קרינת חלקיקים:
יש לי חלקיקון חביבון שמסתובב במאיץ חלקיקים, ואיזה ביטוי להספק הקרינה כפונקציה של התאוצה a, ריבועי ביחס ל-a כלומר dE/dt=const*a^2. עכשיו, אני צריך לחשב את איבוד האנרגיה של חלקיק המסתובב במאיץ חלקיקים ברדיוס R ובעל אנרגיה קינטית Ek (אני יודע את מאסת המנוחה של החלקיק). עכשיו, יש כמה דברים מוזרים. קודם כל, לא ברור לי למה תאוצה צנטריפטלית תגרום לחלקיק לפלוט קרינה, אבל אם זה לא היה ככה לא הייתה סיבה לאובדן אנרגיה בכלל בל איזו הפרעה התחלתית. אז אני מניח כי a היא התאוצה השקולה ולא התאוצה בכיוון המשיקי למסלול. אבל עכשיו אני נתקל בבעיה נוספת. בגלל איבוד האנרגיה החלקיק מאט גם את מהירותו בכיוון המשיקי, ואם מתייחסים לזה מקבלים משוואה דיפרנציאלית שאני בספק אם היא פתירה אנליטית, ואין לי ספק אם אני מסוגל לפתור. לכל מי שיודע נתונים קונטקרטיים על מאיצי חלקיקים, האם אובדן האנרגיה בכאלה סדרי גודל של זמן משפיע על המהירות של התנועה באופן שניתן להזניח כשמחשבים את כמות האנרגיה שאבדה? ועוד משהו שאני לא סגור לגביו. לא ברור לי אם ההספק הזה מחושב ביחס למעבדה, או לצופה הנע רגעית יחד עם החלקיק. כי מצד אחד נראה לי שהגדלים מחושבים כולם לפי המעבדה, אבל מצד שני נראה לי שפליטת קרינה היא "תופעה עצמית" של החלקיק כלומר סביר באותה מידה גם שזה מחושב ממע' הנעה באותו הרגע יחד עם החלקיק (כלומר במהירות קבועה באותו כיוון כמו החלקיק)... האם מישהו יודע מאיזו מע' יחוס ההספק מחושב? תודה
יש לי חלקיקון חביבון שמסתובב במאיץ חלקיקים, ואיזה ביטוי להספק הקרינה כפונקציה של התאוצה a, ריבועי ביחס ל-a כלומר dE/dt=const*a^2. עכשיו, אני צריך לחשב את איבוד האנרגיה של חלקיק המסתובב במאיץ חלקיקים ברדיוס R ובעל אנרגיה קינטית Ek (אני יודע את מאסת המנוחה של החלקיק). עכשיו, יש כמה דברים מוזרים. קודם כל, לא ברור לי למה תאוצה צנטריפטלית תגרום לחלקיק לפלוט קרינה, אבל אם זה לא היה ככה לא הייתה סיבה לאובדן אנרגיה בכלל בל איזו הפרעה התחלתית. אז אני מניח כי a היא התאוצה השקולה ולא התאוצה בכיוון המשיקי למסלול. אבל עכשיו אני נתקל בבעיה נוספת. בגלל איבוד האנרגיה החלקיק מאט גם את מהירותו בכיוון המשיקי, ואם מתייחסים לזה מקבלים משוואה דיפרנציאלית שאני בספק אם היא פתירה אנליטית, ואין לי ספק אם אני מסוגל לפתור. לכל מי שיודע נתונים קונטקרטיים על מאיצי חלקיקים, האם אובדן האנרגיה בכאלה סדרי גודל של זמן משפיע על המהירות של התנועה באופן שניתן להזניח כשמחשבים את כמות האנרגיה שאבדה? ועוד משהו שאני לא סגור לגביו. לא ברור לי אם ההספק הזה מחושב ביחס למעבדה, או לצופה הנע רגעית יחד עם החלקיק. כי מצד אחד נראה לי שהגדלים מחושבים כולם לפי המעבדה, אבל מצד שני נראה לי שפליטת קרינה היא "תופעה עצמית" של החלקיק כלומר סביר באותה מידה גם שזה מחושב ממע' הנעה באותו הרגע יחד עם החלקיק (כלומר במהירות קבועה באותו כיוון כמו החלקיק)... האם מישהו יודע מאיזו מע' יחוס ההספק מחושב? תודה