קשה לפעמים

קשה לפעמים../images/Emo7.gif

אישתי ישנה כבר שעתיים... איך היא מצליחה ואני לא מצליח המחשבות.... השאלות.... התהיות... למה??? תסתכל על עצמך אני אומר. הכל עשית לבד, במו ידיך. והצלחת בגדול, אף אחד לא עזר, אף אחד לא תמך, בנית לעצמך חיים נפלאים, יש לך "כמעט" הכל. בבית כלום לא חסר. יש לך מלא להעניק. וים אפשרויות לתת. אבל אין לך למי... הגניקולוג טוען שאין סיבה מוסברת... ומבטיח בפעם המי יודע כמה..... הפעם יש סיכוי טוב יותר..... ואנו לא צריכים יותר מאשר ניצוץ של תקווה.. אנחנו חוזרים, ניצוץ בעיניים. עם מלא תקוות וציפיות מחכים ומצפים הלוואי והוא לא יבוא החודש.. הלוואי הלוואי יופי יש לה איחור
הציפייה ענקית ........ חלילה שלא תרימי כלום... לא לא לא אל תזוזי אני אביא לך כל שתירצי.. ואז..... מתבדים בפעם המי יודע כמה.... לא מעיזים להסתכל אחד על השני כדי לא לפרוץ בבכי. אבל הרטיבות הזו בעיניים אומרת הכל אני עייף כבר די אין לי יותר כוח זו השנה הרביעית .... אני מרגיש לא יוצלח.... דיינו?!
 

האלי

New member
כרגע

לא יכול לחשוב על שום דבר חכם להגיד... אולי מחר. אבל לא יכול להשאיר אותך לבד עם המחשבות בשעת לילה מאוחרת... חיבוק חברי, רק בשביל שתדע שאתה לא לבד, שלך, האלי.
 
../images/Emo24.gifמוכר לי....כואב לי....מזדהה!

בוא, שב כאן על ידי, ואספר לך משהו..... שלוש שנים שניסיתי שלוש שנים של זריקות שלוש שנים של בדיקות שלוש שנים של ידיים מגששות שם בפנוכו האינטימי שלי שלוש שנים של אכזבות שלוש שנים של הריונות מדומים-מלווים בבחילות ושאר תופעות שלוש שנים של....... לבד! לגמרי לבד! הוא לא היה שותף לבדיקות, הוא לא היה שותף לחוויות, הוא לא היה שותף לאכזבות-למה? כי הוא לא רצה לשאת בתוצאות! ואתה? אתה בזוג-איש ואישה-יחד מנסים להביא לעולם דבר נפלא שותפים לחוויה-מחזקים האחד את השניה.... לא,אין בידי את התרופה -כל בעייה היא לגופה... אך אוכל רק לומר-את הכאב שלכם אני מבינה אל נא תאמרו נואש ותאבדו תקווה תתחזקו מהאהבה שבינכם מצויה... בהצלחה!!!
 

תותית11

New member
../images/Emo24.gif

אוהב יקר הייתי שם עם התקוות עם האכזבות עם הייאוש עם קינאה בכל אשה ברחוב שאוחזת ביד ילדה מצוקה נוראית אכזבה אישית ואחרי שש שנים כבר לאחר ייאוש האושר מצא דרכו גם אלי וזכיתי לילד יקר ואז כמו מתת אל נדיב לאחר שנה עוד ילדה מתוקה אז זהו.. לא להתייאש ככה לפתע פתאום ייזכרו גם בכם שם למעלה:))
 

*חתולה*

New member
הרגשה קשה כל כך

להרגיש לא יוצלח... כשיש לך כל כך הרבה על מה להודות, אבל לפעמים אי אפשר לומר לך משהו אחר מאשר: החיים קשים. אבל הנה גם אתה, ראשית ראית את חצי הכוס המלאה תמשיך בדרך הזו מרגישה אותך שכואב לך כל כך. בוקר טוב איש
 

זהרורים

New member
לפעמים קוראת פה, אבל לא

מעבר לזה. הפעם החלטתי להגיב בגלל הנושא המיוחד שהעלית. מוכר וכאוב הספור שלך מוכר וכאוב תרתי משמע נפשית וגופנית לא אספר פה את הספור שלי אם תרצה תפנה אלי במסר אבל אומר לך שאחרי שנים רבות של יסורי גוף ונפש הצלחתי ללדת ילד אחד ואחרי עוד כמה שנים כאלו לא יותר קלות ולא יותר פשוטות ללדת את אחיו הגוף נדפק הנפש שסועה ההרגשה שהגוף בוגד בנו ואנו עדיין צעירים קשה מנשוא וצחוק הגורל המתעתע בנו מכאיב אך בסופו של דבר השמחה אמיתית ואדירה לך רוצה לומר שיש תקווה ויש כמה אפשרויות 1. לקחת תקופת חופש לעצור טיפולים ולא לחשוב על זה - המתח הנפשי והלאות הגופנית לא עוזרים. שלא לדבר על כך שפג הקסם ביחסי המין. לחזור לטיפול בכוחות מחודשים. 2. לנסות להחליף בית חולים לבית חולים אחר, לאחר שתבררו אם יש שיטות שונות בבתי חולים שונים (כולל שיטות נסיוניות). עלי ניסו משהו חדשני וזה עזר. 3. לזכור שלכל זוג הורים פוטנציאלים שיש בלבם מקום לילד יש איזה ילד בודד ואומלל שמחפש הורים - אימוץ זו גם דרך. וזה לא חייב להיות תינוק בן יומו. 4. יש פורום מתאים כאן בתפוז אני מניחה שאתה שם, אבל אם לא אנא הכנס וראה מה יכולים ליעץ לך שם. 5. בכל מקרה כדאי להשתתף בקבוצת תמיכה - זה עוזר. בזמני לא היה. ההתמודדות עם זה לבד (לבד במקרה זה שווה בזוג) מאד קשה. 6. זכור כל הזמן שהסבל הגופני "נפל בחלקה" של אשתך. התמיכה שהיא זקוקה לו היא אדירה, גם בגלל השינויים הגופניים והנפשיים שהיא עוברת עם כמויות ההורמונים המוזרקות לה, כלי הדם הדואבים מדקירות, ובעיקר - בגלל הגוף שלה שרופאים פלשו לפרטיותו. שיהיה לכם בהצלחה ואל תפסיקו לאהוב לרגע ותהנו ממה שכן יש לכם יש כאלה שגם את זה אין להם וכמו שאמרתי אתה יכול לפנות אלי במסר אם אתה רוצה
 

mika2

New member
חיבוק.

אבל אל תתיאש. אף פעם אל תתיאש. אבל אולי תרפה קצת. מהלחץ, מהרצון. קח פסק זמן. לפעמים זה בא כשלא הכי הכי הכי רוצים שבעולם. לפעמים הרצון עובר את הגבול ןאז במקום לדרבן הוא מעכב. פעם קראתי שאנשים שרוצים להצליח רק ב 80% מצליחים יותר מאלה שרוצים ב100% ויותר. ואתה לא יוצלח ? מה פתאום? איך זה בכלל קשור למוצלחות שלך, יש כל כך הרבה גורמים לבעיות בפוריות. כן, זה קשה ומתסכל, אבל יהיה טוב. עוד יהיה. ולפעמים כדאי לחשוב על אימוץ, כי אימוץ משחרר את הלחץ ואז לפעמים נפתחת הדלת... הלואי והיו לי פתרונות. יכולה רק להזדהות, ולהשתתף, ןלחזק אותך מרחוק.
 
מסכימה עם מיקה ומוסיפה

יש לנו זוג חברים ש- 13 שנה ניסו להביא ילד לעולם (אני ממש לא מתכוונת לייאש אותך אלא רק לחזק את דבריי מיקה). בסוף הם החליטו על אימוץ. יום אחד לפני שהם הביאו את התינוקת החדשה שלהם הביתה היא נקלטה להריון ! יום אחד לפני.... הם היו כל כך רגועים ושלווים ולא חשבו יותר על ההריון וכבר הבית היה מוכן עבור התינוקת החדשה והנה..... תינוק משלהם. אז אנא אל תאמר נואש תנסו להירגע ביחד ואולי כך תצליחו.... כי אם אין בעיה פיזית אולי הבעיה היא פנימית יותר.... שיהיה לכם רק אושר והצלחה הילה.
 

דיאבלו

New member
../images/Emo24.gif בנימה קצת אחרת

אין לי יותר מידי נחמות להוסיף על מה שכבר הוסיפו. יש לי רק דבר אחד לומר לך ולא ראתי שאמרו פה. מרוב לחצים ומרוב כאבים מרוב הרגשת הלא מוצלחות מרוב כל הטיפולים והיועצים הישיבות וההסברים שוכחים לפעמים דבר חשוב זה שיש לכם אחד את השני. אז במקום להתרחק ולהביט עליה ישנה כנס למיטה, חבק אותה חזק תלחש לה באוזן שאתה אוהב אותה ותיהיה בטוח שכמה שהיא ישנה חזק היא שומעת ומרגישה אותך. תאהב את מה שיש לך ביד ותוצר אהבתכם כבר יגיע אלכם בדרך זו או אחרת בוקר טוב די.
 
זה בדיוק מה

שלא העזתי להגיד. אני מתכווצת מול הסבל הזה, ומרגישה שכל מה שאומר יהיה פלצני ומתנשא שלחתי כאן באיזה מקום חיבוקים של רמי קליינשטיין ניחומים לילדים גדולים דינה בשקט בפינה חושבת עליכם
 
לא יוצלח?

הערת אזהרה- מה שאני הולכת לכתוב,לא כל כך"חיבוקי". למרות שהייתי שם. מזמן אמנם. אבל באותה הנקודה בדיוק. ולכן אני מרשה לעצמי להגיד את הדברים ככה, מילה אחת הקפיצה אותי. לא יוצלח. ילד לא חייב להיות "יעד". מוכר לי לחלוטין הצורך בילד משלך מוכר לי לחלוטין הכאב הזה החודשי של פיסת הדם שמסמלת עוד אכזבה. אבל אולי הצבת הילד כמטרה ,כצורך הישגי, כמדד של כשלון והצלחה,מכניס עוד מתח נוסף שלא עוזר לטובת העניין. וכן-כן תסתכלו אחד על השני וכן-כן מותר לפרוץ בבכי שמשחרר ומנקה את המערכת,ולא רק לחלוחית בעיניים. ואחר כך אולי תקחו חופש מהכל (יודעת,מכירה,קשה עד כמעט בלתי אפשרי),ולפעמים דווקא אז במקום הכי לא צפוי, בזמן הכי לא צפוי,פתאום יבצבץ לו גרעין של אהבה שיגדל ויתפח לתינוק של בשר ודם. קחו אוויר. זו העיצה הכי עיצתית שאני יכולה לתת.
 
אוףףףףףףףף.. אני יודעת שזה לא קשור.

אבל זה מרגיז אותיייייייייייייייייייי.. אני מלווה זוגות כמותכם כבר די הרבה זמן. כחברה. ליויתי את בת אחותי בשנים ארוכות של כאב, דמעות, זריקות ארשניפחו אותה מעבר לכל פרופורציה - ואני רותחת!! אני שונאת את החוקים האלה! שונאת! אני שומעת על כל כך הרבה זוגות שיש להם המון לתת ובגלל בעיה טכנית שניתנת לפתרון, בעיה שגם אני יכולה לעזור בה - הם לא יכולים להביא ילדים לעולם! זה מרתיח אותי! אני זוכרת בכמה תחנות רוח נלחמתי עם האחיינית שלי. פשוט זוועה! היא התייסרה כל כך ואני השפרצתי ביציות לכל עבר, נכנסתי להריון כל שני וחמישי עד שנאלצתי לעקר עצמי לדעת! ויש לי! יש לי עוד כל כך הרבה מה לתת ולא נותנים ליייייייייייייי.. זה הורג אותי! האטימות הזו.. החוקים היבשים וחסרי האנושיות האלה.. זה שהגורל מחורבן לפעמים - ידוע. אבל בימים אלה, כשאנחנו יכולים לעזור, יש את הידע לעזור, יש את הרצון לעזור - פשוט לא נותנים!!! איש - שולחת חיבוק ענק של חיזוק. כי לא מרשים לנשים כמותי לעשות יותר מזה..
 

בונהם

New member
תגובה לפסי ובכלל...

טוב אשה יקרה אז את הסיפור שלנו את יודעת.. את התוצאה הטיבעית-ללא הטיפולים ראית. יותר מזה אני יכול לומר לך ,וזה לא מנחם אבל אין מה לעשות,אנחנו הכנסנו גם בבחירות האחרונות חוק לכנסת,ולצערי ולצער הרבה אנשים אחרים זה לא עבר אבל מה לעשות פה אנחנו חיים... ואני מאחל לכולם ולמי שעובר דבר כזה ורוצה עזרה ,סתם לישאול אני זמין ובייתי פתוח בכול-עת... ורק תחזיקו מעמד...בסוף זה שווה.
 

ירקרק

New member
תתמקד באהבה - היא תנצח!

אני בן שני למשפחה ברוכת ילדים. אחי הבכור לא זכה לילדים 12 שנים. במשך כל אותה תקופה היה לי, ולשאר אחיי ואחיותיי הנשואיים, שהיינו אבות/אמהות לילדים, קשה מאוד להסתכל לו/ה בעיניים. ראינו בהם את הכאב! זכור לי ערב אחד, שעה שישבנו כולנו, בבית הורי. רעש מענג של המון נכדים/ות. וכאילו משום מקום, אחי יצא במין יציאה כזו: "אתם יודעים מה לעיתים הכי קשה לי… שהורים לילדים חוששים לומר לי מילה בנושא. הם חושבים שזה לא נכון לעודד ממקום שלא נמצאים בו… וזה לא נכון! כל מילה מעודדת!" שתקנו שם כולנו. שתקנו ודמענו יחד! קראתי את התגובות, של אלו שהיו שם ושל אלו שלא היו שם. מהמקום שבו אני נמצא, אני שולח לך מילות עידוד! [מזדהה לחלוטין עם מילותיו של דיאבלו] ירקרק
 

אטיוד5

Active member
היינו שם

בעצם, אולי קצת פחות נורא, כי כבר היה לנו ילד אחד. אבל בין הראשון לשני שש שנים של צרות, הפלות טבעיות, כאבי לב. וכשהמומחים קבעו בפסקנות שהטיפול לא הצליח ושצריך לנסות משהו יותר ראדיקלי, בדיוק אז, הסתבר שהם טעו בגדול. היא היתה בהריון שהחזיק. מאוד מקווה שאצלכם גם יבוא הנס. ויש גם מוצא של אימוץ. צריך לב גדול וחזק בשביל זה. בהצלחה. בהצלחה.
 
קשה לפעמים

אינני יודעת לכתוב במילים יפות לא גמרתי אוניברסיטה רק אוניברסיטה של החיים, אוהב ראשית קח חיבוק ענק. היא ישנה והשינה היא לפעמים סוג של בריחה, אוהב בימים קשים כאלה תהיה רק שם בשבילה והיא תהיה בשבילך, קל להגיד , קל לתת עיצות, קל לספר סיפורים , וכן גם לי יש סיפור , אני לא בטוחה שתרצה לדעת על ההצלחה שלי ברגע זה, ההצלחות של אחרים לא מעניינות והסיפורים והניסים כך נדמה תמיד קורים לאנשים אחרים. אני שולחת לך ולזוגתך חיבוק ענק והעיצה היחידה שיש לי כרגע קחו פסק זמן תאהבו אחד את השני רחוק מבתי החולים רחוק מהרופאים רק אתה והיא. גלית
 
אוהב אהוב בצאט שלי אהוב אהוב

איך שקראתי את הדברים שלך פרצו לי דמעות מהעייניים הכמיהה הזאת לילד... לי יש רק ילד אחד ככה יצא לי בחיים אבל תמיד רציתי המון ילדים אני כל כך מתגעגעת לילדים קטנים פעמים רבות יושבת ונזכרת בימים שהילד שלי היה קטן כמה שהיה קשה לי להיפרד ממנו כשהוא היה בבטן בחודש התשיעי כל כך רציתי שישאר עוד קצת ולא יצא כל כך מהר כי היה לי כל כך טוב איתו בבטן והוא יצא ממש ביום האחרון של החודש התשיעי בול בזמן וכמה שרציתי אותו צמוד אלי כל הזמן ועכשיו הוא כבר פורש כנפיים והוא בצבא ואני בוכה לפעמים שעות מרוב געגועים לעוד ילדים קטנים צמודים לגוף כאלה אז איך אני אוכל לעודד אותך. רק שלא תתיאש כי ילדים זה דבר שכדאי לא להתייאש בשבילו שתהיה חזק חזק אם אתה רוצה לדבר איתי באייסיק או במסרים או אפילו בטלפון אני אשמח מאד לעודד אותך כמה שרק תצטרך אני אוהבת אותך מאד אהוב ומאד מתרגשת ששיתפת אותנו בתחושות האלה קח נשיקות וחיבוקים ואהבה ממני
 
למעלה