להודעות שלי בפורומים שאני כותב בהם (אני כותב ב5 פורמים שונים, כולל הפורום שלי), אבל אני חושב שלו הייתי קורא ספר מעניין או יוצא למקום מעניין גם אז אותה פעילות מעניינת הייתה ממלאת את מחשבותי. יש לי מין טקס כזה פעם בכמה שנים (3-4) אני קורא מחדש את הטרילוגיה "שר הטבעות" של טולקין, בכל פעם שאני עושה את, הספר ממלא את כל עולמי, אני חושב על אלפים וגמדים והוביטים וטבעות קסם, כל הזמן, בלימודים בעבודה, בפאב בהופעות, בכל הזדמנות אני לוקח את הספר וקורא עוד קצת, ואז כעבור כמה שבועות אני מניח את הספר, ולאט לאט אני מפסיק לחשוב עליו, יש בזה משהוא רע?, אני מכור לשר הטבעות?. בעבר הייתי מחליף פעמים רבות הספר לאחר שגמרתי לקרוא אותו, בתקליט טוב (כן אני עוד אומר תקליט) שהיה ממלא את כל העולם שלי, הייתי מקליט אותו על קסטה ושומע אותו בווקמן, הייתי חושב על המילים, שומע את המוסיקה גם כשאני לא שומע אותו, והוא ליווה אותי בכל מקום. לאחר שהייתי מסיים עם התקליט, היה מחליף אותו תקליט אחר, או ספר אחר, וכו´ לפעמים הייתי נתפס לסרט, או אפילו לא עלינו, הייתה תקופה שהייתי קורא כל הזמן חדשות, אני מאוד מתלהב מדברים מעניינים, והאינטרנט מאוד מעניין. אני חושב שהשימוש שלנו במילה "אינטרנט" הוא מוטעה, אני שומע מוסיקה באינטרנט, אני קורא ספרים באינטרנט, אני רואה סרטים באינטרנט, אני רואה אומנות באינטרנט, אני מדבר עם אנשים באינטרנט, אם תחשבו על כל אמצעי התקשות, ואמצעי הצגת אומנות שהאינטרנט החליף (טלפון, רדיו, מערכת סטריאו, עיתון, מוזיאון, קולנוע, טלוויזיה...) ואת הזמן שהינו משקיעים, בשימוש בכל האמצעים האלו, אני לא בטוח שנגלה שאנחנו מקדישים לרשת יותר מידיי זמן. כל החיים רציתי לכתוב על מוסיקה והיסטוריה ופסיכולוגיה, אלו הנושאים שהכי מעניינים אותי, ופתאום גילתי שלא רק שאני לא צריך לבחור בינהם (אם אהיה היסטוריון את מי יעניין מה שיש לי להגיד על מוסיקה, ואם אהיה מבקר מוסיקה, למה שמישהוא ירצה לשמוע מה דעתי פסיכולוגיה אבנורמלית), אלא שאני מקבל תגובות מאוד טובות על מה שאני כותב, ואנשים רבים (בינהם כאלה שהם מומחים לנושא "בחיים האמיתיים", מאוד מעריכים את דעתי ומתיעצים איתי, מה יכול להיות רע הזה? אני נולדתי בדור שלפני המחשב, גדלתי עם ההרגשה שבן אדם בריא לא צריך לשבת בחדר מול מסך אלא לצאת ולעשות, האם זה נכון גם כשאתה לא חייב לצאת בשביל לעשות, לא יודע. זאת אומרת אני לא בן 12 החברים לא מחכים למטה לשחק כדורגל. חוץ מלשחק כדורגל, אני יכול לעשות הכל ממש מהכיסא שלי פה בחדר (ולא לשחק fifa 2000 זה לא נחשב). נדמה לי שלא אני השתנתי והתמכרתי לאינטרנט אלה העולם השתנה, ואני עוד לא ממש שמתי לב לזה, אז נדמה לי שאני מכור. סתם הירהור לילי, בטח מחר ארגיש אחרת...
 

e-magine

New member
הניבלונגים

תוך כדי קריאת ההודעה שלך, כבר התחלתי לנסח לעצמי את השאלות שרציתי לשאול אותך בתגובה, אבל מייד ראיתי שבעצם אתה עונה עליהן בהודעה עצמה.
אני מסכים לדברים שאתה כותב. ויש לי גם כמה הערות. אני בוודאי מסכים לכך שרובנו לא מכורים לאינטרנט אלא לתכנים שאנחנו מקבלי/מפיקים/יוצרים באמצעותו. יחד עם זאת, אנו "המכורים" סובלים מתסמונת (שאגב מוכרת ע"י חלק מהפסיכולוגים אך לא מופיעה בספר הפסיכולוגי העיקרי של העולם האנגו - סקסי, כתסמונת) והיא תסמונת השימוש העודף האינטרנט. זה מה שמייחד ומאחד אותנו. כדי שנוכל לקבל את הדואל, להוריד את הסרטים, שירים, הספרים, תוכנות לצ´וטט, לקנות במכרז, לעשות סייבר, קניות השוואת מחירים, לקבל את המידע, אנחנו צריכים את הכלי. הכלי מורכב מהרשת העולמית וכולל את השרתים, המחשב האישי שלנו, הדפדפן, קו הטלפון או הכבל והמינוי לספק. עכשיו נניח שאני לוקח לך את האינטרנט, נגיד באופן זמני, מה תעשה? תשים דיסק במערכת? בסדר, אבל אתה רוצה עכשיו לשמוע אולי משהו שאין לך בתקליטיה הפרטית. תלך לחנות באמצע הלילה לקנות? תלך למכשיר השכונתי ותשכור סרט וידאו? תלך לספריה לחפש ספר? תצלצל למישהו בטלפון? לא נעים להתקשר בלילה, זה לא כמו צ´אט, שם האנשים נמצאים און ליין ככה שבטוח אתה לא מעיר אותם. עכשיו אתה אומר בהודעה שלך דבר חשוב, לדעתי כמובן, אתה אומר שאתה "אדם אינטרנטי" אתה אומר שאתה בעצם עושה באינטרנט דברים הגיוניים, שאדם סביר ונבון היה עושה אותם. שאתה לא בוהה במסך סתם. (זו גם אחת הורסיות שמופיעה בהתמכרות אצל חלקנו). גם בזה אני מסכים איתך, ואגב, אני יותר מבוגר ממך ככה שנקודת ההתחלה שלי היתה עוד יותר רחוקה ממחשבים. יחד עם זאת, במהלך עיצוב האישיות שלי בשנות ה30 לחיי, היה לי מאד חשוב להיות "אדם פתוח ומתקדם" וגם חשתי משיכה וסקרנות לנושא המחשבים. זה התחיל בזה שלאחר שעות העבודה במשרד בו עבדתי, התיישבתי ליד המחשב שעבד תחת דוס וניסיתי לפענח פקודות לבד, בלי שום ספר הדרכה. אגב, אני מאד ממליץ לך לעשות חיפוש בארכיון הפורום, בחצי השנה הראשונה שלו, לפי גולשת בשם סרפד. הבחורה הגדירה את עצמה כ"אישה אינטרנטית" חלק מההודעות שלה במאמרים. היא אגב התייחסה בין היתר לנושא הזה של "לעשות הכל באינטרנט", וגם להתמכרויות שאין אליהם התייחסות כמו התמכרות למוזיקה ולקריאה. אין ספק שהתמכרות יכולה להיות לכל פעילות אנושית, חומר, חפץ וגם לבן אדם מסויים או לסוג של בני אדם. אז בוודאי שאפשר להתמכר גם ליצירה מסויימת, אם זה ספר, אם זו יצירה מוזיקלית או סרט. לפני שנים הכרתי אישה מבוגרת, אימא של ידיד שלי, ניצולת שואה, שבגיל הפנסיה התמכרה לסרט מסויים, היא ישבה בבית וראתה כל הזמן סרט אחד ויחיד, לא זוכר את שמו, אני רק זוכר שזה היה עם פטריק סוויזי. דיברנו כאן על כך שיש אנשים שמכורים לסדרות טלוויזיה. יש בכך גם התמכרות לתוכן וגם תקסיות מסויימת, של לא לפספס אף פרק, לדאוג שיקליטו לך, לראות שידורים חוזרים, לחפש תכנים מסביב כמו מאמרים כתובים, חומר על השחקנים וכד´. אני חוזר רגע לעניין "האדם האינטרנטי". אני חושב שאפשר באמת להיות אדם אינטרנטי בלי להיות מכור, ויש גם אפשרות שמישהו מגדיר את עצמו כ"אדם אינטרנטי" כדי לתרץ את ההתמכרות שלו. העניין עם התגובות החיוביות ברשת. כל אחד אוהב תגובות חיוביות. השאלה הגדולה היא, האם אנחנו לוקחים את מה שקורה לנו באינטרנט לחיים האמיתיים, או שאנחנו דווקא מוותרים על כריזמה מציאותית, על מעמד חברתי מציאותי ובוחרים דווקא בכריזמה הוירטואלית שלנו, כאן ברשת, נח לנו לנהל פורומים, להיות e-magine הניבלונגים lady_anne או מישהו אחר, לנהל את הפורומים שלנו, עם איזושהיא תחושה של אני יודע מה אני שווה, אבל מצד שני אני אולי עושה כאן תרגילים על הטראפז, בגובה 20 מטר, אך אני לא יכול להתרסק כי מתחתיי יש רשת ביטחון, שקוראים לה האנונימיות". זה לא מכוון אישית, אני מקווה מאד שלא תפגעו מזה, כי לא זאת הכוונה, אלה רק מחשבות ויכול להיות כמובן שאני בכלל לא בכוון. נעמתם לי מאד, ליידי אן והניבלונגים
 
אתה יודע

(אני אכתוב תגובה יותר ארוכה אח"כ, אני מקווה) יש פורמים שבהם אתה כותב הודעה ומקבל 20 תגובות, ואף אחת מהן לא ממש מעניינת אותך, ויש כאלה, שאתה כותב משהוא, מקבל תגובה אחת והיא ממלאת אותך במחשבות, שמחה ועניין כל היום, אני חושב שהפורום הזה הוא מהסוג האחרון. תודה.
 

e-magine

New member
ליידי אן, יש לי כמה הערות

או מחשבות. הראשונה, גם בסקרים האלה יש השפעה גדולה לגישה הסובייקטיבית של מי שעושה את המבחן. אי אפשר שלא לייחס משקל לתחושה הסובייקטיבית, אך מצד שני היא יכולה להיות בוודאי מוטעית. שניה, בתוך המבחן יש חשיבות להתנהגות הנלווית להתמכרות, למשל פעולות ההסתרה וההסחה שחלקנו עושים כדי שאנשים מסביבנו לא יגלו את ההתמכרות. באיזשהו שלב, חלקנו יוצאים מהארון ואומרים לעצמנו: "טוב, אני מכור/ה, זה המצב, אני לא מתבייש/ת בזה, יש דברים יותר גרועים מהתמכרות לאינטרנט, לכל אדם יש חולשות, אז זאת החולשה שלי, צריך פשוט לחיות עם זה." טוב, אז זה אומר שיש לנו מודעות עצמית, באותו הרגע, תאורטית אנחנו התקדמנו, אך בפועל הרבה פעמים ברגע שיצאנו מהארון, אנחנו מגבירים את הגלישה. מצד שני, אם נעשה את המבחן, נענה בשלילה לשאלה האם אנחנו מכחישים שאנחנו מכורים, ולשאלה האם אנחנו מסתירים את ההתמכרות למשל מבן הזוג. הדבר מתבטא בניקוד במבחן. יש כאן איזשהו פרדוקס. שלישית, מה אנחנו עושים עם הידיעה והמודעות? אז חלקנו מחייך ואומר, אין מה לעשות. אני מנסה לעבוד עם זה. אני למשל דן ביני לבין עצמי ומנסה לקבוע סדר עדיפויות. אני שואל את עצמי, מה יותר חשוב לי מאינטרנט? משפחה? ילדים? עבודה? מעמד חברתי? אם היו אומרים לי, עליך לבחור בין אינטרנט לערך אחר בחיים שלך, מה היית עושה? אני מנסה לתאר בדמיוני חיים ללא אינטרנט. איך היה נראה היום שלי, אני מנסה לתאר לעצמי שהייתי עובד בעבודה שלא ניתן בה להיות על יד מחשב בכלל, איך הייתי מתמודד עם זה? לחלק מהשאלות יש לי תשובות ולחלק אין. אילה אגב נושאים שלדעתי צריכים לעלות בפורום, בפועל הם עולים מעט מאד.
 

lady_anne

New member
נקודות מצויינות למחשבה

ואני אגיב באריכות לדבריך וגם לדבריו של ניבלונגים לאחר שיסתיים האירוח המהולל שהנחיתו עליי בפורום ספרים. בשלוף יש לי דבר אחד לומר: מרבית האנשים שכותבים בפורום הזה על בסיס קבוע (בלי הכללות כמובן), הם אנשים שמודעים ברמה זו או אחרת להתמכרות שלהם, ולא מטאטאים אותה מתחת לשטיח בתירוצים מתירוצים שונים. זו הסיבה שאני גורסת שלמבחנים יש משקל מוגבל בלבד בקביעת ה"כן מכור לא מכור", כי בת´כלס מי שמכור ומגיע לפורום הזה כבר בדרך כלל יודע שהוא מכור ושיש לו בעייה. עצם הכניסה לפורום ששמו "התמכרות לאינטרנט" מהווה איזושהי הסתכלות לעצמנו בעיניים - וזה הרי מה שמשנה. אני מאמינה שמי שכבר נמצא כאן, כותב ומעורב בהוויי הקהילה - נמצא כבר על השביל המוביל ל...אין לי מושג לאן. לשיפור איכות חייו, אולי. בכל מקרה קשה לי להאמין שאדם שיוצא מהארון הוירטואלי עוד יגביר את ההתמכרות שלו, מהטעם הפשוט שאדם כזה נמצא במקום בו ההתמכרות משבשת את חייו עד כדי חוסר שליטה. אין דין התמכרות לאינטרנט כדין הומוסקסואליות, למשל, בכל הנוגע ליציאה מהארון, כי האינטרנט הרבה יותר הרסני. כל האמור לעיל לכתב בשלוף ובלי שמץ של עריכה לשונית או אחרת, ויתכן שנפלו טעויות לוגיות או אחרות. I´ll be back.
 

Mandyִ

New member
אני רוצה להגיד משהו...(ברשותכם)

אני חושבת שאנחנו (המכורים) אולי אולי אולי לא נותנים לעצמנו צ´אנס להנות מדברים אחרים במלוא ההנאה (מבלי לחשוב על המחשב). זאת אומרת, שאנחנו בונים לעצמנו בועה באינטרנט ואנחנו יודעים ששם טוב לנו, וזה העולם שלנו, ואנחנו שולטים עליו והוא הכי נוח. אבל השאלה היא - האם אנחנו מפחדים לנסות את הדברים האחרים, לקחת סיכונים ולהתנסות בתהליך הניסוי והטעייה ולראות אם אנחנו מצליחים להתמודד עם דברים אחרים, בהנחה ואנחנו לא יודעים אם התוצאה תהיה נעימה או לא. זה מה שרציתי להגיד, בערך כתגובה לקאמבק של דור דרך אגב, אם זה מעניין מישהו, התחלתי לכתוב את העבודה שלי על ההתמכרות לאינטרנט וכרגע אני בפרק הראשון של -מה זה אינטרנט בעצם. HAVE A NICE DAY!
 

e-magine

New member
נקודה מעניינת ומעוררת מחשבה

אני מניח שחשבת על זה מתוך התעמכות בעצמך, אני יכול להגיב לזה בשני משורים, אחד הוא משור של מחשבה ושני הוא משור של התבוננות בעצמי. במשור המחשבה, אני רוצה להדגיש שוב, העובדה שאנחנו מכורים לא אומרת שאנחנו בהכרח זהים או דומים, כל אדם הוא עולם ומלואו ולכן קשה להגיע למסקנות גורפות על בסיס סטטיסטי קטן. במשור האישי אני אפתח באימרה של ידיד נעורים שלי, שתמיד היה אומר שכל הדברים המהנים הם לא חוקיים, לא מוסריים או משמינים
אגב, האיש בהחלט אדם שומר חוק ומאד מוסרי (היום הוא שופט) כך שמה שנשאר לו זה הנאה מהדברים המשמינים. אם אני אצא מהאימרה שלו, אוכל להגיד לך שגלישה באינטרנט עשויה להיות מהנה גם בלי להיות בלתי חוקית ובלתי מוסרית ולבטח לא משמינה. אני אישית לא מפחד להנות מדברים ובהחלט מוצא הנאה בהרבה דברים שהם לא אינטרנט, העניין הוא שהאינטרנט היא בסופו של דבר ההנאה היותר זולה היותר זמינה, שאני יכול להשיג.
 

Mandyִ

New member
אני אגיד לך משהו..

בקשר למישור האישי שלך.. אתה צודק, אף אחד לא כופה עלינו את הגלישה באינטרנט, ואנחנו אוהבים את זה וזאת ההנאה שלנו אבל יש מכורים (לא כולם, אלא יש), שמפספסים דברים אחרים (על חשבון הגלישה) שהם יכולים להפיק מהם הנאה שתעזור להם בעתיד, בלי תלותיות ובלי השלכות. אתה מבין?
 

cardo

New member
אני מפחד מהרבה מאד דברים

ונמנע מלעשות דברים שאני רוצה, בלי קשר לאינטרנט.
 
למעלה