קראתי
- פותח הנושא בארס
- פורסם בתאריך
אתה צודק דרול....
אין ספק שהגזמתי גם לא הייתי ממש מדוייק ואני אסביר את עצמי הדברים אינם חשובים אלא מה שנותר מאחוריהם זו לא הפעם הראשונה שאני מוצא את עצמי מתקטש כאן ובעיקר בתוכי עם מה שעולה בתודעתי כפאן הקונטרוברסיבי שלך כשהייתי קצת יותר נרגש, בהודעה הקודמת, קראתי לזה סירחון מילא ,אני סומך על כך שמי שבוער באש הידע אינו נכווה ברותחי הבערות
"הנאור בטאו נראה כחשוך" ואני אין לי ויכוח עם לאו צה אם מה שנראה כחשוך בעיני הוא עדיין היבט של מה שנראה לעיתים כנאור בעיני הרי קירבתו של מה שמציג את עצמו כחשוך וקירבתו של מה שמציג את עצמו כנאור ,ואלו במובן שלנו שני הצדדים שלך , אחת הם שא ברכות...ותמשיך להיות עבורי בדיוק מה שאתה אם זה מפעיל אותי זה בטוח טוב בשבילי
אין ספק שהגזמתי גם לא הייתי ממש מדוייק ואני אסביר את עצמי הדברים אינם חשובים אלא מה שנותר מאחוריהם זו לא הפעם הראשונה שאני מוצא את עצמי מתקטש כאן ובעיקר בתוכי עם מה שעולה בתודעתי כפאן הקונטרוברסיבי שלך כשהייתי קצת יותר נרגש, בהודעה הקודמת, קראתי לזה סירחון מילא ,אני סומך על כך שמי שבוער באש הידע אינו נכווה ברותחי הבערות
כן
נקודת המוצא שלי, בקשר לסוגיה הזאת, היא שהאדם כמו שהוא, במצב הבסיסי שלו, מכיל אפשרות להתפתחות נוספת על זו המוכרת ל"רציוננל" הטבעי. איך הגעתי לנקודה הזאת ועל סמך מה, זה כבר עיניין אחר. אז אני בעצם אומר, שקיים פוטנציאל מסויים ! שהוא גלום באדם כמו שהוא, הוא תוכנן ככה. יש גירסאות , תיאוריות ,למה כמה ,איך ולמה יכול להתפתח האדם, בלי סוף. נדמה את מה שאני אומר , לסיטואציה הבאה: אני נותן לך עכשיו צרור של חלקי מתכת, בעלי צורות מסויימות. עכשיו יש לך משימה, תוך כדי קיום מהלך החיים השיגרתי שלך אתה אמור לגלות מה נתתי לך ומה אתה יכול לעשות עם זה ולשם מה. תיכנס לראש, ובהמשך ההודעה הזאת, אני אגלה לך מה זה היה, שנתתי לך. עכשיו, למרות שזה נשמע הדבר הכי טריויאלי בעולם זה אחד הדברים שקשה במיוחד לקלוט אותם באמת, לשום דבר בעולם אין קיום עצמאי, ובלתי תלוי לחלוטין. הדבר היחיד שהוא שלם ומכיל את הכל ומכורח כך בלתי תלוי, הוא ה"אלוהים". מתוכו נובעים מערכות בסדרי גודל שונים ובאופן יצירתי, כלומר הולך ונהיה מורכב יותר, כאשר לכל מערכת שנובעת מה"אלוהים" יש קשר בין כל החלקים שלה וכן קשר אל כל המערכות האחרות. זה נשמע מורכב ומסובך אני יודע, אבל אם נדמה את האלוהים לעץ או לאדם נקבל מושג מסויים על מה שאני אומר. לצורך העיניין כדור הארץ יהיה עלה ספציפי מהעץ והאדם יהיה איזה תא בודד מהעלה, או אחד מהחלקים שמרכיבים את התא הבודד. עכשיו היקום כמו העץ, בנוי לפי עקרונות מדוייקים מאוד, ומתקיימים בו חוקים אוביקטיבים שבזכות שרירותם וקיומם, קיים העץ. לכל מערכת ולכל חלק, יש מיקום מסויים ותפקיד מסויים, כל חלק מהעץ שבאופן זה או אחר, יתחיל לפעול בצורה עצמאית ושלא ע"פ יעודו המקורי, הלא הוא מהווה סכנה לקיומו של העץ ולקיומו העצמו. אנחנו בעולם בו אנו חיים, ערים לאספקטים מעטים מאוד מהיקום השלם, לא רק מפאת מימדיו ה"פיסיים" אלא ,ואף בעיקר, מפני שהחלק המשמעותי של קיומו של היקום, מתקיים במישורים של חומר וזמן, שאפשר לומר שהם לא קיימים מבחינת התפיסה שלנו. בוא נאמר, שבמקום בו אתה יושב כרגע, עובר חומר, שאתה לא קיים מבחינתו, כלומר הוא כל כך עדין ומהיר, שהוא פשוט עובר דרכך. החלק העיקרי של הגוף שלך, פשוט חדיר אליו לחלוטין. ככה גם הקירות של הבית שלך והכיסא עליו אתה יושב. אתה לא יכול לתפוס את החומר הזה, לא להריח אותו ולא לשמוע אותו. כן יש נקודות מסויימות וחלקים מסויימים מעצמך, שמושפעים ממנו מאוד ואף יכולים להנזן ממנו. אפילו אפשר לומר שהקיום שלנו תלויי בחומר הזה, אבל האספקט שלנו, שמצד אחד ניזון מהחומר הזה ומצד שני קשור וניזון מהגוף הפיסי שלנו, הוא קטן מידי, חלש מידי ולא יציב מספיק בכדי שיתנהלו בו איזה שהם חיים "מוסדרים". בנוסף, סביר להניח שחוץ מהחומר הזה שאני מדבר עליו, קיים עוד חומר, עדין ומהיר עוד יותר, שהוא חדור לחלוטין אפילו בחומר הראשון וייתכן ואף ל"חומר" ההוא יש תשתית מסויימת להשתתף בתהליכי החיים שלנו, תשתית שכמו שאמרתי בהתחלה, תוכננה מראש. אני זוכר שאחת ההרצאות הראשונות ששמעתי שנוגעות לנושאים האלו, הייתה כשהייתי בצבא (באורח מדהים זה היה במסגרת "תרבות יום א´" או משהו כזה???!!!
, הרצאה מפי איזה פראפסיכולוג, שטען שאפילו קיימים שבעה סדרי גודל של "עולמות" כאלו, ושלאדם ישנם שבע גופים שחדורים אחד בתוך השני ולכל "גוף" יש את היכולות שלו. (קרוב לודאי שהתיאוריה שלו הייתה קצת מוגזמת ובטח היא איזה סלט בין שבעת הצ´אקרות לחומרים אסטראלים וכדו´, וכמו שאמרתי תיאוריות יש מלא ומלחמות ,כולנו עדים. מה שכן, העיקרון הוא די יציב). לעינייננו, אם כמו שאמרנו, האדם שקול לתא יחיד בתוך עלה של עץ, הרי שבמצב הרגיל שלו, הוא קולט ומכיר, רק את התהליכים שמתחוללים בתוך העלה עצמו, היינו מה שבא במגע עימו, וחומרים שמגיעים אליו מהסביבה שחיצונית אליו ומה שהוא מוציא מתוכו. אם נאמר שחוץ מהמערכת הפיסיולוגית של העץ, קיים מין נוזל מסויים שמציף את העץ כולו ונמצא חדור גם בחלקים היבשים של העץ והוא בפני עצמו כיחידה אחת.(כמו טיפת מיים גדולה שצפה בחלל. כמו שרואים בצילומים של אסטרונאוטים, איך הם שותים מיים). הגלים שמתפשטים ב"מיים" האלו, נעים במהירות גבוהה הרבה יותר מאשר מהירות המיים שעולים דרך צינורות העצה שבלב העץ והענפים! הנוזל הזה רוטט כיחידה אחת כמעט. אם בתוך התא המדובר שלנו, הייתה מתגבשת לה טיפה דומה, מאותו החומר, והתא עצמו היה "טבול" בתוכה כל כולו, והיא הייתה מחוברת ל"הכרה" שלו, הרי שהויברציות וה"גלים" שחולפים בטיפה הגדולה של העץ כולו היו נחווים גם בו, בהכרה שלו. הוא היה משתתף באופן מסויים בהווית העץ כולו. עדיין, זה לא אומר שהוא הפך לעץ עצמו, הוא עדיין תא מתוך עלה בודד וכפוף לחוקי העלה במקביל! כאשר יסיים התא את תפקידו, וזה יקרה לפני שיסיים העלה את תפקידו , הוא ימות. אבל אם התגבשה בו הטיפה כראוי, יכול להיות שיהיה לה קיום נוסף אחרי שהתא הפיסי מת. וכאן ישנן מלא אפשרויות והדעת שלנו הרחיקה כבר מאוד. בנוסף לכך ייתכן ובתוך ה"נוזל" שדיברתי עליו , שקיים ברמת העץ השלם, חודר גם חומר נוסף שנדמה אותו ל"גאז" וההויה שלו מתקיימת ברמת היער למשל. אותו מהלך יכול להיות אפשרי אולי גם עם החומר הזה והתא שלנו. לגבי היבשת והכוכב והיקום, יכול מאוד להיות שהתא שלנו קטן מכדי שתהייה לו איזושהי אפשרות או פוטנציאל לקיום במסגרות הללו. בסך הכל אנחנו מדברים על תא קטן שמתקיים בתוך מערכות על גבי מערכות, עם חוקיות משתנה וכן הלאה וכן הלאה. כך גם לגבי האדם. וכאן נכנס לתמונה, מבנה היקום האמיתי, ומיקומו המדוייק של האדם ביחס ליקום השלם ו"מרחקו" מה"אלוהים". וכמובן תכליתו או תכליותיו האפשריות של האדם כשם שהוא נברא עבורם. לגבי הצרור שנתתי לך, הוא היה צרור צנוע של מפתחות למכונית פרארי. וכשנתתי לך אותו, אתה לא היה לך מושג מהם מפתחות ומהיא מכונית ואיפה המכונית המסויימת שהמפתחות שייכים אליה, נמצאת ,מה עושים עם אחת כזאת, איך היא פועלת ומה ניתן להשיג עימה, וגם בשלב מסויים אם היית מגלה ולומד הכל ומסוגל לנסוע בה עוד היית צריך לקבל ממני משימה מסויימת מאוד שמתאימה ליכולות החדשות שרכשת, כי אני לא נותן כלום סתם בלי סיבה והפרארי הזאת עלתה לי בכל חסכונותי
. אדם מואר אני מכנה אחד שנוסע בלי בעיה בהילוך שישי בפרארי הזאת ויכול להגיע במהירות מירבית מת"א למדריד. זה מבחינת ההתפתחות שלו! למה בדיוק הוא עושה את זה? אני לא יודע. חחחחחח הגזמתי?
נקודת המוצא שלי, בקשר לסוגיה הזאת, היא שהאדם כמו שהוא, במצב הבסיסי שלו, מכיל אפשרות להתפתחות נוספת על זו המוכרת ל"רציוננל" הטבעי. איך הגעתי לנקודה הזאת ועל סמך מה, זה כבר עיניין אחר. אז אני בעצם אומר, שקיים פוטנציאל מסויים ! שהוא גלום באדם כמו שהוא, הוא תוכנן ככה. יש גירסאות , תיאוריות ,למה כמה ,איך ולמה יכול להתפתח האדם, בלי סוף. נדמה את מה שאני אומר , לסיטואציה הבאה: אני נותן לך עכשיו צרור של חלקי מתכת, בעלי צורות מסויימות. עכשיו יש לך משימה, תוך כדי קיום מהלך החיים השיגרתי שלך אתה אמור לגלות מה נתתי לך ומה אתה יכול לעשות עם זה ולשם מה. תיכנס לראש, ובהמשך ההודעה הזאת, אני אגלה לך מה זה היה, שנתתי לך. עכשיו, למרות שזה נשמע הדבר הכי טריויאלי בעולם זה אחד הדברים שקשה במיוחד לקלוט אותם באמת, לשום דבר בעולם אין קיום עצמאי, ובלתי תלוי לחלוטין. הדבר היחיד שהוא שלם ומכיל את הכל ומכורח כך בלתי תלוי, הוא ה"אלוהים". מתוכו נובעים מערכות בסדרי גודל שונים ובאופן יצירתי, כלומר הולך ונהיה מורכב יותר, כאשר לכל מערכת שנובעת מה"אלוהים" יש קשר בין כל החלקים שלה וכן קשר אל כל המערכות האחרות. זה נשמע מורכב ומסובך אני יודע, אבל אם נדמה את האלוהים לעץ או לאדם נקבל מושג מסויים על מה שאני אומר. לצורך העיניין כדור הארץ יהיה עלה ספציפי מהעץ והאדם יהיה איזה תא בודד מהעלה, או אחד מהחלקים שמרכיבים את התא הבודד. עכשיו היקום כמו העץ, בנוי לפי עקרונות מדוייקים מאוד, ומתקיימים בו חוקים אוביקטיבים שבזכות שרירותם וקיומם, קיים העץ. לכל מערכת ולכל חלק, יש מיקום מסויים ותפקיד מסויים, כל חלק מהעץ שבאופן זה או אחר, יתחיל לפעול בצורה עצמאית ושלא ע"פ יעודו המקורי, הלא הוא מהווה סכנה לקיומו של העץ ולקיומו העצמו. אנחנו בעולם בו אנו חיים, ערים לאספקטים מעטים מאוד מהיקום השלם, לא רק מפאת מימדיו ה"פיסיים" אלא ,ואף בעיקר, מפני שהחלק המשמעותי של קיומו של היקום, מתקיים במישורים של חומר וזמן, שאפשר לומר שהם לא קיימים מבחינת התפיסה שלנו. בוא נאמר, שבמקום בו אתה יושב כרגע, עובר חומר, שאתה לא קיים מבחינתו, כלומר הוא כל כך עדין ומהיר, שהוא פשוט עובר דרכך. החלק העיקרי של הגוף שלך, פשוט חדיר אליו לחלוטין. ככה גם הקירות של הבית שלך והכיסא עליו אתה יושב. אתה לא יכול לתפוס את החומר הזה, לא להריח אותו ולא לשמוע אותו. כן יש נקודות מסויימות וחלקים מסויימים מעצמך, שמושפעים ממנו מאוד ואף יכולים להנזן ממנו. אפילו אפשר לומר שהקיום שלנו תלויי בחומר הזה, אבל האספקט שלנו, שמצד אחד ניזון מהחומר הזה ומצד שני קשור וניזון מהגוף הפיסי שלנו, הוא קטן מידי, חלש מידי ולא יציב מספיק בכדי שיתנהלו בו איזה שהם חיים "מוסדרים". בנוסף, סביר להניח שחוץ מהחומר הזה שאני מדבר עליו, קיים עוד חומר, עדין ומהיר עוד יותר, שהוא חדור לחלוטין אפילו בחומר הראשון וייתכן ואף ל"חומר" ההוא יש תשתית מסויימת להשתתף בתהליכי החיים שלנו, תשתית שכמו שאמרתי בהתחלה, תוכננה מראש. אני זוכר שאחת ההרצאות הראשונות ששמעתי שנוגעות לנושאים האלו, הייתה כשהייתי בצבא (באורח מדהים זה היה במסגרת "תרבות יום א´" או משהו כזה???!!!
, הרצאה מפי איזה פראפסיכולוג, שטען שאפילו קיימים שבעה סדרי גודל של "עולמות" כאלו, ושלאדם ישנם שבע גופים שחדורים אחד בתוך השני ולכל "גוף" יש את היכולות שלו. (קרוב לודאי שהתיאוריה שלו הייתה קצת מוגזמת ובטח היא איזה סלט בין שבעת הצ´אקרות לחומרים אסטראלים וכדו´, וכמו שאמרתי תיאוריות יש מלא ומלחמות ,כולנו עדים. מה שכן, העיקרון הוא די יציב). לעינייננו, אם כמו שאמרנו, האדם שקול לתא יחיד בתוך עלה של עץ, הרי שבמצב הרגיל שלו, הוא קולט ומכיר, רק את התהליכים שמתחוללים בתוך העלה עצמו, היינו מה שבא במגע עימו, וחומרים שמגיעים אליו מהסביבה שחיצונית אליו ומה שהוא מוציא מתוכו. אם נאמר שחוץ מהמערכת הפיסיולוגית של העץ, קיים מין נוזל מסויים שמציף את העץ כולו ונמצא חדור גם בחלקים היבשים של העץ והוא בפני עצמו כיחידה אחת.(כמו טיפת מיים גדולה שצפה בחלל. כמו שרואים בצילומים של אסטרונאוטים, איך הם שותים מיים). הגלים שמתפשטים ב"מיים" האלו, נעים במהירות גבוהה הרבה יותר מאשר מהירות המיים שעולים דרך צינורות העצה שבלב העץ והענפים! הנוזל הזה רוטט כיחידה אחת כמעט. אם בתוך התא המדובר שלנו, הייתה מתגבשת לה טיפה דומה, מאותו החומר, והתא עצמו היה "טבול" בתוכה כל כולו, והיא הייתה מחוברת ל"הכרה" שלו, הרי שהויברציות וה"גלים" שחולפים בטיפה הגדולה של העץ כולו היו נחווים גם בו, בהכרה שלו. הוא היה משתתף באופן מסויים בהווית העץ כולו. עדיין, זה לא אומר שהוא הפך לעץ עצמו, הוא עדיין תא מתוך עלה בודד וכפוף לחוקי העלה במקביל! כאשר יסיים התא את תפקידו, וזה יקרה לפני שיסיים העלה את תפקידו , הוא ימות. אבל אם התגבשה בו הטיפה כראוי, יכול להיות שיהיה לה קיום נוסף אחרי שהתא הפיסי מת. וכאן ישנן מלא אפשרויות והדעת שלנו הרחיקה כבר מאוד. בנוסף לכך ייתכן ובתוך ה"נוזל" שדיברתי עליו , שקיים ברמת העץ השלם, חודר גם חומר נוסף שנדמה אותו ל"גאז" וההויה שלו מתקיימת ברמת היער למשל. אותו מהלך יכול להיות אפשרי אולי גם עם החומר הזה והתא שלנו. לגבי היבשת והכוכב והיקום, יכול מאוד להיות שהתא שלנו קטן מכדי שתהייה לו איזושהי אפשרות או פוטנציאל לקיום במסגרות הללו. בסך הכל אנחנו מדברים על תא קטן שמתקיים בתוך מערכות על גבי מערכות, עם חוקיות משתנה וכן הלאה וכן הלאה. כך גם לגבי האדם. וכאן נכנס לתמונה, מבנה היקום האמיתי, ומיקומו המדוייק של האדם ביחס ליקום השלם ו"מרחקו" מה"אלוהים". וכמובן תכליתו או תכליותיו האפשריות של האדם כשם שהוא נברא עבורם. לגבי הצרור שנתתי לך, הוא היה צרור צנוע של מפתחות למכונית פרארי. וכשנתתי לך אותו, אתה לא היה לך מושג מהם מפתחות ומהיא מכונית ואיפה המכונית המסויימת שהמפתחות שייכים אליה, נמצאת ,מה עושים עם אחת כזאת, איך היא פועלת ומה ניתן להשיג עימה, וגם בשלב מסויים אם היית מגלה ולומד הכל ומסוגל לנסוע בה עוד היית צריך לקבל ממני משימה מסויימת מאוד שמתאימה ליכולות החדשות שרכשת, כי אני לא נותן כלום סתם בלי סיבה והפרארי הזאת עלתה לי בכל חסכונותי
עכשיו
בשביל להוסיף מימד נוסף להסבר המילולי, ישבתי, לקחתי עכבר, תוכנה מתאימה ומנוע חיפוש, וערכתי את התמונה הבאה. המשפט המצורף לתמונה הוא: "זה לא תפוח!" ,המפורסם, של רנה מגריט. כמה מילים על התמונה בכל זאת, אם נסתכל על העץ עצמו, נראה את הקיום הפיזיקאלי שלו, המבנה ,הצורה וה"מכאניקה" הפיזית שלו המוכרת לנו באופן זה או אחר. אם נתבונן קצת יותר, נוכל להבחין שהעץ "שרויי" במין טיפת "מיים" גדולה ושקופה, זה יהיה החומר מסדר הגודל השני, העדין והמהיר יותר מהפיזי, שדיברתי עליו. והתכונות שאנחנו מכירים של המיים, כפי שניתן לחוש אותם ביחס לעץ בתמונה, אמורות לתת את התחושה של החומריות והאנרגטיות של המימד הזה. אם נסתכל עוד יותר לעומק, נוכל להבחין בהבזק ה"אור" שחודר את המיים ואת העץ עצמו. האור ,לעינייננו, יהיה ה"חומר" השלישי שדיברתי עליו. ניתן לחוש באופן די סביר, את ההבדלים בתכונות בין שלושת ה"חומרים" וכן את ההבדל ב"מהירות" של כל אחד מהם. ואת הקשר ביניהם. אני רק אציין שכל העיניין הזה (עם שלושת החומרים) הוא סכימתי לחלוטין ולא בא לתאר את הקוסמולוגיה האמיתית !!!!! היא הרחק מיכולתי ו/או ידיעתי.
בשביל להוסיף מימד נוסף להסבר המילולי, ישבתי, לקחתי עכבר, תוכנה מתאימה ומנוע חיפוש, וערכתי את התמונה הבאה. המשפט המצורף לתמונה הוא: "זה לא תפוח!" ,המפורסם, של רנה מגריט. כמה מילים על התמונה בכל זאת, אם נסתכל על העץ עצמו, נראה את הקיום הפיזיקאלי שלו, המבנה ,הצורה וה"מכאניקה" הפיזית שלו המוכרת לנו באופן זה או אחר. אם נתבונן קצת יותר, נוכל להבחין שהעץ "שרויי" במין טיפת "מיים" גדולה ושקופה, זה יהיה החומר מסדר הגודל השני, העדין והמהיר יותר מהפיזי, שדיברתי עליו. והתכונות שאנחנו מכירים של המיים, כפי שניתן לחוש אותם ביחס לעץ בתמונה, אמורות לתת את התחושה של החומריות והאנרגטיות של המימד הזה. אם נסתכל עוד יותר לעומק, נוכל להבחין בהבזק ה"אור" שחודר את המיים ואת העץ עצמו. האור ,לעינייננו, יהיה ה"חומר" השלישי שדיברתי עליו. ניתן לחוש באופן די סביר, את ההבדלים בתכונות בין שלושת ה"חומרים" וכן את ההבדל ב"מהירות" של כל אחד מהם. ואת הקשר ביניהם. אני רק אציין שכל העיניין הזה (עם שלושת החומרים) הוא סכימתי לחלוטין ולא בא לתאר את הקוסמולוגיה האמיתית !!!!! היא הרחק מיכולתי ו/או ידיעתי.
השבח לאל
הבנה זה נושא מיוחד מאוד. עכשיו ה-"לא מבינה אותך", מתחלק לשני תחומים: הראשון הוא, שצורת ההתבטאות שלי, הניסוח, הרצף הלוגי, לא ברורים. השני הוא, שהנושא עצמו לא מובן. לגבי השני, את הנושא הזה, מבנה העולם, היחסים האנרגטיים בין המישורים השונים של הקיום, מבנה האדם, והיחס בין האדם לעולם, לא ניתן להבין שכלית. המטרה האמיתית והחשובה של ידע כזה, לאנשים בראשית דרכם, היא להרגיע קצת את המיינד המשתולל וההוזה, ולהפנות את תשומת הלב והחיפוש אל המציאות הנגישה להם. המפתח להבנה ו/או לראיה של המציאות הנרחבת של היקום, נמצא בקיום הבסיסי והאישי של כל אחד ואחד מאיתנו. וכדי לראות אמת גדולה צריך להתחיל מאמת כלשהיא והאמת היחידה שנגישה לאדם ,בראשונה, היא האמת של האישית שלו. והזיהויי שלך את חוסר ההבנה שלך הוא נכון מאוד הוא הכרה במציאות אישית. אם נזכור שיש אנשים שמיד יקפצו "להבין" את הדברים האלו ויסכימו או יתנגדו להם, ועל סמך מה, הם יעשו כן, נבין עד כמה אמיתית "חוסר ההבנה" הזאת. כי בעצם כמה באמת אנחנו מבינים את הנושאים האלו? לגבי ,אישית, גם אני כשקראתי ושמעתי פעמים רבות את התיאורים הקוסמולוגיים האלו, לא באמת הבנתי אותם, גם אם לפעמים הם נראו לי האמת בהתגלמותה ולפעמים הם נראו בעיניי כגיבובי שטויות. לגבי צורת ההתבטאות שלי, קרוב לודאי שהיא בעייתית מבחינות רבות, וגם צריך לזכור שיש הבדלים מהותיים בין אנשים, באופן התפיסה שלהם. לדוגמא, בכדי להבין נושא אחד, ייתכן ואדם מסויים שהוא בעל תפיסה אנליטית מאוד, יצתרך לחקור נוסחאות וסדרות של מספרים, ורק כך הוא יוכל להבין את הנושא. ואדם אחר, בעל תפיסה "הומאנית" יותר, או יצירתית, יוכל להבין את אותו הנושא דרך שיר או תמונה או מוסיקה. בכל אופן, יש משהו שעובר דרך הדברים בכל זאת גם אם הם מבולבלים או מנוסחים רע או מעולם לוגי אחר. אם הדברים משדרים לך איזה נועם או אסטטיקה שלא מעוררת משיכה או סלידה (של המיינד) הרי שזה עיניין חשוב בפני עצמו. ואולי לא צריך יותר מכך.
הבנה זה נושא מיוחד מאוד. עכשיו ה-"לא מבינה אותך", מתחלק לשני תחומים: הראשון הוא, שצורת ההתבטאות שלי, הניסוח, הרצף הלוגי, לא ברורים. השני הוא, שהנושא עצמו לא מובן. לגבי השני, את הנושא הזה, מבנה העולם, היחסים האנרגטיים בין המישורים השונים של הקיום, מבנה האדם, והיחס בין האדם לעולם, לא ניתן להבין שכלית. המטרה האמיתית והחשובה של ידע כזה, לאנשים בראשית דרכם, היא להרגיע קצת את המיינד המשתולל וההוזה, ולהפנות את תשומת הלב והחיפוש אל המציאות הנגישה להם. המפתח להבנה ו/או לראיה של המציאות הנרחבת של היקום, נמצא בקיום הבסיסי והאישי של כל אחד ואחד מאיתנו. וכדי לראות אמת גדולה צריך להתחיל מאמת כלשהיא והאמת היחידה שנגישה לאדם ,בראשונה, היא האמת של האישית שלו. והזיהויי שלך את חוסר ההבנה שלך הוא נכון מאוד הוא הכרה במציאות אישית. אם נזכור שיש אנשים שמיד יקפצו "להבין" את הדברים האלו ויסכימו או יתנגדו להם, ועל סמך מה, הם יעשו כן, נבין עד כמה אמיתית "חוסר ההבנה" הזאת. כי בעצם כמה באמת אנחנו מבינים את הנושאים האלו? לגבי ,אישית, גם אני כשקראתי ושמעתי פעמים רבות את התיאורים הקוסמולוגיים האלו, לא באמת הבנתי אותם, גם אם לפעמים הם נראו לי האמת בהתגלמותה ולפעמים הם נראו בעיניי כגיבובי שטויות. לגבי צורת ההתבטאות שלי, קרוב לודאי שהיא בעייתית מבחינות רבות, וגם צריך לזכור שיש הבדלים מהותיים בין אנשים, באופן התפיסה שלהם. לדוגמא, בכדי להבין נושא אחד, ייתכן ואדם מסויים שהוא בעל תפיסה אנליטית מאוד, יצתרך לחקור נוסחאות וסדרות של מספרים, ורק כך הוא יוכל להבין את הנושא. ואדם אחר, בעל תפיסה "הומאנית" יותר, או יצירתית, יוכל להבין את אותו הנושא דרך שיר או תמונה או מוסיקה. בכל אופן, יש משהו שעובר דרך הדברים בכל זאת גם אם הם מבולבלים או מנוסחים רע או מעולם לוגי אחר. אם הדברים משדרים לך איזה נועם או אסטטיקה שלא מעוררת משיכה או סלידה (של המיינד) הרי שזה עיניין חשוב בפני עצמו. ואולי לא צריך יותר מכך.
שמע נא בארס....
ראשית תודה רבה על תשובתך המפורטת והמושקעת חבל על הזמן!! תמיד נעים לראות את המקום בו מלטפת ההכרה את ה"אמת" על גבולותיה אך באותו המקום טובה ומועילה מכך היא הכרת ההכרה במיגבלותיה ה"תסכול" העקרוני המושגי במקום הזה הוא בעיני המנוע ההתפתחותי של הנפש זה המקום בו ההגיון, צרוף ככל שיהיה, כבר אינו משרת אותנו ובכל זאת אנחנו עדיין מנסים להפעיל אותו כי זה מה שאנחנו יודעים לעשות במובן הזה השאלה שלי היתה קצת רטורית רציתי להדגיש שהמקום בו אנו דנים ב.. ומשליכים משמעויות על.. מי שאנו קוראים לו מואר, הוא המקום בו החשוב מכל דוקא לסייג את דברינו כי הלא אנו דנים "מציאות" שהיא לא בטווח ה"התנסות" שלנו במושגינו שלנו ולא במושגיה שלה זאת ועוד הרעיון, על דרך השלילה, שאותה מציאות איננה מושגית כלל וכלל שולל את המשמעויות מכל דיון שכזה שוב אני אומר .. אינני שולל חלילה דיון כזה אלא רק מוסיף לו את רעיון שלילתו כי הוא חשוב בעיני כך אני מבין את הפתגם הזני - "אם מצאת את בודהה , הרוג אותו"
ראשית תודה רבה על תשובתך המפורטת והמושקעת חבל על הזמן!! תמיד נעים לראות את המקום בו מלטפת ההכרה את ה"אמת" על גבולותיה אך באותו המקום טובה ומועילה מכך היא הכרת ההכרה במיגבלותיה ה"תסכול" העקרוני המושגי במקום הזה הוא בעיני המנוע ההתפתחותי של הנפש זה המקום בו ההגיון, צרוף ככל שיהיה, כבר אינו משרת אותנו ובכל זאת אנחנו עדיין מנסים להפעיל אותו כי זה מה שאנחנו יודעים לעשות במובן הזה השאלה שלי היתה קצת רטורית רציתי להדגיש שהמקום בו אנו דנים ב.. ומשליכים משמעויות על.. מי שאנו קוראים לו מואר, הוא המקום בו החשוב מכל דוקא לסייג את דברינו כי הלא אנו דנים "מציאות" שהיא לא בטווח ה"התנסות" שלנו במושגינו שלנו ולא במושגיה שלה זאת ועוד הרעיון, על דרך השלילה, שאותה מציאות איננה מושגית כלל וכלל שולל את המשמעויות מכל דיון שכזה שוב אני אומר .. אינני שולל חלילה דיון כזה אלא רק מוסיף לו את רעיון שלילתו כי הוא חשוב בעיני כך אני מבין את הפתגם הזני - "אם מצאת את בודהה , הרוג אותו"
תבורך
.. על תוספת ההסתייגות הנ"ל אני מצידי משתדל לסייג את דברי ככל שניתן. וברור שהמציאות עצמה היא "הדבר האמיתי" והיא לא מושגית. אולם, יש גם חשיבות רבה לידע ! ההתנסות עצמה, לא מביאה עימה את הידע אודותיה. וזה לא דבר טריוויאלי לחלוטין. הידע , לאור ההתנסות, מקבל את מובנו האמיתי. התנסות ללא ידע, זה דבר אחר. ואני מקבל לחלוטין את אמירתו של דרול בעיניין שהפילוסופיה היא תומכת להתנסות ולא ההפך. אבל זה לא אומר שאנחנו חיים בואקום ובכל מצב יש את מה שניתן לדעת ומה שהוא שולי ולעיתים יהיה זה הידע, שיניע את האדם בחיפושו לעיתים ההתנסויות לעיתים השאלה ולפעמים צריך לנוח
.. על תוספת ההסתייגות הנ"ל
אני מצידי משתדל לסייג את דברי ככל שניתן. וברור שהמציאות עצמה היא "הדבר האמיתי" והיא לא מושגית. אולם, יש גם חשיבות רבה לידע ! ההתנסות עצמה, לא מביאה עימה את הידע אודותיה. וזה לא דבר טריוויאלי לחלוטין. הידע , לאור ההתנסות, מקבל את מובנו האמיתי. התנסות ללא ידע, זה דבר אחר. ואני מקבל לחלוטין את אמירתו של דרול בעיניין שהפילוסופיה היא תומכת להתנסות ולא ההפך. אבל זה לא אומר שאנחנו חיים בואקום ובכל מצב יש את מה שניתן לדעת ומה שהוא שולי ולעיתים יהיה זה הידע, שיניע את האדם בחיפושו לעיתים ההתנסויות לעיתים השאלה ולפעמים צריך לנוח Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.