-קשה לי להתמודד-

[אביבית54]

-קשה לי להתמודד-

שלום- מבקשת עזרה ממכם. אני בת 20 . חיילת בצבא כבר 8 חודשים, הכל היה בסדר עד עכשיו , התמודדתי והכל היה בסדר. אבל... כבר שלושה שבועות שאני מרגישה שמשהו קורה לי. אני לא מבינה את עצמי!! לא יכולה אפילו לנסח ולהסביר מה קורה בי שלא בסדר, שלא נורמלי. אני חולמת, מעופפת, כל הביטחון העצמי שלי ירד, כל פניה של החברה בבסיס אלי, אני נירתעת בבהלה, מפחדת להתמודד, מרגישה שלא מבינה מה מדברים איתי, מה רוצים מימני. אני עושה טעויות דביליות, ולא מבינה למה? אני מתבודדת, לא מתערבבת, לא מדברת עם אף אחד.. אין לי חברים... אין לי נושא שיחה עם אף אחד... אני מפחדת מעצמי, מה קורה לי??? מה אני??? משתגעת???? מבחורה שמחה, מלאת חיים, אוהבת לבלות, חברותית, מסתדרת בכל מקום, פתאום אני מסתגרת בתוך עצמי, לא רוצה לצאת לבלות, לא רוצה להתערבב , יש בי חוסר מנוחה, קשה לי להרדם בלילה, כל הזמן מלאה חרדות, ולא מבינה למה? למה זה קורה לי??? קשה לי לתפקד ביום יום. בבוקר לא מצליחה להזיז את עצמי כדי ללכת לצבא. נהיתי עצובה מאוד, לא מתקשרת, מרגישה לא טוב עם עצמי, מרגישה לפעמים שכל הסביבה שלי מרגישה שמשהו לא בסדר איתי. מי יכול לעזור לי? מי יכול לתת לי עזרה? מה יהיה איתי???. המפקדת שלי שאלה אותי השבוע אם משהו קורה לי?? אם יש לי בעיות בבית?? ואני לא יודעת אפילו להסביר לה מה קורה לי. לאא יודעת להסביר מה גרם לשינוי הזה שבי, לכל חוסר הביטחון הזה שלי! אני מתביישת , היא בטח חושבת שאני השתגעתי! היא מרגישה שאני מוזרה!!! כולם מרגישים! מה אני יעשה??. לא יודעת מה לעשות, מיואשת לגמרי!

 

[פרפרי אהבה]

ולא קרה משהו שעורר את זה? טריגר כלשהו?

מאיפה זה התחיל- אירוע מסוים

זה מתקשר רק לענייני צבא

 

[נסיכת הכוכב]

גשי דחוף למרפאה

דברי עם הרופא שישלח אותך לבדיקות כלליות ספרי לרופא מה עובר עליך חושבת שחסר לך חומריםהמזינים את הגוף, לכן חוסר השקט בגוף , והקושי להרדם בלילה אמרי לי האם צורת האכילה שלך השתנתה, האם עשית דיאטה קיצונית לאחרונה? חושבת שמה שקורה לך זהו משהו שקורה כאשר משנים הגלי אכילה או דייאטה חזקה הגורמת לחסך של אבני הבניין של הגוף , הרופא יבדוק ויעזור לך

 

[efriend]

יכול להיות שאת בדיכאון

חלק מהתסמינים שתיארת - כמו ההרתעות מחברה , הקושי בבוקר, טעויות והאטת החשיבה - הo פשוט סימפטומים קלאסיים של דיכאון. כשזה קורה בפעם הראשונה בחיים, כשעוד לא מכירים את זה, דיכאון יכול להיות מאוד מבלבל. אני הייתי בדיכאון בצבא, 4 חודשים אחרי הגיוס. עד אז התמודדתי עם הכל כאילו כלום, ופתאום משהו בתוכי נגמר. זכורה לי ההאטה הקוגניטיבית, ההסתגרות, התחושה שאני לא אני ומשהו לא בסדר. אצלי זה עבר לבד, בין השאר כי לא הבנתי מה קורה ולא ידעתי לבקש עזרה. מאוחר יותר נתקלתי שוב בדיכאון, גם אצלי וגם אצל אנשים קורבים לי, וראיתי כמה שכל מה שקרה לי הוא פשוט חלק מתופעה מוכרת היטב, עם סימפטומים מוגדרים ממש כמו שפעת. המלצותי הם: 1. תקראי על זה באינטרנט, בעיקר באנגלית יש הרבה חומר (חפשי depression). קודם כל דעי את האוייב. תראי נתונים על הסימפטומים, על כמה זמן זה יכול להמשך, איזה גורמים יכולים להיות לזה, ובעיקר - מתי לפנות לעזרה מקצועית. הרבה פעמים לא צריך, ואפשר להסתדר לבד 2. דברים עם אנשים קרובים. חברים, אולי אנשים שיש להם ניסיון עם דיכאון על עצמם או על קרובים שלהם. סתם אנשים שאוהבים אותך ויכולים לתמוך - זה מאוד חשוב. 3. תפני לעזרה מקצועית - קב"ן או פסיכולוג באזרחות אם יש לך כסף. זו לא בושה, והיום זה אפילו IN. בכל מקרה, סדר הדברים הוא לדעתי כפי שרשמתי.

 

[efriend]

הכי חשוב - שכחתי להגיד

1. זה קורה להממממון אנשים. תראי סטטיסטיקות באינטרנט. 2. יוצאים מזה לגמרי, והרבה פעמים מהר מאוד. שיהיה רק טוב e-friend

 

[tomerit]

גם אני חושבת- בדיקות דם

תגשי לרופא ותבקשי בדיקות. המצב שאת מתארת יכול להיות בעיה שהיא נפשית ויכול להיות בעיה כימית בלבד ואז זה יפתר במתן תוספי מזון. את צמחונית?

 

[אביבית54]

קודם כל רציתי להודות לכם על התגובות שלכם., קו

קבעתי תור לרופא לבדיקות דם, יש לי נשירה חזקה, אז באמת יכול להיות שמשהו מבחינה תזונתית חסר לי, אני מקווה! האמת שהעצה שלכם חידדה והזכירה לי את הנשירה החזקה שיש לי כבר חודש וחצי, אמא שלי אומרת לי שאני צריכה לעשות משהו עם עצמי, להעסיק את עצמי בחוגים , בעשייה ואז התחושה שלי תשתנה וגם הערכה העצמית שכרגע בדאוון תעלה. אני מרגישה אבודה ובלי כוחות, וכבר חשבתי שאם במצב הקיים רע לי ואני לא מתמודדת, אז כבר אולי עדיף לי לבקש לצאת מהצבא. לא יודעת מה לעשות, כל הזמן מחשבות רעות יש לי, מרגישה ריקנות , מתביישת לספר לחברות שלי מה עובר עלי, מעדיפה בינתיים להתרחק, הם לא מבינות למה? מפחדת לאבד אותם, מפחדת מהתגובה שלהם, ירתעו ממני??? מרגישה טיפשה, כשאני לא מבינה כשמדברים איתי. או שאני לא מרוכזת, כבר לא יודעת!! ושוב תודה על הקשבתכם ועל הנסיון לעזור לי., קבעתי תור לרופא לבדיקות דם, יש לי נשירה חזקה, אז באמת יכול להיות שמשהו מבחינה תזונתית חסר לי, אני מקווה! האמת שהעצה שלכם חידדה והזכירה לי את הנשירה החזקה שיש לי כבר חודש וחצי, אמא שלי אומרת לי שאני צריכה לעשות משהו עם עצמי, להעסיק את עצמי בחוגים , בעשייה ואז התחושה שלי תשתנה וגם הערכה העצמית שכרגע בדאוון תעלה. אני מרגישה אבודה ובלי כוחות, וכבר חשבתי שאם במצב הקיים רע לי ואני לא מתמודדת, אז כבר אולי עדיף לי לבקש לצאת מהצבא. לא יודעת מה לעשות, כל הזמן מחשבות רעות יש לי, מרגישה ריקנות , מתביישת לספר לחברות שלי מה עובר עלי, מעדיפה בינתיים להתרחק, הם לא מבינות למה? מפחדת לאבד אותם, מפחדת מהתגובה שלהם, ירתעו ממני??? מרגישה טיפשה, כשאני לא מבינה כשמדברים איתי. או שאני לא מרוכזת, כבר לא יודעת!! ושוב תודה על הקשבתכם ועל הנסיון לעזור לי.

 

[efriend]

תספרי איך מתקדם אם בא לך.