קרה לכם פעם...

[Gizmo16]

קרה לכם פעם...../images/Emo28.gif

הייתה לכם פעם תקופה כזאת שיכולתם יום אחד להיות די שמחים ולהיות מרוצים מכל מיני דברים ויום אחרי זה לבכות ולילל ולרצות למות? יום אחד לחשוב שיש לכם מלא חברים והחיים טובים ויום אחרי זה להרגיש לבד, לגמרי, להרגיש שאתם אפס? מה עשיתם עם זה? בבקשה.. ספרו לי.. זה יעזור לי מאוד. מחר אני יוצאת לטיול שנתי, דרך אגב.. אז אם אני לא אגיב.. לפחות אתם תשימו לב שנעלמתי.

 

[Kouryuu]

קרה, קורה.

אני לא יודעת מה עושים עםזה בדיוק. אני אישית מאוזנת תרופתית, אבל בגלל דכאון, ולא בגלל שינוי מצב רוח קיצוניים שכאלה. גיל ההתבגרות, אני מניחה? ואולי לא. כלמיני שינויים הורמונליים וכימיים שכאלה. אני מקווה שזה יעבור במהרה. ותרגישי נהדר- תמיד. מגיע לך בהחלט, קסם, את נפלאה בהחלט.

(איק, לא עזרתי לך. :| תהני בטיול המון, אני מקווה).

 

[Gizmo16]

אולי אני אקח הורמונים..../images/Emo28.gif

אנשים עושים את זה בגלל אקנה, אין ספק שזה בלתי נסבל לפחות באותה מידה, לא? תודה לימורו..

 

[coolit]

קוראים לזה..

גיל ההתבגרות. לכולנו. אל תדאגי

זה כבר כמעט לא קורה לי.. הפתרון הוא לאהוב את עצמך לגמרי. אף פעם לא תרצי למות, רק תכעסי על אנשים אחרים, לא על עצמך.. ואם תרגישי לבד תחשבי שזה הם הדפוקים, לא שמשו בך דפוק.. ואחרי כמה דקות זה בטח יעבור..

תהני המונים~!!!!

 

[Gizmo16]

לא הולך לי..../images/Emo28.gif

פשוט להגיד, לא פשוט לעשות. לא אוהבת את עצמי, לא מסוגלת להאשים אחרים. תודה, אבל זה לא הולך.

 

[coolit]

הא..

לקח לי בערך שנה וחצי עד שהצלחתי. בדיוק לפני שבוע חשבתי איזה צחוקים שפשוט אשכרה השתניתי.. גם אם אני בדכאון אני לא רוצה למות, ואני לא שונאת את עצמי יותר בגלל שאחרים שונאים.. אולי הדבר האחרון שעדיין נשאר לי זה החשק לחתוך, אבל.. נאמ.

 

[הרמיוניDanger]

תחתכי אנשים אחרים ^^

 

[coolit]

חח ../images/Emo13.gif

 

[לאורנה נסיכת קלינסטי]

הו. ../images/Emo24.gif../images/Emo72.gif../images/Emo112.gif

לפעמים מה שעוזר זה פשוט להתמקד בדברים יפים. שוקולד, גשם, סרטים, מוזיקה, הריח של אנשים שאת אוהבת. אם את מרגישה לבד, תמיד אפשר להתקשר למישהו שכיף לך להיות איתו, אפילו אם אתם לא ממש מכירים. פשוט כדי להרגיש שמישהו איתך. אפשר לנסות לעשות דברים חדשים, ללמוד משהו חדש כמו לסרוג או לאפות או לרכוב על סקייטבורד. הדרך הכי טובה היא פשוט להעסיק את עצמך בדברים אחרים, שאת אוהבת לעשות, בלי לחשוב יותר מדי. לאט לאט זה ידחק לפינה אחרת של המוח. אני חושבת שאת מקסימה. מקווה שתרגישי יותר טוב. ותהני בטיול.

 

[Gizmo16]

כן... זה נדחק..../images/Emo28.gif

ובזמנים הכי לחוצים ומגעילים זה מתפרץ החוצה במלוא העוצמה. ניסיתי:-\ ובקשר להתקשר למישהו- לצערי אין ממש אנשים שגרים קרוב לכאן שאני יכולה להתקשר אליהם:-\ אולי אחת וזה... מסובך. אין לי חברים מהאיזור...:-\ אולי לא הייתי צריכה לבקש עזרה, אני בטח רק אפסול כל הצעה:-\ בע. אני טיפשה.

 

[Lady_Voldemort]

../images/Emo77.gif במקרה של מצוקה

אנא דפוק את הראש כאן----

כמה דברי שאני נוהגת לעשות במצבים כאלה: ~שומעת מוזיקה מדכאת( כי מוזיקה מדכאת עושה אותי שמחה=טוב) ~מסתגרת עם מוזיקה ומשתוללת להנאתי עד שאני מרגישה טוב יותר ~הולכת לישון, נכון אחר כך לא יהיה יותר טוב, אבל זה יעזור לך לסדר דברים בהיגיון. ~יוצאת לטיול עם דיסקמן יש לך איפה בסביבה. ~מוצאת איפה לכתוב את כל הדברים האלה. ~אומרת לעצמי שוב ושוב שזה משו חולף ושזה מצברוח כזה ושאין מצב שבו כולם שונאים אותך.

 

[Gizmo16]

...../images/Emo28.gif

לוידעת, אני כל הזמן אומרת לעצמי את זה.. אבל כמה שאני בנאדם ריאלי והגיוני, הרגש שלי פי אלף יותר חזק והוא לא מקשיב למה שאני אומרת..

מישהו אמר משו על סרט דיסני מסוים? ("נתתי לעצמי הרבה עצות טובות, אך אינני מקשיבה להן.."..)

 

[ketty the sheep]

ובכן,

Always look on the bright side of life.

כשיש לי רגעים שבהם אני מרגישה לרגע לא בסדר, אני מנסה לחשוב אם יש מאחורי זה הגיון בכלל. בדרך כלל אין. אחרי שמתאמנים על זה במשך זמן מסוים, לוקח לך בערך חמש דקות להתחיל להיות מדוכאת

לחשוב על זה קצת

להבין שאין לך סיבה להרגיש כך

לצאת מזה. כי תראי, בזמנים שבהם את מרגישה שאת אהובה ויש לך הרבה חברים, את מרגישה כך מסיבה מסוימת - בגלל שזה נכון. הרי יש לך חברים והרבה אנשים שאוהבים אותך ומוכנים לתמוך בך. איפשהו, גם כשאת במצב רוח נוראי, המידע הזה נמצא אי שם בראש שלך. את פשוט מתעלמת ממנו כי יותר קל לזרום עם הבאסה הזו... פשוט, תנסי לשנות גישה. את הרי יודעת שאת קסם, ואת מוצלחת, ואת מסוגלת להרבה (ולהרבה יותר משבת ה16 הממוצעת יכולה, אם כבר), ואוהבים אותך. תמיד תשמרי מקום קטן במח למידע הזה, זה תמיד עושה טוב. מנסיון אישי.

ותהני בטיול!

 

[Gizmo16]

תנקס...../images/Emo23.gif../images/Emo28.gif

וכמו שאמרתי לאורה- במת שאני יכולה לחשוב כל היום כמה שאני חמודה וחכמה ואהובה ויפה ומקסימה וכל השטויות האלה, זה לא עוזר להרגשה.. חבל. טוב, עובדים על זה.. (אני ופסיכי, הפסיכולוג שלי

)

 

[Kryptonite]

הולכים להליכה.../images/Emo168.gif

באמת, סיבוב כזה... אפשר דיסקמן, אפשר גם בלי. רצוי מוזיקה קופצנית וכיפית

תמיד לעשות סיבוב הכי מצליח בעולם להכניס אותי לפרופורציות, לראות דברים כמו שהם באמת ולא להסחף עם הרגע. לנשום עמוק, להרגע.. להשתחרר... לתת קצת למוזיקה להשתלט, הכל פתאום שונה, יותר אופטימי. גם אם הדברים גרועים - את יכולה בקלות לשנות את פני המצב.

 

[Gizmo16]

../images/Emo23.gif..../images/Emo28.gif

לוידעת.. פעם הייתי אוהבת לעשות סיבובים.. עכשיו לא ממש... לכל אחד יש שיטה שמרגיעה אותו כאן, אני רואה... אני מקווה שאני אמצא את השיטה שלי..

 

[הגברת האפורה]

האמת היא שלא... ../images/Emo57.gif

יש לי רגעים בהם אני שמחה ופתאום יש לי מין דקירה כזו, שאף אחד לא מבין אותי וכל מי שאני אוהבת נעלם (קורה לאחרונה. נעלם או מתרחק. זה מרגיז), אבל זה עובר די מהר ושוכחים מזה. פשוט מתרכזים במה שיש ולא במה שאין...

 

[sarah]

 

[coolit]

אההההה והפתרון!!

להתקלח/לישון.. זה תמיד מעביר לי את זה

 

[I Love Paige]

תקופה?

שנה נחשב? אממ, בעיקרון... אצלי זה התחיל בממש קיצוניים עד שזה התמתן לאט לאט... מה עשיתי? חייתי עם זה. ידעתי לנצל את ה"הייז" ולחפש איך לצאת מה"לווז". יותר מזה... באמת שאין לי מה להגיד. בהצלחה.