קרוב רחוק
שלום לכולם,
אני מעוניין את עזרתכם בפתרון דילמה שכרגע היא תיאורטית, ושיש סיכוי טוב שתהפוך למעשית.
אני בחור בן 24, הומו. במקור מהמרכז אבל כרגע לומד בי-ם (שנה שלישית).
אני מעוניין להיכנס למערכת יחסים רצינית ונכון לעכשיו קהל היעד שלי הוא הסטודנטים של ירושלים. אני אומנם אוהב את ירושלים, וגברבריה אכן נאים (וגם משכילים), אבל אחרי לא מעט
דייטים ראשונים שהיו גם אחרונים, החלטתי להגדיל את קהל היעד שלי ולפנות גם ל"שוק" התל אביבי.
יתרונות:
- הכי ברור, לדעתי: תל אביב זאת העיר עם הכי הרבה הומואים. הגדלת טווח האפשרויות
- קרבה גיאוגרפית (אני חוזר בסופי שבוע למרכז, ואני גר קרוב מאוד לתל אביב)
הבעיה:
אני לא יוצא הרבה לתל אביב (לא משנה אם למקומות של הומואים או לא)- בערך פעם בחודש. אם אתחיל פתאום לצאת לשורה של דייטים אחד אחרי השני בתל אביב, יהיה לי קשה לכסות על העניין בסיפורי כיסוי טובים (כמה פעמים אני יכול "להיפגש" עם אוהד? הלא "נפגשתי איתו" כבר שלוש פעמים החודש......
).
הפתרון המתבקש, לכאורה, הוא לספר למשפחה שלי את האמת. במקרה שלי, אמא שלי ואחותי, איתן אני גר, היו מודעות בעבר לנטייה שלי (סיפרתי להן) אבל המצב הוא כרגע כזה שלפחות אמא שלי חושבת ש"העניין עבר לי" ושאני בעצם סטרייט ש"תעה בדרכו". הבעיה האמיתית תהיה אם אבחר לספר להן שוב לפני שאצא לכבוש את תל אביב:
לכאורה, זה ייתר את הצורך בסיפורי כיסוי- הלא האמת שוב ידועה.
מצד שני, לא מוצאים בחור על הדייט הראשון, וגם לא השני, ובמקרה שלי- גם לא השביעי והשמיני. לכן זה יהיה בלתי הגיוני בעליל לספר לאמא שלי, שגם ככה לא משתגעת על זה: "תקשיבי, יש לי דייט בתל אביב עם בחור" לפני כל דייט ודייט. גם אני באופן אישי לא משתגע המצבים האלה, ומנסיון- זה רק גורם לי להרגיש רע יותר: מה שמחזיר את הצורך בהסתרה ,
שמעלה את הבעיות שלה וחוזר חלילה.... אם היה מדובר בדייט פעם בחודש, ניחא. אבל לפי ההיכרות שלי עם עצמי, סביר להניח שזה יהיה שבוע אחרי שבוע. די אינטנסיבי, ודי מתנגש עם הרגלי היציאות הקבועים שלי.
בקיצור, אפשר לומר שיש כאן מעין קשר גורדי, של סיבות ונסיבות, פרי שנים של יחסים סבוכים ביני (המתלבט), בינה (אמא) ובינם (בחורינו המצוינים).
בכל אופן, מה עושים? כיצד מנצלים את השפע שמחכה לי (???) במרחק נגיעה?
שלום לכולם,
אני מעוניין את עזרתכם בפתרון דילמה שכרגע היא תיאורטית, ושיש סיכוי טוב שתהפוך למעשית.
אני בחור בן 24, הומו. במקור מהמרכז אבל כרגע לומד בי-ם (שנה שלישית).
אני מעוניין להיכנס למערכת יחסים רצינית ונכון לעכשיו קהל היעד שלי הוא הסטודנטים של ירושלים. אני אומנם אוהב את ירושלים, וגברבריה אכן נאים (וגם משכילים), אבל אחרי לא מעט
דייטים ראשונים שהיו גם אחרונים, החלטתי להגדיל את קהל היעד שלי ולפנות גם ל"שוק" התל אביבי.
יתרונות:
- הכי ברור, לדעתי: תל אביב זאת העיר עם הכי הרבה הומואים. הגדלת טווח האפשרויות
- קרבה גיאוגרפית (אני חוזר בסופי שבוע למרכז, ואני גר קרוב מאוד לתל אביב)
הבעיה:
אני לא יוצא הרבה לתל אביב (לא משנה אם למקומות של הומואים או לא)- בערך פעם בחודש. אם אתחיל פתאום לצאת לשורה של דייטים אחד אחרי השני בתל אביב, יהיה לי קשה לכסות על העניין בסיפורי כיסוי טובים (כמה פעמים אני יכול "להיפגש" עם אוהד? הלא "נפגשתי איתו" כבר שלוש פעמים החודש......
הפתרון המתבקש, לכאורה, הוא לספר למשפחה שלי את האמת. במקרה שלי, אמא שלי ואחותי, איתן אני גר, היו מודעות בעבר לנטייה שלי (סיפרתי להן) אבל המצב הוא כרגע כזה שלפחות אמא שלי חושבת ש"העניין עבר לי" ושאני בעצם סטרייט ש"תעה בדרכו". הבעיה האמיתית תהיה אם אבחר לספר להן שוב לפני שאצא לכבוש את תל אביב:
לכאורה, זה ייתר את הצורך בסיפורי כיסוי- הלא האמת שוב ידועה.
מצד שני, לא מוצאים בחור על הדייט הראשון, וגם לא השני, ובמקרה שלי- גם לא השביעי והשמיני. לכן זה יהיה בלתי הגיוני בעליל לספר לאמא שלי, שגם ככה לא משתגעת על זה: "תקשיבי, יש לי דייט בתל אביב עם בחור" לפני כל דייט ודייט. גם אני באופן אישי לא משתגע המצבים האלה, ומנסיון- זה רק גורם לי להרגיש רע יותר: מה שמחזיר את הצורך בהסתרה ,
בקיצור, אפשר לומר שיש כאן מעין קשר גורדי, של סיבות ונסיבות, פרי שנים של יחסים סבוכים ביני (המתלבט), בינה (אמא) ובינם (בחורינו המצוינים).
בכל אופן, מה עושים? כיצד מנצלים את השפע שמחכה לי (???) במרחק נגיעה?