קשב

[רחל צ]

קשב../images/Emo202.gif

התחלנו בשיטת הקשב לפני כחודש (אחרי שהפסקנו עם השאיבות ועברנו לאישישיר) הוא בן 3 חודשים ואנחנו דיי נהנים מהנושא (למרות שלפעמים אנחנו מול המראה מעל הכיור יותר מידיי זמן והוא מתחיל לעשות קולות ופרצופים בשביל הכיף.. ואני חושבת לעצמי שעוד חודש אנחנו נהייה בבעיה כי אני לא אהיה מסוגלת להרים אותו לכ"כ הרבה זמן אבל מצד שני לא רוצה להוציא גם את ההנאה שלו מהנושא) ולאחר ההקדמה נעבור לשאלות / בקשה לדעותיכם בנושא...

לגבי המשחקים מול המראה מעל הכיור.

לגבי ה"עזרה" מחיתולי הבד לטובת ההבנה שלו מה משמעות הפיפי/ קקי.

לגבי השכבות במיטה (אנחנו במיטה משותפת) האם ניילון ועליו הסדין / פליס/כמה חיתולים /מגבות?

לגבי השמיכה עליה משחקים - להשאיר שמיכה? לשחק על הפרקט בלבד? (למינציה) מה עדיף? הוא המון על הבטן ומסתובב והשמיכה עוזרת לי להרחיק אותו משערות שמסתובבות על הרצפה (שערות גם שלי{ הנשירה בעיצומה} וגם של החתולה)

 

[אום נטע]

הי רחל!

יופי שאתם נהנים מזה, ככה הכי כיף

לגבי המראה: גם ורד אוהבת לעשות פרצופים ולשחק. אני לא רואה בזה כל רע (בסוד אגלה - גמני קוראת בשירותים ... ) המראה עוזרת לי גם לדעת אם מגיע קקי ומתי הוא נגמר לפי תנועות פי הטבעת. שימושי ביותר! אני כמובן שלא מחזיקה אותה לנצח. אפ נראה לי שיש פיפי והיא שקועה מידי במשחק ושוכחת לעשות אז אני מזכירה לה שוב עם פששש פששש, או שאני פותחת את הברז וצליל המים הזורמים הוא סיגנל די אפקטיבי. אם אין פיפי אחרי זמן סביר אז אני פשוט לוקחת אותה משם וזהו. לרוב היא פשוט מודיעה לי בהקשיית הירכיים או בניפנוף רגל שהיא לא באמת רוצה לעשות ואז אני לוקחת אותה משם מייד. לגבי חיתולי בד - ה'עזרה' היא עבורי. אני לא יודעת כמה זה באמת עוזר לה. אני שמה חיתול כאשר אני מרגישה שאני צריכה את הגיבוי, והייתי משתמשת בחיתול בד ללא כיסוי (כיום בתחתוני מגבת) כדי שאדע בדיוק ברגע שקרה פיספוס ואוכל להחליף מיד. אני לא חסידה של הרעיון להשאיר 'שתרגיש שרטוב זה לא נעים'. מספיק הרגע שבו זה קרה בשביל שתרגיש. גם אנחנו במיטה משותפת. יש לנו כיסוי מזרון נגד אלרגיות, סדין ומתחתי ומתחת ורד מגבת מקופלת לשניים. הדליפות הן בעיקר ממני (חלב) ובמקרה הנדיר של פיספוס לילי אני מחליפה אותה מייד. המגבת לא עוצרת לגמרי מהסדין, אבל אם אני שמה מגבת יבשה על הכתם אפשר להמשיך לישון על יבש ולהחליף סדין בבוקר כשקמים. שמיכונת פליס כן מגינה על הסדין אבל חמה מידי לקיץ לטעמי. לא יכולה לענות לך על האחרונה. לנו יש שטיח מקיר לקיר. מקווה שעזרתי.

 

[רחל צ]

תודה

סתם כדי להבהיר... כשאני משתמשת בחיתולי הבד אני מחליפה מיד אם פספסתי ואני כמובן מפספסת

אני לא משאירה שיתיבש או לעוד פיפי גם לי לא נראה הרעיון להשאיר אותו רטוב למרות שהחיתולים ניראים כאילו יכולים לספוג עוד, אני גם לא משתמשת בכיסוי החיתול שרכשתי .(יותר מידי שכבות להוריד כדי לפשפש) אני משתמשת במים להזכיר לו לשם מה ניתכנסנו מול המראה וליד הכיור... בעיקר כשכבר כבד לי ואנחנו עדיין עושים פרצופים

תודה לגבי השכבות במיטה, אני אמנם פחות מפספסת בלילה אבל יותר מתבאסת לחשוב על מיטה רטובה לכן שמה לו חיתול ומורידה כדי לפשפש. מה זה כיסוי נגד אלרגיות?

 

[רוני של השלוש]

../images/Emo207.gif קשב 2

שאלות לי: 1) האם מי מבאי הפורום התחיל בגיל מאוחר יחסית? האפרוחית בת 10 וחצי חודשים, עד עכשיו עם חיתול. 2) איך מתחילים בגיל כזה כשיש בבית ילדים גדולים ולא תמיד אפשר להקדיש את כל תשומת הלב לקשב? 3) האם זה משנה אם אנחנו עם חיתולי בד או עם ח"פ? אני לא מתכננת לעבור לבד בשלב הזה (אולי בילד הבא, אבל אל תספרו לאישלי שאני בכלל מתכננת עוד ילד

). ואיך זה משנה/מקשה? 4) איך בלילה? היא איתנו במיטה, ואין מצב שהאיש יסכים לקשב לילי והחלפת מצעים ופשפושים במיטה. כנ"ל באוטו... כנ"ל על השטיחימקירלקיר שיש לנו כמעט בכל הבית

האיש סובל מקייס קשה של OCD ואהבת נקיון חריפה (ולא הגיונית). תודות!

 

[ayala26]

תשובות לשתיים מתוך ארבע

כי התחלתי מוקדם ויש לי רק ילד אחד אבל מנסיון שלי: 3. כן זה משנה, עם חיתולי נייר הקשב יורד וגם הסימון כי החיתול נשאר יבש. עם חיתולי בד גם אם יש פספוס לפחות הוא מודיע כשרטוב לו ונשאר תמיד מודע לצרכיו. מאוד יעיל בעת שביתה

4. בלילה: אני מלבישה תחתוני גמילה. שטיחים אין לנו אז זו תשובה חלקית. מקווה שעזרתי

 

[רוני של השלוש]

תודה ../images/Emo24.gif

 

[רחל צ]

כחח מ"נסיוני"

אולי יותר נכון דעתי בנושא... כדאי להתחיל מכל גיל בו את התחלת לחשוב שאולי כדאי... מתחילים בהתחלה כלומר אלו שממש ברורים לך אין סיבה שיצאו בחיתול תתחילי איתם למשל אלו של הבוקר או אולי אלו שאת רק איתה בבית ויש לך יותר קשב לקשב משם את תראי בעצמך איך יותר ויותר פעמים את מזהה . כפי שכתבתי, גם אני עם חיתול ופשוט מורידה אותו לפשפוש ומאחלת לעצמי להגיע למצב שאני פשוט מעזה להוריד וזהו,( גם אני תהיתי בנושא היתרון של זה ותודה לאילה על התשובה) זו גם תגובתי לגבי הלינה המשותפת ואהבת הנקיון של האיש. לדעתי קשב לא מחייב מיטה רטובה תתיחסי לחיתול כאל גיבוי בטח בהתחלה (אח"כ גם את כנראה תתחילי לשקול להוריד חיתול ) בלי חיתולים כן יגרום למיטה רטובה כי לוקח זמן וערנות טובה לתפוס את כל היציאות. אני אישית הולכת על הצד הקל יותר כרגע... קשב ולמידה בלבד! השלב הבא שלי יהיה באמת בלי חיתולים בהתחלה חלקית ואח"כ יותר ויותר ואז גם בחוץ. (אני גם מאמינה שכמות הפיפי תקטן עוד חודש...) בהצלחה

תהנו

 

[רוני של השלוש]

תודה גם לך ../images/Emo24.gif

חשבתי להחיל כמובן ממשהו חלקי ולראות איך מסתדר לנו.

 

[kestrel]

בקשר לאחים גדולים, אני מבקשת מהגדולה

(עלק גדולה.. כולה בת 3 ..) שתעזור: "בואי תביאיי לאפרוח מכנסיים נקיים" ואפילו "לכי תראי אם האפרוח רוצה לעשת קקי" הרבה פעמים זה עובד, והרבה פעמים בעיקר בשעות הקשות של של דרישת תשומת לב מוגברת אני מרפה ואז אני מפספסת הרבה פשפושים (קקי זה הרבה יותר קל גם כשלא מפוקסים ב-100%). בשעות כאלה הוא עם חיתול בד, ועם חד פעמי אם אנחנו יוצאים מהבית.

 

[אום נטע]

הי רוני,

כשהתחלתי עם נטע בכורתי היא היתה כבר בגיל ה'מופלג' של 11 חודשים, ויכולתי ליישם חלקי בלבד כי עבדתי והיא הלכה למעון יום. ובכל זאת זה עבד לא רע בכלל

 

[רוני של השלוש]

תודה אום

אני כל הזמן אומרת - מה יש לי להפסיד? גם תמר בגיל מופלג כמו שהיתה נטע כשהתחלתם

ובכל זאת משהו עוצר בעדי. אולי אני צריכה להתבשל עם זה עוד קצת.

 

[noa3470]

../images/Emo140.gifהיי רוני

אוכל לענות מנסיוני רק על חלק..... ולהביע דעה ממש לא מלומדת

(וגם זה אולי..) על השאר... טוב נראה מה יצא: 1. אנחנו התחלנו קצת לפני 4 ח'..... ונכנסנו לזה מממממש מהר (תוך יום היא כבר סימנה בצעקות)... אז אין לי נסיון ..... אבל, ממה שקראתי יש הצלחות גם בגיל הזה.... ובעצם למה לא? בקשב כמו בכל צורה של תקשורת - יש עליות ומורדות.... ימים כאלו וימים אחרים.... ובעצם גם לנו יש ימים בהם כאילו שאין בכלל קשב (שלי או שלה או של שתינו....) וכמו בחשיפה לכל סוג חדש של תקשורת (כמו המעבר לסיר שדרש הסתגלות!!! או הפישפוש בכל סביבה בלתי מוכרת שדורש לפעמים שכנוע) יש התלהבות כמעט מיידית - אחרי רתיעה כמעט מתבקשת.. בקיצור מה שאני מנסה להגיד עם כל ההתפלספות הזו

, שהילדה שלך גדולה ומודעת ונראה לי שתשמח לשתף פעולה עם עוד רובד חדש ומרתק של תקשורת עם אמא שלה! 2. אין לי מושג איך מתחילים עם עוד ילדים (או בכלל איך מסתדרים עם עוד ילדים - נראה ל י המון ויש לי רק אחת

).. נראה לי לשתף אותם יאפשר הנאה לכל הצדדים... בחלק מהזמן.. ובשאר הזמן קשב חלקי.... גם זה המון. 3. כן בטח משנה.... לפחות כשמתחילים.... חיתול ח"פ נשאר יבש... ולפחות בהתחלה את צריכה שהיא תבין שהיא מפשפשת... אח"כ (בהמשך ... כבר לא לגמרי משנה... היא כבר תודיע לפני.....) אבל לא חייבים חיתולי בד.. אנחנו עם תחתונים... אפשר תחתוני גמילה (ואז זה רטוב בפנים אבל יבש בחוץ) ואפשר ערומכו (ערום כולו) כי כבר קיץ וכייף.. 4.קשב לילי נכנס מאד מהר לתלם ולהפתעתי יש הרבה פחות פיספוסי לילה מיום (כן כן זה מוזר אך עדיין אצלינו עובדתי) אבל עדיין אין מנוס מפיספוסים... ואפשר להקל על העניין - לא חייבים להחליף בלילה (האיש הנהדר שלי אפילו לא יודע כשיש פיספוס לילי.. וגם אנחנו במיטה משותפת)....לגבי שטיח מקירלקיר.. אין לי מושג.. ובאוטו .... המ.... חיתול?! זה אפשרי.. זה לא נורא... ולא הרבה יותר גרוע מפליטות... או לכלוכי אוכל אצבעות.... אבל אין לי הרבה ניסיון עם אנשי OCD (למעט אמא שלי... שאליה אנחנו לא הולכים בשביתות פשפושים...

) כך שאני רק יכולה לשלוח לכם הרבה איחולי רוגע והצלחה... זהו... אני יכולה לומר רק שזה שווה את "כל הבלאגן" (לדעתי זה הרבה פחות בלאגן ממגבונים... חיתולים... פחי חיתולים... משחות טוסיק.. תפרחות וכיוצא באלו...) בהצלחה!!!!

 

[רחל צ]

לגבי תשובה 3

לרוני, אני מסכימה עם נועה שחיתול חד פעמי נשאר יבש ואין הבנה ואז הסימון נשאר חלש או שלא ידעת שפספסת ולי זה קורה... אבל שזה לא יגרום לך לא להתחיל כי לדעתי כל התחלה היא טובה והיא תקשורת ביניכם. האמת שזה מה שחיפשתי לשמוע כששאלתי על ה"עזרה" של חיתול הבד בנושא. בשום אופן לא התכוונתי להשאיר אותו רטוב אבל רציתי לדעת אם זה משפיע על הידיעה שלו לתוצאת הפספוס שלי...ולעוצמת הסימון שלו... הוא ישן ואני מחכה שיקום כדי להוריד ממנו הכל לערב של בלי

עשיתם לי חשק... אספר חוויות בהמשך... דרך אגב לדעתי קשב בלילה יותר קל כי אם הוא קם זה או לפיפי או לציצי ואז מקסימום טעית... וגם קשב בהנקה מאוד ברור כי ההתפתלויות על הציצי לא משאירים מקום לספק הטעות היחידה יכולה להיות גרפס ואז אם עצרת והרמת כבר פתרת...

 

[rnati]

../images/Emo45.gif לגבי הלילה

אתמול הוא קם יבש אחרי הרבה שעות שינה, היה ברור לי שהוא צריך פיפי אבל הוא התפתל לכיוון הציצי כשהחזקתי אותו אז החזקתי אותו ערום, מעל הכיור, נתתי לו לינוק וכיוונתי לו את הבולבול לכיור. מסתבר שהילד יודע לינוק ולהשתין במקביל. מזל שכיוונתי

 

[פ י ל פ ל י ת]

../images/Emo207.gifקשב 3 ../images/Emo221.gif

הסטוריה: אני פלפלית, אמא ל 2. בת שנה וחצי. ובן 7 שבועות וחצי (אבל מי סופר

) עם הבת, התחלנו בשיטת הקשב, כאחד הנסיונות להרגיע בכי בלתי פוסק. ניתן לאמר שדי הצליח לנו, עד שכמעט התמוטטתי נפשית(!) דקה לפני שפניתי לסיוע נפשי, החלטתי להקל מעלי את הקושי בלהיות יולדת. לקחתי עוזרת פעם בשבוע, קניתי הרבה כלים חד פעמיים, קניתי אוכל מוכן, לקחתי בייבי סיטר מדי פעם לצרחנית הקטנה, ובין השאר- חזרתי להלביש לה טיטול. בתחילה, כאב לי הלב, ממש בכיתי, כשהיא סימנה ולא הרמתי אותה לכיור. אבל עשיתי זאת מפני שהסביבה לא תמכה בי, בעלי טען שאם אני רוצה-שאעשה זאת לבד. ולבד, לא יכולתי. כל כך כאב לי הלב, עד שהבטחתי, שבילד הבא אני מתחילה מרגע הלידה! לא כ'פת לי שום דבר. הגיע ההריון הנוסף, התחלתי לדבר עם בעלי, ולהזכיר לו את ההבטחה שלי. אבל בעלי הודיע לי חד משמעית- אם אני מתחילה עם זה, הוא לא עוזר לי בכלום. לא במקלחות,לא בהשכבה, לא בהחתלה ולא כלום! (הוא בעל מקסים ועוזר המון, אבל נשאר לו טעם רע מהפעם הקודמת והמטרה שלו באיום, היתה לשכנע אותי לרדת "משטויות מיותרות") ילדתי, הבאתי איתי את המנשא לבית חולים, אבל לא היה לי כח להתחיל עם הקשב. הייתי בביות אבל לא מלא, והרבה פעמים החזרתי אותו לתינוקיה בשביל להתקלח/לאכול/לישון. וכך, מצאתי את עצמי, שוב מחתלת... לאחרונה (לפני כשבוע) התחלתי לזהות את הדקה לפני שהוא צריך להתרוקן. פתחתי את הטיטול ועזרתי לו לעשות זאת, ע"י התנוחה המתאימה, מעל הטיטול- שיספוג את היציאות. מיום ליום מספר הפעמים שעזרתי לו לעשות, גדלו. היום מצאתי את עצמי פותחת לו את הטיטול מספר רב של פעמים, הצלחנו מספר פעמים לזהות ולהספיק להגיע מעל הכיור. זה עודד אותי לנסות לזהות גם שתן. חיכיתי שהבת הגדולה תלך לישון, הבעל יצא מהבית, קשרתי מנשא, הורדתי את הטיטול והלבשתי לו רק מכנסון. מאז הצלחתי לזהות פעם אחת ולהגיע אל הכיור. (אבל זה לא חכמה, כי ברגע שהוא התעורר וזע באי נוחות , מיד שלפתי אותו מהמנשא ורצתי לאמבטיה. מכיון שקראתי שרב התינוקות עושים בדקה שהם מתעוררים משינה.) אני יודעת שאני צריכה לחכות לפיספוסים ושהם חלק מהענין (למרות שהם בהחלט ירתיעו אותי ברגע שהם יגיעו!) אני יודעת שאני צריכה לפנות מהר מהר את הסל כביסה כי אני עומדת לקבל כמות ענק של כביסות בימים הבאים. אבל אני מאו-ד רוצה להצליח הפעם!

 

[רחל צ]

מה זה הצלחה בעצם?

בעיני כל פעם שפישפשנו לא בחיתול היא הצלחה וכל הצלחה כזו תביא עוד אחת וגם רצון שלי ושלו להמשיך לא יכולה להגיב לנושא הבעל הלא מעודד בנושא כי אצלי כל ההחלטות והיישומים הם שלי בלבד(מיתרונות היחידנות...) אבל חושבת שגם עם כמה מטפלים הילד לומד לזהות למי צריך לסמן ומי לא יתיחס לסימון...יכול להיות שזה יעצבן אותו אבל אולי עם הזמן וההצלחה בעלך יתרכך קצת...

מקנאה על הבלי חיתול ממש , אוף למה אין לי אומץ להעיף אותו ולהרטב קצת...פליטות אני סופגת אז למה אני נרתעת מפיפי?

 

[פ י ל פ ל י ת]

צודקת, כלפעם זו הצלחה בפני עצמה

אחחח מי יבין את גודל הסיפוק בשמיעת צליל החירבון הפוגע בכיור

 

[ayala26]

למה באמת?

כמו שאמרתי לחבר שלי היום, פיפי על הרצפה הרבה יותר קל לנקות מאורז אחרי ארוחת ערב

ואוכל על הרצפה זה מצב וודאי כשאוכלים עם הידיים... פיפי על הרצפה לא בטוח בכלל - יש ימים שלמים שהבן שלי בלי חיתול עם תחתונים ומכנסיים והוא מתקשר איתי על כל יציאה אפילו (ואולי דווקא בגלל) שאני עסוקה בדברים אחרים ולא ביציאות שלו.. לאחרונה הבן שלי התחיל להתעניין בפיפי אז הוא לא לפעמים לא רק שלא מודע- אלא להפך, בשקט בשקט שאני לא אשים לב (ואני שמה לב

) עומד ומסתכל על זרם הפיפי המטפטף מן המכנסיים לגרביים לתוך הנעליים.. אז אני מחליפה. זה לא צריך להרתיע. זה רק פיפי

 

[רחל צ]

אני משחררת את חששותי מהפיפי../images/Emo13.gif

היום עברנו את מחסום הפיפי על הרצפה/ משטח נראה לי שרק אחרי כשאני "אחטוף" קקי עלי,על הספה, באוטו ובמנשא בפעם הראשונה נעבור את כל המחסומים

אורז כבר עברתי

 

[רחל צ]

עברנו את הפיפי עלי

זה ממש בסדר גמור

ובכלל לא נורא

אפילו שהיה חיתול טטרה בין הרגליים שלו ומעבר לזה בזמן ההנקה...(דווקא הפעמים שאני הכי מזהה ועל אף ה"מיגון" וגיליתי משהו נוסף... חששתי בהתחלה להגזים בתגובת השמחה שלי כדי שאם יהיה פספוס הוא לא יתקבל ככשלון או משהו רע או שהוא פשוט יתאכזב שבגלל שאני פספסתי הוא לא זוכה להתלהבות שלי... אבל לאחר מה שחן כתבה החלטתי לנסות כן "להתרגש" וזה ממש עבד אחרי ערב של התלהבות מצידי בנושא הוא ממש "צועק" לי ...וגם מפצל את הפיפיקקי למלא קטנים

סוחט מחמאות קטן... אבל אין לי בעיה לקחת אותו שוב ושוב... ככה הוא משחק את המשחק הזה אז אני מצטרפת ...ואחרי כל פיפיקקי אנחנו גם עושים קולות ופרצופים למראה ... כן כן אנחנו דיי הרבה מעל הכיור מול המראה היום הצלחתי לפשפש אותו גם בחוץ... בתא שרותי נכים שיש בו גם משטח החתלה (ככה גם לא מסתכלים עלי בתמהון שאני מכניסה תינוק לשרותים

) פתאום זה נהייה יותר קל וזה רק אחרי יומיים...