קשה לפעמים

הייתי שם../images/Emo20.gif

הייתי שם במצב שלך. קשה לי לשתף במה שהיה כי אז אף חבר או חברה לא השכילו להיות לידנו. מעבר לסימפטיה, האמפטיה וכל שאר הרגשות הטובים אני יכולה רק לשתף אותך במה שאנחנו החלטנו לעשות - לבדוק את כל האפשרויות - מפרידה עד אימוץ ברגש ובשכל, בנשמה ובתבונה פתחנו דו-שיח בינינו לבדוק למה אנחנו נכונים לגשת ובמה אנחנו לא נוגעים (בגלל הסתיגות של אחד מאיתנו). רק לידיעה - הבעיה היתה שלי. ולבסוף הוחלט לנסוע ולהביא תינוק (בזמנו הדרך היחידה לאמץ היתה לחכות מיליון שנה בארץ או להביא תינוק מברזיל). אופצית האימוץ הוחלטה בינינו מכיון שרצינו ילד רצינו להיותת משפחה ולא רצינו ילד כדי שיהיה בצלמנו ובדמותנו אלא רצינו תא משפחתי רצינו להעניק חום ואהבה משותפת ליצור שיהיה שלנו וכשהכרטיס היה ביד נודע לי שאני בהריון ספונטני. כנראה שהמוח עסוק בדברים אחרים, הגוף מתפנה לקלוט עובר חדש... אז נכון שהסוף הוא נפלא אבל מה שחשוב לזכור זה שיש פתרונות לכל השאלה היא - עד כמה מוכנים להשקיע בפתרונות הרפואיים (בן זוגי לא יכול היה לסבול את האינסוף הורמונים שמזריקים לי והוא זה שהעלה את נושא האימוץ) בני הזוג צריכים לדעתי להחליט מה המחיר שהם מוכנים לשלם? עד מתי? והכי הכי לתמוך אחד בשני כי אנשים מחוץ למערכת=לשניכם לא יבינו זאת. וצריך לזכור - יש פיתרון . השאלה היא אולי רק מחיר כספי. אולי. ואסור לאבד את התקווה. ואם יש לך או לזוגתך שאלות/תהיות נוספות - אנא שלח מסר. ושיהיה בהצלחה.
 
לא ממש עברתי את זה

לא מקנא בך!!! אני מקווה שאתם עושים את זה עם ליווי מקצועי.. וזה אומר שגם אתה וגם אישתך עוברים בדיקות מתאימות... ולך, איזה לא יוצלח? נפלת על הראש? אתה עוד תתגעגע לתקופה הזו... תקופת העשיית ילד... ומכל הלב... ב-ה-צ-ל-ח-ה. בעצם, שמע ואם לא ילך, אני אדבר עם פסי. נאסוף כסף, כל אחד 5 שקלים. יחד נגיע ל-100. נביא לך ילד במבצע.... בעצם אולי משהו מוכן להעביר את הילד שלו? דניאל
 

טשטושה

New member
א ו ה ב י ק ר.......

איך קל לי להתחבר למועקה הזו... אולי כי במשעול הזה אני כבר פסעתי בחיים, מתוך הדיבורים שהיו לנו - אתה גם יודע מה הפרי שנשאה הדרך שצעדתי ויכולה לאמר - שהרבה דברים נעשים בכוחה של אמונה ובכוחה של נחישות אמת... בלשון עגה (שאני מקווה שמתקבלת בחיוך) כנס ללישכתי, יש שם סיפור שנקרא "בכוחה של אמונה" נדבר אחורי זה, עוד זכורים לי אי אלו טיפים.... קח חיבוק לדרך... טש
 

אורמור

New member
ולא בא ככאב הזה בנפשו של אדם....../images/Emo141.gif

ואין לו אח, ואין לו רע, והוא צורב ומר ואין נחמה, זולת צחוק של ילד, ילד שלך. ולא אזבד אותך במילים ריקניות, ולא אספר לך מעשיות שממילא לא תאמין בהם. אספר לך את הסיפור שלי, ולרגע אכניס נימה מבודחת, מדהים שכשיש לך פולקסווגן חיפושית פתאום אתה רואה שלכולם יש.. מדהים להיווכח כמה רבים האנשים שנמצאים בסרט שלנו, כשאנחנו בעצם מרגישים שאנחנו הכי לבד, כי בעצם זה לא ממש מנחם שיש עוד אחרים שכואב להם, זה לא לוקח מאתנו את הכאב. לא ארחיב בסיפור שלי ,כי לא אקפוץ על העגלה שלך הבמה כעת שלך כמו הכאב. אעביר לך רק את מה שאולי יועיל לך תשע שנים ארורות הייתי בסרט הזה, בסרט האימה מגיל עשרים ועד עשרים ותשע, מה שהחזיק אותי היה הביטוח הפרטי שעשיתי לי "ביטוח ילדים" כמו שקראתי לו הידיעה שמותר לי להשתמש במינוח "כשיהיו לי ילדים" ולא-"אם יהיו לי ילדים" ואת הזכות להשתמש במינוח הזה קניתי לי בכך שנרשמתי לאימוץ בגיל עשרים ושלוש אחרי שלוש שנות טיפולים, הפלה אחת כואבת ועוד הרבה לפני שמישהו אמר נואש. הבנתי שהתור לאימוץ ארוך, וקיוויתי שלא אזדקק לו בסוף ואנצח את הטבע, נרשמתי ועוררתי סערה לא קטנה, אולי אפילו תקדים כי נרשמתי בטרם יאוש, כמקדם ביטחון בגיל צעיר ובלי שום חותמת של "אין סיכוי" הידיעה שאי שם באופק יש בעולם ילד בשבילי חיזקה אותי מאוד, נתנה לי כוח להמשיך בדרך היסורים, בוויה דולורוזה האינסופית השקעתי כל כולי בטיפולים, הרישום לאימוץ לא ריפה את ידי, נהפוך הוא הכניס אותי למרוץ נגד הזמן, אחרית דבר היא שהטבע ניצח אותי-לא יכולתי לו והגיע תורנו לאימוץ, וקיבלנו תינוק בן 10 ימים וזה הגיע כל כך בזמן, זה היה כל כך נכון. והחיים שלנו בבת אחת נמלאו באור, אור ההורות ועד עולם לא אפסיק לברך על הרישום ההוא על הכניסה לתור הארוך בטרם יאוש, כי לו הייתי נרשמת יותר מאוחר היו קורים שני דברים האחד, לבטח היו מוצאים אותי באברבנל והשני, מבחינת הגיל לא היתי זוכה לקבל תינוקת נוספת כן, בארץ יש מגבלת גיל לקבלת תינוק. לסיכום, יש לי שני ילדים <הכי שלי בעולם> חוויתי הורות ועודני חווה, הכי קרוב לאמת וכל זה בזכות אותה מחשבה שבאה בזמן המתאים דחיית הקץ היתה מונעת את קבלת הילדה ואת הביטחון שליווה אותי בשנות הכאב אוהב יקר בטרם התחלתי לכתוב, התלבטתי במה להתמקד יכולה לשתף אותך בעוד אלף צדדים, וללטף אותך מכאן ועד להרים אבל בחרתי להיות תכליתית, באמת לעזור בעיצה והעיצה הזאת אומרת דבר ראשון להירשם טכנית..<יכולה לסייע לך בפרטים> רק אחר כך לעבד את הרעיון, רק בהמשך להשלים לזכור שהרישום הוא לא החלטה, מותר להתחרט הם רק ישמחו שם בשרות למען הילד שתוותר ובמקביל להמשיך במאמץ ולא להפסיק וכאן אני מסיימת בתקווה שאמנם אתם תנצחו את הטבע ותוכלו לו, ותזכו לילד ביולוגי, ובמהרה! אך שתדעו שהאופציות האחרות בהחלט טובות ובינתיים חזקו האחד את השני, תתחבקו ועמדו יחד בפרץ כמו האחרים, אני לרשותכם, בעיצה במידע בתמיכה, בכל דרך אור
 

טשטושה

New member
אורמור.......

את בן-אדם ענק........... זהו, רק רציתי שתדעי את זה.......... טש-מורידה בפנייך את הכובע !
 
../images/Emo45.gif

את כותבת כל כך יפה... כשאת רוצה משהו. מדהים. תוכניות אסטרטגיות בנית לך. כל זה טבעי? אנחנו בחברה מחפשים מנהל אסטרטגי. אני חושב שמצאתי. תרשי לי להזמין אותך לשיחה אישית. בית קפה אולי? רוצה להציג לך את המישרה. לשאול אותך אם את רוצה להצטרף? דניאל
 

אטיוד5

Active member
}{

כתבתי אני אותו דבר למעלה, רק בלי העצה הטכנית החשובה הזאת, כי אני לא בעיניינים עד כדי כך. הידיעה שיש את היריעה הזאת המגינה מלמעלה, בדמות הרישום בטרם עת, יכולה לשחרר לחצים. שהרי מלבד קשיים רפואיים פיזיים, יש גם פעמים שכל הבעיה היא לחץ נפשי. שוב בהצלחה, ותודה לאוריק שהאירה לכם מנהרה.
 
ואולי באמת כבר די?

כמי שהיתה בסרט הזה - במשך 8 שנים כואבות ומייאשות, חושבת שכדאי לשקול את אופצית האימוץ - וזאת מבלי להפסיק את טיפולי הפוריות. עצם העובדה שתדע שיש איפושהו פיתרון חילופי במקרה של כישלון חו"ח. זאת הדרך שאני בחרתי. שנה לאחר נישואי הבנתי שיש "בעיה" - לצערי ה"בעיה" לא נפתרה אבל לשמחתי פניתי לאימוץ וזכינו באושר גדול. בננו הוא הכי בן שאפשר, בן חם - אהוב ואוהב - הביא עימו אור ושמחה - יחד הפכנו למשפחה מאושרת מזה 29 שנה. איתך,
 
טוב איך להתחיל בכלל../images/Emo163.gif

אז כן אתמול עברתי רגע של משבר...קשה היה לי מאד לכתוב את הדברים (אני אדם מאד מופנם ודי ביישן בכל מה שנוגע לי אישית) לא יודע מה פתאום גרם לי לפרץ הרגשות הזה אולי זה משהו שקראתי כאן בפורום ... אני רק יודע שפתאום מצאתי את עצמי עם דמעה בעין ואחרי הודעה שנשלחה.... אז ראשית נורא חששתי כי כמו שאמרתי אני נורא סגור... ודי התביישתי... ולמי ששם לב אפילו התנצלתי רגע אחרי (לא ממש הייתי בשליטה וזה קורה אני מניח) אז רציתי באמת להתנצל שהפלתי את זה עליכם ככה ביום בהיר..איני יודע אם פתחתי למישהו פצע ישן ואני מיתנצל מראש... באמת הופתעתי מאד מכל התגובות הנפלאות שקיבלתי ומכל העצות האמיתיות והחבריות שהחזרתם לי אני לא הגבתי כל היום כי פשוט ישבתי וקראתי שוב ושוב וכמו שאומרים בלעתי בשקיקה כל מילה... אני בטוח שחלק מהדברים אני אעלה בשיחה הקרובה שלי עם זוגתי ונראה מה יקרה זו החלטה משותפת וקשה, עד היום די הדחקנו את נושא האימוץ (אפילו לא רצינו לחשוב בכיוון... כח האמונה) לא יודע אם ישנם מגלי עתידות רבנים ושאר מכשפים המוכנים להעניק שביב של תקווה שלא ביקרנו אצלם רק בגלל האמונה.... ונכון חלקם אמרו שצריך לנקות את הראש ואז זה יבוא בדיוק כמו שאתם אמרתם..... אבל זה לא פשוט .... אימוץ ?? (זה אומר שהרמנו ידיים???) נו ישנם לבטים לכאן ולכאן.... טוב אני שוב נשפך (שמישהו יעצור אותי!!!) בכל מקרה רציתי נורא להודות לכל אחד ואחד מכם באופן הכי אישי שאפשר ולהחזיר
ענק ולוחץ לכל אחד מכם אני ממש שמח שהכרתי אתכם אנשים..... תודה רבה.... אוהב- אוהב אתכם המון
 
אוהב יקר אצלנו בקיבוץ יש אשה אחת

שלא הצליחה להיכנס להריון ואחרי שהיא ובעלה אימצו ילד היא נכנסה להריון וילדה שני בנים רציתי שתדע את זה נשיקות ממנו ואהבה
 
למעלה