קשה למצוא כותרת
אז נשארתי בלי אחת ממוקדת. אני בזוגיות 4 שנים. התחתנתי לפני יותר משנתיים. יש ילד בן שנה בערך. אני לא לגמרי בשלה לעזוב. אבל כבר לא רוצה להישאר. לא עומדת ברשות עצמי מבחינה כלכלית ואני חושבת שזה משהו שעוצר אותי מלעזוב. מה שנקרא - רוצה, אבל פוחדת. התחלתי לעבוד בחצי משרה בגלל הילדון, כדי להתקדם מקצועית. יותר מהקושי הכלכלי שגורם לי לפחד לעזוב, אני פשוט מפחדת להיות לבד. מודה. אף פעם לא פחדתי. ורוב חיי הבוגרים הייתי לבד. לא הייתי מאמינה גדולה בנישואים אבל דווקא הנישואים עשו לי חשק לא להתפשר. לזוגיות טובה על אמת. משהו יציב ואמיתי. נואשתי למצוא את זה עם הנוכחי. אני משוועת היום יותר מאי פעם לאהבה וזוגיות. אין מצב לחזור להוריי הביתה, ואין לי לאן ללכת. הוא יודע את זה ואני חושבת שזה גורם לו להרשות לעצמו להתנהג עוד יותר מגעיל. עם היה איזה סייקיק שאומר לי שאם אני אעזוב אותו אני אמצא חדש, הייתי עוזבת, למרות הכל. הקטע הוא שאני חושבת לפעמים שכבר עדיף להיות איתו מאשר לבד. אני יודעת שהשיקולים שלי מגעילים ולא באים מהלב, אבל וואלה, זה המצב כרגע. פעם ורדה אמרה ברדיו שמי שמחליטה לעשות צעד ולעזוב, היא צריכה לקחת בחשבון שאולי לעולם לא תמצא זוגיות. שזה צריך להיות שיקול, ואז שתשאל את עצמה מה יותר גרוע, הסיכוי (או הסיכון) לא למצוא זוגיות או להישאר במקום לא טוב. מצד שני להיות כאן, במקום הזה, זה גם לבד. זה לגמרי לבד. לא יודעת מה מטרת ההודעה. אולי סתם לשפוך. אולי יש כאן בנות במצבי, שאני אשמח אם יכתבו מה עשו. אני בכלל אשמח לשמוע מה יש לכם להגיד בנושא.
אז נשארתי בלי אחת ממוקדת. אני בזוגיות 4 שנים. התחתנתי לפני יותר משנתיים. יש ילד בן שנה בערך. אני לא לגמרי בשלה לעזוב. אבל כבר לא רוצה להישאר. לא עומדת ברשות עצמי מבחינה כלכלית ואני חושבת שזה משהו שעוצר אותי מלעזוב. מה שנקרא - רוצה, אבל פוחדת. התחלתי לעבוד בחצי משרה בגלל הילדון, כדי להתקדם מקצועית. יותר מהקושי הכלכלי שגורם לי לפחד לעזוב, אני פשוט מפחדת להיות לבד. מודה. אף פעם לא פחדתי. ורוב חיי הבוגרים הייתי לבד. לא הייתי מאמינה גדולה בנישואים אבל דווקא הנישואים עשו לי חשק לא להתפשר. לזוגיות טובה על אמת. משהו יציב ואמיתי. נואשתי למצוא את זה עם הנוכחי. אני משוועת היום יותר מאי פעם לאהבה וזוגיות. אין מצב לחזור להוריי הביתה, ואין לי לאן ללכת. הוא יודע את זה ואני חושבת שזה גורם לו להרשות לעצמו להתנהג עוד יותר מגעיל. עם היה איזה סייקיק שאומר לי שאם אני אעזוב אותו אני אמצא חדש, הייתי עוזבת, למרות הכל. הקטע הוא שאני חושבת לפעמים שכבר עדיף להיות איתו מאשר לבד. אני יודעת שהשיקולים שלי מגעילים ולא באים מהלב, אבל וואלה, זה המצב כרגע. פעם ורדה אמרה ברדיו שמי שמחליטה לעשות צעד ולעזוב, היא צריכה לקחת בחשבון שאולי לעולם לא תמצא זוגיות. שזה צריך להיות שיקול, ואז שתשאל את עצמה מה יותר גרוע, הסיכוי (או הסיכון) לא למצוא זוגיות או להישאר במקום לא טוב. מצד שני להיות כאן, במקום הזה, זה גם לבד. זה לגמרי לבד. לא יודעת מה מטרת ההודעה. אולי סתם לשפוך. אולי יש כאן בנות במצבי, שאני אשמח אם יכתבו מה עשו. אני בכלל אשמח לשמוע מה יש לכם להגיד בנושא.
