קריירה ונשיות

קריירה ונשיות ../images/Emo68.gif../images/Emo18.gif

ישנה "תקרת הזכוכית" (מונח סוציולוגי שמבטא את העובדה שגם אם אישה מתקדמת לכאורה במעמד החברתי והניהולי שלה בחברה, במרבית המקרים היא תגיע לאיזו תיקרה שתתקע אותה בשלב מסוים, בד"כ מאוד מוקדם) שמאוד מגבילה נשים בקריירה שלהם, ובנוסף מצפים מאישה, גם אם היא עובדת, שתטפל בבית,שתטפל בילדים, שתדאג להכל וזה סוג של עבודה נוספת לחלוטין. איך אתן נוהגות לשלב קריירה עם ילדים ובית
מסכימים עם נושא תקרת הזכוכית-הרגשתם אי פעם במצב כזה, שלכאורה מתקדמות אבל נעצרות לפני הפיסגה לטובת גבר שלא יותר טוב ממכן
 
נושא חשוב! ../images/Emo140.gif

גדלתי בבית פמיניסטי. לימודים ועבודה חשובים יותר מבית וילדים. בישול ועבודות בית זה נלווה לא חשוב. לא מדברים על זה. ספרים, השכלה, תרבות. זה חשוב! אישית לא נתקלתי בבעיה שאני אישה. אולי בזכות השוויון בבית, ובעצם חוסר שוויון. הנשים אצלנו שוות יותר..... בגיל צעיר נולדו לי תאומות. די מהר עבדתי שוב. במשך הזמן למדתי בקורס מורי דרך ועבדתי המון. זאת עבודה נטו. נוסעים לשבוע ויותר. אין חצי עבודה וחצי בית. לי זה היה נוח. אחרי הרבה שנים, 15. נולדו לי עוד שניים (לא תאומים) ואז עברתי מהפך! לא רציתי לעזוב אותם..... ישבתי איתם בבית עד גיל שנתיים. זאת הייתה מלחמה! נגד מה שחינכו אותי. סתם לשבת בבית עם תינוק? זה לא מעניין...... ומאז אני בקושי עובדת.... כי המאמץ העצום הזה של גם עבודה וגם בית וילדים זה עבודת פרך. אני לא עומדת בזה.....
 

אילנית03

New member
איך אני משלבת את הקיירה../images/Emo35.gif

וואו זו שאלה שאני שואלת את עצמי בערך פעם ביום, יש יעד מסויים ורצון עז עוד יותר להגיע למקום אליו ייחליתי להגיע משך השנים, אבל יש שלושה נסיכים לטפל בהם , עבודה של בן הזוג שגורמת לו להיות המון שעות מחוץ לבית, ואילוצים של החיים. אז לצערי אני נאלצת לומר שאני לא נעצרתי לטובת הגבר אלא נעצרתי בעקבות החיים, שהתגלגלו למקום בו כרגע אני עומדת ומביטה מהצד ולא מתקדמת. בין האילוצים, והילדים, והבן זוג, אני מוצאת את עצמי יושבת שעות רבות ומנסה בכל זאת להרים ולתח את היעד אליו אני רוצה להגיע מבחינת קריירה.
 

אילנית03

New member
תודה ../images/Emo24.gif גם אותך

מסתבר שיש מקומות רבים בהם אנחנו נפגשות
 
לא מוותרת אבל כמעט מתמוטטת...

אני עצמאית - העבודה שלי מאוד אינטנסיבית ודורשת ממני גם עבודת הכנה ארוכה בבית בשעות הבוקר/צהריים, וגם עבודה פיזית מחוץ לבית בשעות הערב. מחודש מרץ ועד חודש אוקטובר אני בד"כ עובדת סביב השעון (תודה לאל וליקום) ולפעמים אני מוצאת עצמי כמעט ומתמוטטת אבל לא מוותרת ! מחד אני לא מוותרת על העבודה שלי ועל ההתקדמות וההתפתחות. מאידך אני לא מוותרת על היותי אמא ועל בית נקי ומסודר. ובעלי המקסים ? הוא מקסים אבל לא תמיד עוזר ו/או יכול לעזור ואני ? די פרפקציוניסטית ומכאן לפעמים מוצאת עצמי כמעט ומתמוטטת. בשנת 2004 בפורום טארות אותו אני מנהלת כתבנו סיפורים על פי הקלפים. אחד הקלפים היה "מלכת המטות" מאוד התחברתי לקלף וכתבתי... כתבתי על עצמי ועל חיי היומיום שלי. =============== "... את ביתה ומשפחתה יכולה היא לנהל בהצלחה, ועדיין תמצא זמן ומרץ להשלים חריצות את ענייניה האישיים. מסוגלת היא לנהל מספר פרוייקטים בעת ובעונה אחת, אך לעולם לא תניח לשום גורם לגרוע מהמרץ, שמשקיעה היא בחיי ביתה" - ז'ולייט שרמן בורק על מלכת המטות. * * * חצות היום והיא שקועה בכתיבה נמרצת. אצבעותיה רצות על המקלדת, מייצרות מילים חדשות החוברות למשפטים המתאגדים להרצאה החדשה שלה. מהשעה שמונה בבוקר היא שוקדת עליה. לא מכבר חשה כי עשייתה משתלמת והנה הטלפונים לא מפסיקים לצלצל והיא מוזמנת להרצות במרכז זה, להנחות ערב מיסטי בבית אחר, מחר מגיעה בחורה לביתה לייעוץ אישי. כל אשר ייחלה לו קורה כאן ועכשיו. לא בעתיד. ההשקעה משתלמת. כל האמצעים אשר הקדישה מוכיחים את עצמם כעת. צלצול חודר לרצף מחשבותיה וקוטע אותן באחת. ביד אחת היא משיבה אל הטלפון המצלצל ועונה בחיוך מנומס "שלום". ידה השניה רצה עדיין על המקלדת, מלטשת את המשפט האחרון. מן העבר השני מבקשים אותה, קול נשי סמכותי מבקש פרטים על ערבי המיסטיקה אותם היא מנחה "מצאתי אותך באינטרנט". היא קמה ממקומה, מחייכת ובקול נעים ורך מפרטת מהו "ערב מיסטי" אותו היא מנחה. חצות היום. בעוד שעה ועשרים דקות בתה תחזור מהגן. היא מנצלת את הזמן שפינתה לה שיחת הטלפון וניגשת למטבח ותוך כדי שיחה היא מתחילה בהכנות לארוחת הצהריים. חותכת עיגולי בצל ומניחה בתבנית מרוחה בשמן זית. "ערב מיסטי מורכב משלושה חלקים...." היא מוציאה את העוף המופשר מקערת המים, מייבשת במגבות נייר ומניחה על עיגולי הבצל בתבנית. "הערב מתאים במיוחד למסיבת רווקות עד 15 בנות...." היא מפזרת מעל חלקי העוף תערובת תבלינים ומעסה את העוף. ידיה אדומות ומשומנות, בזריזות היא מנקה אותן במגבת נייר והתבנית מוצאת את מקומה בתנור שחומם מראש ל- 180 מעלות. "אני אבדוק ביומן אם התאריך פנוי לי...." היא שוטפת ידיה מתחת לברז ומנגבת אותן שוב. פותחת יומן ומודיעה ספק בחיוך ספק בצער כי בתאריך המבוקש היא כבר תפוסה. הזמינו אותה זה מכבר להרצאה לכבוד יום המשפחה. היא חוזרת למטבח "לעומת זאת ביום X אני פנויה, האם מתאים לך?" מדליקה את להבת הגז ומניחה מעל סיר גדול מלא במים. בזמן שהן ירתחו היא תכין את רוטב העגבניות שבתה כל כך אוהבת. אפילו יותר מקטשופ! "כן התאריך הזה פנוי לי עדיין. לשריין לך? בשמחה!". 12:30, ארוחת הצהריים כמעט מוכנה. היא מסמנת ביומנה את התאריך המבוקש, מסדרת מעט את המטבח, מפעילה את מדיח הכלים ובחביבות מסיימת את שיחת הטלפון. 50 דקות פנויות לפניה. בשמחה היא חוזרת לכתיבת ההרצאה. 50 דקות זה המון זמן.... ! ================ עכשיו תראו לי גבר שמסוגל לכך :)
 

שירה1973

New member
אסנת יקירתי ../images/Emo24.gif

תענוג לקרוא אותך, אוהבת מאד את כתיבתך. .... וכן, אני מכירה לפחות גבר אחד שמסוגל לכך
אני באמת לא יודעת אם העובדה שנשים מסוגלות לנהל את הזמן שלהן בצורה כל כך יעילה (עיסוק בכמה משימות בו זמנית למשל) - האם היא נובעת מכישורים אחרים שיש להן כנשים להבדיל מבני המין הגברי, או שמא (ובאפשרות הזו אני נוטה יותר להאמין) - החיים פשוט לימדו אותן שאין ברירה, כי דרכו של העולם שלנו לצערי מחייב את הנשים לעבוד בשתי עבודות, גם בבית וגם בחוץ, בעוד שרוב הגברים עובדים "רק" בעבודה אחת...
 

hayapollak

New member
על גברים ועבודה

*יש לי חברה מורה (לא משתכרת מי יודע מה), גם המשכורת של בעלה צנועה, יש להם שלושה ילדים . היא חוזרת בצהריים מהעבודה ומלמדת שיעורים פרטיים.לא מזמן אמרתי לה - יש לך 3 מישרות, היא מנסה לתקן אותי ואומרת 2 מישרות, ואני כמעט פרצתי בצחוק ועקרת בית זו לא מישרה אני שואלת אותה, אה, נכון שכחתי.. היא השיבה. *במשרד שכן לידי יש משרד של עורך דין. הוא רואה אותי הולכת הביתה ב-1400 ואומר לי - אה, איזה כיף לך. פעם ראשונה חייכתי ושתקתי. בפעם אחרת הוא אומר מה שוב יוצאת מוקדם? איזה כיף. ההסברתי לו שאני עובדת קבוע עד 1400. איזה כיף לך הוא אומר. כיף לי אני שואלת? גם אתה יכול. אני? מה איתך אני עמוס...... חייכתי חיוך גדול,לא יכולתי להתאפק ואמרתי לו - שטויות אתה ממש לא עמוס, אתה רק חושב שאתה עמוס, הסתכל עליוחיכה להסבר. אמרתי לו תשמע מי שהשולחן שלו עמוס הוא לא עובד יעיל וזה בדוק. אתה מנהל משרד לעצמך,אם היית ממש עמוס היית מעסיק עובדים נוספים, חוץ מזה מנהל ככל שהוא יותר גדול הוא פחות עמוס..השולחן שלו פנוי לחשיבה על פיתוח וכו' אם כל הזמן עסוקים בעבודה - אין זמן לחשיבה. אתה יודע אני אומרת לו גם אם אתה עובד מאד קשה ויש לך המון עבודה, סימן שאתה עושה כסף - זה מצויין, אבל כמה כסף שאתה עושה אתה ממילא מוציא עוד ועוד.. הרי זה טבע האדם, כמה כסף אתה רוצה לחסוך ואם תחסוך מתי תשתמש בו? מתי תהנה ממנו... לא עדיף להנות גם מהחיים שאחרי העבודה? עם האישה עם הילדים? ואם אתה כל כך עסוק מתי יש לך זמן לתחביבים? לכיף?למנוחה? ובכלל אני אומרת לו - מי שהמציא את המושג "משרד" ועבודה במשרד זה הגברים...שרצו סטטוס, מעמד, משרד,מזכירה,עובדים , ואפשרות לצאת מהבית כדי לא לעסוק בעבודות הבית יחד עם האישה.. שים לב אני אומרת לו - נשים מסוגלות להיות עקרות בית וגם לפתוח משרד, או קליניקה בבית... אני? אני עובדת עד 1400 מאז שאני אמא - קיצרתי משרה, קיצרתי קריירה,קיצרתי משכורת... אבל יש לי חיים, ויש גם עיסוקים אחרי העבודה - אז גם אתה וגברים אחרים יכולים לעבוד מהבית,לעזור לאישה ולהיות יותר עם הילדים... השבוע נפגשנו שוב הוא ואני במעלית - מה שלומך? אני שואלת מצויין הוא עונה, לקחתי את הדברים שלך לתשומת לבי הוא ענה. לא שאלתי אבל אני מקווה בשבילו שהוא פחות "עמוס" ומוצא יותר זמן להיות עם אשתו והילדים או במקרה הטוב עם הילדים במקום אישתו. חחחחה
 
תודה שירתי

תבקשי מהגבר שלך לבוא ללמד את הגבר שלי ? שלי לא יודע לשוחח בטלפון האלחוטי במקביל לעשיה נוספת. הטלפון מצלצל ? הכל מסביב נכנס לפריז וזהו. עושים רק דבר אחד ודי. לא אצליח להבין את זה...
 
למעלה