ב י ל ב ו ל ה
New member
קרה לכם
ששכבתם בחדר, בצד המיטה הרגיל שלכם (אצלי זה צד קבוע), הרהרתם במחשבות
, הבטתם לעבר הכרית הבודדה שנמצאת לידכם ודמיינתם
שמישהו/מישהי היה צריך לשכב שם לידכם ולהעביר איתכם עוד ערב סטנדרטי ונחמד בצפיה מול הטלויזיה ואז...
התעוררתם לכם מהמחשבות ואמרתם לעצמכם אוי כמה טוב שלא.... עדיף לישון באלכסון. התפרשתם כך לאורכו של האלכסון ונהניתם מכל רגע של לבד. שכיף לכם שאין מי שיפריע
שטוב לכם עם עצמכם שלא בא לכם לפטפט, לחשוב, להשקיע, לפנק שנעים לכם כרגע רק עם עצמכם. לי זה קרה ולא מעט. אבל כשחושבת על זה שלאחרונה קורה לעיתים קרובות זה די מפחיד משהו לא בסדר איתי? האם נסגרתי לעצמי בתוך הבועה הזו? האם ההרגל הזמני הזה יהפוך קבוע?
ששכבתם בחדר, בצד המיטה הרגיל שלכם (אצלי זה צד קבוע), הרהרתם במחשבות