הכל נכון.
"אתה" יכול להפנות את תשומת לבך אל מה שקורה...
"אתה" יכול להפנות את תשומת לבך אל כל זה עכשיו . . .
"אתה" יכול להרפות מזה...
"אתה" יכול לקבל את זה...
"אתה" יכול לשחרר את זה . . .
"אתה" יכול לצחוק!
"אתה" יכול להתמתח!
"אתה" יכול לזקוף עכשיו את גבך בעדינות... "אתה" יכול? נסה...
"אתה" יכול לשנות את קצב הקריאה... ולעצור בסוף המשפט הזה, להישאר דומם לזמן מה עם הנקודה שבסופו.
אם עשית זאת, "אתה" יכול לעשות דברים חדשים. בכל פעם ש"אתה" עושה משהו נכון, "אתה" מתחזק...
ואולי עכשיו "אתה" כבר יכול לשאול את עצמך: "איפה כל זה נמצא???" ולגלות שאתה המרחב שבתוכו "אתה" חולף ונעלם.
אכן, אין דבר כזה שיטה רוחנית.
לא בעולם האמיתי.
בעולם האמיתי יש אותך, כאן, עכשיו.
וגם זה נעלם וחולף... ומה נשאר?
"אתה" יכול להפנות את תשומת לבך אל מה שקורה...
"אתה" יכול להפנות את תשומת לבך אל כל זה עכשיו . . .
"אתה" יכול להרפות מזה...
"אתה" יכול לקבל את זה...
"אתה" יכול לשחרר את זה . . .
"אתה" יכול לצחוק!
"אתה" יכול להתמתח!
"אתה" יכול לזקוף עכשיו את גבך בעדינות... "אתה" יכול? נסה...
"אתה" יכול לשנות את קצב הקריאה... ולעצור בסוף המשפט הזה, להישאר דומם לזמן מה עם הנקודה שבסופו.
אם עשית זאת, "אתה" יכול לעשות דברים חדשים. בכל פעם ש"אתה" עושה משהו נכון, "אתה" מתחזק...
ואולי עכשיו "אתה" כבר יכול לשאול את עצמך: "איפה כל זה נמצא???" ולגלות שאתה המרחב שבתוכו "אתה" חולף ונעלם.
אכן, אין דבר כזה שיטה רוחנית.
לא בעולם האמיתי.
בעולם האמיתי יש אותך, כאן, עכשיו.
וגם זה נעלם וחולף... ומה נשאר?
