דווקא דיברתי על אחריות
א. הסכמתי חלקית אם הגישה שלך שיש פערים מסוימים במנטליות של נשים וגברים לגבי פרנסה (אבל לא תמיד) ב. לגבי נושא של אחריות כללית, ברגע שיש ילדים, לנשים יש אחריות - ונשים לוקחות אחריות - להכניס אוכל לפה של הילדים שלהן ולדאוג לקורת גג בדיוק כמו הבעל... ולא רק זה, במצב של גירושין (מזונות זה לא תמיד מספיק ולפעמים גם אין את זה), נטישה של הגבר, מוות של הבעל (חס ושלום), חזרה בתשובה של הבעל וכן הלאה נשים מוצאות את עצמן במצבים שהן חייבות לקחת אחריות לפרנס. אימא שלי גידלה אותי לבד אחרי שאבא שלי נטש, אני מכירה משפחות שהאבא נהרג (ולא במסגרת של הצבא שיש תמיכה כספית) והאם נשארת עם 4 ילדים לפרנס לבד וכן הלאה. ג. מעטות הנשים שחיות מגיל 20 עד גיל 70 מבלי שהן חייבות לקחת איזשהי אחריות על פרנסה ברמה כזו או אחרת, בזמן כזה או אחר. אם כבר סטטיסטיקות, רוב המשפחות בארץ הן לא משפחות נורמטיביות של אמא-אבא-ילדים, אלא כל מיני צירופים משונים כולל אלמנות, משפחות יחידניות. יש מאות אלפי נשים בארץ שנושאות באחריות הפרנסה לבד! ד. אתה חי בסרט כאילו רוב הנשים בכלל לא מעסיקות את עצמן בחיבוטי פרנסה וחיות באיזה בועה שהבעל ידאג להן תמיד, לא לוקחות אחריות על עצמן ולא חושבות על זה בכלל. יש נשים כאלה אבל זה ממש לא הרוב. זה ממש מקומם ולדעתי לא נכון סטטיסטית. יש רוב נשי מתחת לקו העוני, אתה יודע. דווקא מנסים להתדיין עיניינית וזה לא נושא רגיש פשוט לא מסכימות.