קרבות סכינים....

[aiki-freak]

קרבות סכינים....

לכל מי שחשב לנהל קרבות סכין בעתיד הקרוב... אנא העיפו מבט. יובל נחמקין וגיא, מעניין לשמוע את דעתכם בעניין. ואני מבקש מכל מי שיש לו לב חלש, או סולד ממראה דם שלא להכנס לאתר המצורף. בכל לשון של בקשה... תחסכו את זה מעצמכם. אגב, מי שחשב שניתן להכניע תוקף אגרסיבי ומיומן על ידי חיתוך או שניים (או על ידי כאב! -(אמיר מעניין מה תגיד על זה)) כדאי שיחשוב שנית.

 

[לורנס איש ערב]

ממש מזעזע

שלום לך, כתבתי תגובה להודעה שלך אלי בנוגע לספרו של ק.אואשיבה. אנא בדוק בתחתית העמוד. מחכה לתגובתך, לורנס

 

[FM_the_Weird]

טוב, אתה יודע מה הבעיה עם סכינים...

כשיורים בך, אתה מת...

בכלל, קרבות זה לא דבר מומלץ...

 

[יובל נחמקין]

אתה יודע מה הבעיה עם "יורים בך"?

שזה יותר קשה ממה שזה נשמע: לשלוף ולירות באדם המסתער עליך עם סכין שלופה. אבל לגבי ההמלצה שלך: מי יכל (ורוצה) להתווכח ?

 

[amir_aikido]

בהחלט נראה נורא

והתיאור של הסיטואציה נשמע בכלל בלתי מובן - בן נגד אביו

ואגב, אייקי, אני לא אמרתי שניתן להכניע על ידי כאב, אלא שלא ניתן לבצע ביצוע נכון אם עושים הכל כדי שלא להכאיב. הכאב אמור להגיע מעט לפני השבירה זה הכול... וכל זה בלי לוותר על הקוזושי, התיזמון היציאה מקו ההתקפה ושאר דברים חשובים. אמיר

 

[יובל נחמקין]

איך לשרוד קרב סכינים ?!

שלום חברים: לא בכדי השתמשתי במונח "לשרוד". יש אצלנו אימרה האומרת שבקרב סכינים: האחד מדמם והשני מדמם למוות ... אין בקרב סכינם שום דבר אצילי. אימון בסכינים, נראה סקסי רק בשיעור ! אבל, סכנת הסכין היא מוחשית ברחוב עד כדי אימה. מה עושים ? לומדים איך לנטרל את התוקף, ע"י שימוש נגד בסכין!!! יד ריקה לא תעזור לכם (כמובן שלכל כלל יש יוצא מן הכלל)!!!!!!!!! אנו מלמדים בבית הספר שלנו את עקרונות הניטרול בסכין: צריך לדעת מ ה לחתוך, מ ת י וא י ך לחתוך ... זאת אמנות לחימה שיש להתאמן בה (הגם שהיא יחסית, קלה מאוד ללמידה). בחודש הבא יבוא לארץ ראש ביה"ס של גיא ושלי: בראם פרנק! בואו לסמינר המלמד איך להתמודד כנגד סכינאות רחוב (שלא הכרתם בדוג´). סביר מאוד להניח כי לא תהיה לכם הזדמנות ללמוד מסכינאי טוב ממנו.

 

[Yin]

יובל, האם נגד כלי נשק ניתן להגיב

רק באותו נשק? סכין מול סכין, חרב מול חרב,...

 

[מיתר נדיר]

מה זאת אומרת?

ברור שנגד סכין ניתן להתמודד באמצעות להביור!!!

YIN, אני לא יודעת אם התכוונת כמעין שאלה מנחה ליובל, אבל נראה לי שהכוונה היא די ברורה: נשק נותן יתרון גדול מאד בקרב. ברור שאם לך יש נשק טוב יותר, אז היתרון הוא לצידך. אין פה איזה עניין של הרמוניה אוריינטאלית. לא חייבים להתמודד מול סכין עם סכין. אפשר להתמודד מול סכין עם חרב. או עם אקדח. או (ההעדפה שלי) עם מסור חשמלי. הטענה של יובל היתה שלא ניתן להתגבר על רמת הנחיתות שנוצרת כאשר ללוחם אחד יש סכין, ולשני אין כלום. באייקידו מלמדים אחרת, אבל מה הם יודעים

 

[יובל נחמקין]

מיתר פשוט צודקת ...

כ ל מה שהיא כתבה נכון! הבעיה היא: יד ריקה נגד כלי נשק ובעיקר נשק חותך, שהוא כ"כ לא סלחני... אם יש לך אלה ביד, אקדח (שלוף ומכוון לירי - לא בנרתיק) או כל נשק אחר, אזי מצבך טוב לאין ארוך. נשאלת השאלה: אם איזה כלי נשק ימצא אותי תוקף פוטנציאלי בסכין: האם אני יכל להרשות לעצמי להחזיק עלי כ ל הזמן אלה, אקדח, להביור, דוברמן, או אולר קטן בכיס ? אנחנו מציעים אפילו מוצא אחר - חדש: מעין אולר בעל מבנה מיוחד, שאינו להבי ולא מוגדר ככלי נשק. הוא יעיל בטירוף נגד התקפת כלי להב וגם נגד התקפת יד ריקה של אדם החזק מאיתנו בהרבה. גיא ואני עוד לא התחלנו ללמד עליו. נעשה זאת לאחר הסמינר שלנו, בו יציג ראש ביה"ס בפני התלמידים (והאורחים מבחוץ הבאים לסמינר לראשונה) את הכלי הנ"ל, הקרוי "דרון גונטינג". מיתר: אני נהנה מהערה צינית טובה - בעיקר אם היא מכוונת אלי ... אייקידו היא שיטה קסומה! האם היא מתייחסת בין רבדיה השונים לסכינאות רחוב? ואם כן: התואילי פעם להראות לי ?

 

[מיתר נדיר]

אני? להראות? רק אם אתה מסכים

לשתף פעולה

אני אף פעם לא טענתי שהאייקידו מתיימר ללמד הגנה עצמית במובן הצר של המילה. יש אימונים בסכין עץ באייקידו, אבל הם מן הסתם לא ריאליים במיוחד (למרות שרק מן הצרחות שלי כשאנשים תופסים את הסכין בלהב אפשר למות מפחד). חשבתי על זה קצת בבוקר. ברמה הכי-הכי-הכי אידיאלית של האייקידו, בעצם, זה לא משנה למי יש סכין, כי אתה מתמזג עם היקום ובין השאר עם התוקף, כך שלשניכם ביחד יש סכין, ושניכם ביחד מנטרלים את הצד התוקפני, כדי שהוא לא יפגע בשניכם. אני אשמח להדגים לך את העניין בעוד כ-40 שנה

הבהרה נוספת להערה הצינית: באייקידו בפרוש מלמדים "לקיחת סכין", "לקיחת מקל" ו"לקיחת חרב". ייתכן שזה לא ריאלי בתנאי רחוב עבור בן אדם שמתאמן נגיד 10 שנים, אבל נראה לי שאם זה היה בלתי אפשרי, אז לא היו מלמדים את זה בכלל.

 

[יובל נחמקין]

גלוחם בגינה או גנן בשדה הקרב ?

מהיא הנחת העבודה הבסיסית שלנו ? האם אנו מבקשים "להתמזג עם היקום" וללמוד ללחום עם התהליך ובזמן התואם אותו, או "ללמוד להרביץ" בראש ובראשונה ו"להתמזג עם היקום" בשעות הפנאי" ... אני מתבדח אבל מתכוון ברצינות: תלוי מהיא השקפת העולם המנחה את הלומד. "מהיכן לוחץ לך"... ואולי אפשר למצוא הרמונייה ביותר מדרך אחת ... מה שבטוח: ברחוב -אף אחד לא "ייתן" לי את הנשק שלו !

 

[יובל נחמקין]

ג´ שגוייה בראשית המשפט. סליחה.

 

[מיתר נדיר]

אכן, שאלה חשובה מאד.

ולדעתי זה משהו שאין לו תשובה מוחלטת, אלא כל אחד צריך להחליט מה מתאים לו, בהתאם למטרות האישיות שלו ולראייה שלו את מקומו ביקום. אין ספק שאפשר למצוא הרמוניה ביותר מדרך אחת. אני מאד מאמינה ב"כל הדרכים מובילות לאותה פסגה". השאלה היא רק לאיזה נקודות נוף אתה רוצה להגיע, ואם אתה רוצה לעצור בכפר לשופינג

דרך אגב, ידעת שמייסד האייקידו היה חקלאי חלק מהזמן, או שיצא לך במקרה? אבל איך הגענו לזה בכלל? חשבתי שדיברנו על סכין נגד יד ריקה?

 

[יובל נחמקין]

האמת ? יצא במקרה ...

 

[aiki-freak]

ובשדה הקרב כן ייתנו?

יובל, בא לא נשכח שכל טכניקות השליטה ופריקת הנשק הגיעו מהסמוראים. הסמוראים גם הסתובבו עם סכינים (טנטו) והשתמשו בהם היטב! אם הסמוראים שהיו לכל הדיעות לוחמים מהגדולים בהיסטוריה חשבו שטכניקות פריקת נשק הן כן יעילות, אני לא מתווכח. הטכניקות הללו נוסו בשדה הקרב במשך מאות שנים. מה ההבדל בין קרב סכינים ברחוב ובין קרב סכינים בין שני סמוראים? סכין הוא סכין. אדרבא, הסמוראים היו מן הסתם סכינאים מיומנים הרבה יותר מהתוקף הממוצע ברחוב. אף אחד לא "ייתן" נשק, אבל אם הפרצוף שלו ירוסק באגרוף, גולגלתו תרוצץ כלפי הרצפה, והיד אוחזת הנשק תשבר בשני מקומות שונים, אני בספק אם הוא יוכל למנוע ממישהו לקחת את הנשק. אני לא תמים, ואין לי שום רצון לבדוק זאת בזמן אמת, אבל ברור לי שנסיון להתגונן ביידים ריקות (גם אם לא יימנע ממני להפצע) עדיין עדיף מלשבת בחיבוק ידיים ולהיהרג.

 

[דוד כפרי]

יובל, גיא, תקנו אותי אם אני טועה...

אבל אם אני זוכר נכון, יש הבדל עקרוני בין ההתקפות (עם או בלי סכין) המתורגלות ברוב השיטות היפניות ובחלק גדול מהסיניות, לבין התקפות עם סכין כפי שהן מתורגלות בשיטות הפיליפיניות. אם אני זוכר נכון, עיקר ההבדל הוא שהשיטות היפניות עובדות על דקירה, כשתמאחורי התנועה כל משקל הגוף, בעוד השיטות הפיליפיניות עובדות על חיתוכים, כשהתוקף סומך על חדות הלהב שיעשה את העבודה, במקום המשקל ש(לא) נמצא מאחורי הסכין. התוצאה היא תנועות כניסה-ויציאה מאוד מהירות עם יד הלהב, דומה ל"JAB" באיגרוף אבל אפילו יותר מהיר ומסוכן בגלל הלהב. מול תנועות כאלה קשה מאוד להשתמש בטכניקות הפריקה שאנחנו מכירים, בהן צריך להספיק להזיז את כל הגוף בעוד התוקף צריך להזיז רק יד. לא אומר שזה בלתי-אפשרי - רק שזה יותר (מאוד) קשה. זכור לי סיפור (אייקידוקאים, תקנו אותי אם אני טועה) על אחד מתלמידיו של אואשיבה, שבזמן שייט על אניה הסתבך בקרב סכינים מול מלח רוסי. הרוסי לא הצליח לדקור, אבל תלמידו של אואשיבה לא הצליח לפרוק ממנו את הסכין. לבסוף, פתח התלמיד את ידיו לצדים, אפשר לרוסי לדקור אותו בבטן ואז הצליח להשתמש בטכניקת הפריקה, שבר לרוסי את היד וניצח בקרב - עם סכין תקועה בבטנו! ושוב, כל הנ"ל על שיטות שאני לא לומד, אז תקנו אותי אם אני טועה...

 

[יובל נחמקין]

לדוד ו"אייקי פריק" :

הסכינאות של הבוג´וטסו (סמוראים ושאר לוחמי יפן הפיאודלית)התפתחה, כמו כל שאר המיומנויות של הבוג´וטסו (כמעט) כתוצאה מהשפעה דרום מזרח אסיאתית - בעיקר סינית. הסכינאות היפנית "לוחקת בחשבון" שהלוחמים עוטים שריוןורוב שטחי הגוף, אינם ברי שיסוף. צדק דוד שאמר כי מאפיין בולט בסכינאות היפנית היא נעיצות רבות ושיסופים מעטים - והסיבה נעוצה בלבוש - כפי שהוזכר. אייקי פריק: הסכינאות בתת היבשת הודו, במרכז ודרום אמריקה (ע"י אינדיאנים)ובחלקים מסויימים של אסיה, קיימת הייתה, כשביפן עוד התהלכו ילידים שעירים ...

 

[Zeev Foux]

דוד, על איזה "סכינאות סינית" אתה מד

דוד, על איזה "סכינאות סינית" אתה מדבר? כי אם אתה מדבר על הסכינים הקצרים של דרום סין - סכיני הפרפר - הנפוצים בוונג צ´ון ובעגור לבן דרומי, אזי אין הבדל גדול. אני לא מכיר שיטת סכין סינית אחרת. על איזה אתה מדבר?

 

[דוד כפרי]

לא התכוונתי לשיטה ספציפית לסכין

אלא לאופן בו עובדים עם סכין בשיטות קונג-פו "רגילות". ממה שראיתי מוינג-צ´ון, אכן מאוד דומה למה שראיתי באסקרימה. ולא, אין לי נסיון קרבי - לא עם סכין ולא בידים ריקות - מאז גיל 15, אז ממילא דעתי לא נחשבת...

 

[יובל נחמקין]

נחשבת - נחשבת ...