על גברים ועבודה
*יש לי חברה מורה (לא משתכרת מי יודע מה), גם המשכורת של בעלה צנועה, יש להם שלושה ילדים . היא חוזרת בצהריים מהעבודה ומלמדת שיעורים פרטיים.לא מזמן אמרתי לה - יש לך 3 מישרות, היא מנסה לתקן אותי ואומרת 2 מישרות, ואני כמעט פרצתי בצחוק ועקרת בית זו לא מישרה אני שואלת אותה, אה, נכון שכחתי.. היא השיבה. *במשרד שכן לידי יש משרד של עורך דין. הוא רואה אותי הולכת הביתה ב-1400 ואומר לי - אה, איזה כיף לך. פעם ראשונה חייכתי ושתקתי. בפעם אחרת הוא אומר מה שוב יוצאת מוקדם? איזה כיף. ההסברתי לו שאני עובדת קבוע עד 1400. איזה כיף לך הוא אומר. כיף לי אני שואלת? גם אתה יכול. אני? מה איתך אני עמוס...... חייכתי חיוך גדול,לא יכולתי להתאפק ואמרתי לו - שטויות אתה ממש לא עמוס, אתה רק חושב שאתה עמוס, הסתכל עליוחיכה להסבר. אמרתי לו תשמע מי שהשולחן שלו עמוס הוא לא עובד יעיל וזה בדוק. אתה מנהל משרד לעצמך,אם היית ממש עמוס היית מעסיק עובדים נוספים, חוץ מזה מנהל ככל שהוא יותר גדול הוא פחות עמוס..השולחן שלו פנוי לחשיבה על פיתוח וכו' אם כל הזמן עסוקים בעבודה - אין זמן לחשיבה. אתה יודע אני אומרת לו גם אם אתה עובד מאד קשה ויש לך המון עבודה, סימן שאתה עושה כסף - זה מצויין, אבל כמה כסף שאתה עושה אתה ממילא מוציא עוד ועוד.. הרי זה טבע האדם, כמה כסף אתה רוצה לחסוך ואם תחסוך מתי תשתמש בו? מתי תהנה ממנו... לא עדיף להנות גם מהחיים שאחרי העבודה? עם האישה עם הילדים? ואם אתה כל כך עסוק מתי יש לך זמן לתחביבים? לכיף?למנוחה? ובכלל אני אומרת לו - מי שהמציא את המושג "משרד" ועבודה במשרד זה הגברים...שרצו סטטוס, מעמד, משרד,מזכירה,עובדים , ואפשרות לצאת מהבית כדי לא לעסוק בעבודות הבית יחד עם האישה.. שים לב אני אומרת לו - נשים מסוגלות להיות עקרות בית וגם לפתוח משרד, או קליניקה בבית... אני? אני עובדת עד 1400 מאז שאני אמא - קיצרתי משרה, קיצרתי קריירה,קיצרתי משכורת... אבל יש לי חיים, ויש גם עיסוקים אחרי העבודה - אז גם אתה וגברים אחרים יכולים לעבוד מהבית,לעזור לאישה ולהיות יותר עם הילדים... השבוע נפגשנו שוב הוא ואני במעלית - מה שלומך? אני שואלת מצויין הוא עונה, לקחתי את הדברים שלך לתשומת לבי הוא ענה. לא שאלתי אבל אני מקווה בשבילו שהוא פחות "עמוס" ומוצא יותר זמן להיות עם אשתו והילדים או במקרה הטוב עם הילדים במקום אישתו. חחחחה