Raindrop23
New member
קשה לי
יש עכשיו אורחים אצלנו בבית (האחיות שלי והאחיינים) ואני יושבת בחדר עם דלת סגורה, לבד, עצבנית. לקחתי ואבן וזה לא עזר. יש רעש ובלגן ואחותי הגדולה מעצבנת אותי.
היא חופרת לי וחוקרת אותי על הצילום ועל האוצרת, עכשיו אני צריכה לשלוח לאוצרת (בקשר לתערוכת צילום) תמונות כל שבוע וזה פאקינג מוציא לי את החשק לצלם.
זה הפך להיות משהו שחייבים לעשות ולהפיק ולשלוח וכבר לא כיף לי. מצידי לוותר על התערוכה הארורה הזו וזהו, לא אכפת לי. לא יכולה יותר. לא מסוגלת עם דברים שאני חייבת לעשות לא משנה מה.
בא לי לקום וללכת מהבית אבל אני לא אעשה את זה ואני מתאפקת "לא לעשות דרמה" בשביל אמא שלי. אם לא היא, מזמן הייתי קמה והולכת. לא רוצה להקשות עליה.
אבל קשה לי ואני עצבנית ונמאס לי.
יש עכשיו אורחים אצלנו בבית (האחיות שלי והאחיינים) ואני יושבת בחדר עם דלת סגורה, לבד, עצבנית. לקחתי ואבן וזה לא עזר. יש רעש ובלגן ואחותי הגדולה מעצבנת אותי.
היא חופרת לי וחוקרת אותי על הצילום ועל האוצרת, עכשיו אני צריכה לשלוח לאוצרת (בקשר לתערוכת צילום) תמונות כל שבוע וזה פאקינג מוציא לי את החשק לצלם.
זה הפך להיות משהו שחייבים לעשות ולהפיק ולשלוח וכבר לא כיף לי. מצידי לוותר על התערוכה הארורה הזו וזהו, לא אכפת לי. לא יכולה יותר. לא מסוגלת עם דברים שאני חייבת לעשות לא משנה מה.
בא לי לקום וללכת מהבית אבל אני לא אעשה את זה ואני מתאפקת "לא לעשות דרמה" בשביל אמא שלי. אם לא היא, מזמן הייתי קמה והולכת. לא רוצה להקשות עליה.
אבל קשה לי ואני עצבנית ונמאס לי.
