כן
נקודת המוצא שלי, בקשר לסוגיה הזאת, היא שהאדם כמו שהוא, במצב הבסיסי שלו, מכיל אפשרות להתפתחות נוספת על זו המוכרת ל"רציוננל" הטבעי. איך הגעתי לנקודה הזאת ועל סמך מה, זה כבר עיניין אחר. אז אני בעצם אומר, שקיים פוטנציאל מסויים ! שהוא גלום באדם כמו שהוא, הוא תוכנן ככה. יש גירסאות , תיאוריות ,למה כמה ,איך ולמה יכול להתפתח האדם, בלי סוף. נדמה את מה שאני אומר , לסיטואציה הבאה: אני נותן לך עכשיו צרור של חלקי מתכת, בעלי צורות מסויימות. עכשיו יש לך משימה, תוך כדי קיום מהלך החיים השיגרתי שלך אתה אמור לגלות מה נתתי לך ומה אתה יכול לעשות עם זה ולשם מה. תיכנס לראש, ובהמשך ההודעה הזאת, אני אגלה לך מה זה היה, שנתתי לך. עכשיו, למרות שזה נשמע הדבר הכי טריויאלי בעולם זה אחד הדברים שקשה במיוחד לקלוט אותם באמת, לשום דבר בעולם אין קיום עצמאי, ובלתי תלוי לחלוטין. הדבר היחיד שהוא שלם ומכיל את הכל ומכורח כך בלתי תלוי, הוא ה"אלוהים". מתוכו נובעים מערכות בסדרי גודל שונים ובאופן יצירתי, כלומר הולך ונהיה מורכב יותר, כאשר לכל מערכת שנובעת מה"אלוהים" יש קשר בין כל החלקים שלה וכן קשר אל כל המערכות האחרות. זה נשמע מורכב ומסובך אני יודע, אבל אם נדמה את האלוהים לעץ או לאדם נקבל מושג מסויים על מה שאני אומר. לצורך העיניין כדור הארץ יהיה עלה ספציפי מהעץ והאדם יהיה איזה תא בודד מהעלה, או אחד מהחלקים שמרכיבים את התא הבודד. עכשיו היקום כמו העץ, בנוי לפי עקרונות מדוייקים מאוד, ומתקיימים בו חוקים אוביקטיבים שבזכות שרירותם וקיומם, קיים העץ. לכל מערכת ולכל חלק, יש מיקום מסויים ותפקיד מסויים, כל חלק מהעץ שבאופן זה או אחר, יתחיל לפעול בצורה עצמאית ושלא ע"פ יעודו המקורי, הלא הוא מהווה סכנה לקיומו של העץ ולקיומו העצמו. אנחנו בעולם בו אנו חיים, ערים לאספקטים מעטים מאוד מהיקום השלם, לא רק מפאת מימדיו ה"פיסיים" אלא ,ואף בעיקר, מפני שהחלק המשמעותי של קיומו של היקום, מתקיים במישורים של חומר וזמן, שאפשר לומר שהם לא קיימים מבחינת התפיסה שלנו. בוא נאמר, שבמקום בו אתה יושב כרגע, עובר חומר, שאתה לא קיים מבחינתו, כלומר הוא כל כך עדין ומהיר, שהוא פשוט עובר דרכך. החלק העיקרי של הגוף שלך, פשוט חדיר אליו לחלוטין. ככה גם הקירות של הבית שלך והכיסא עליו אתה יושב. אתה לא יכול לתפוס את החומר הזה, לא להריח אותו ולא לשמוע אותו. כן יש נקודות מסויימות וחלקים מסויימים מעצמך, שמושפעים ממנו מאוד ואף יכולים להנזן ממנו. אפילו אפשר לומר שהקיום שלנו תלויי בחומר הזה, אבל האספקט שלנו, שמצד אחד ניזון מהחומר הזה ומצד שני קשור וניזון מהגוף הפיסי שלנו, הוא קטן מידי, חלש מידי ולא יציב מספיק בכדי שיתנהלו בו איזה שהם חיים "מוסדרים". בנוסף, סביר להניח שחוץ מהחומר הזה שאני מדבר עליו, קיים עוד חומר, עדין ומהיר עוד יותר, שהוא חדור לחלוטין אפילו בחומר הראשון וייתכן ואף ל"חומר" ההוא יש תשתית מסויימת להשתתף בתהליכי החיים שלנו, תשתית שכמו שאמרתי בהתחלה, תוכננה מראש. אני זוכר שאחת ההרצאות הראשונות ששמעתי שנוגעות לנושאים האלו, הייתה כשהייתי בצבא (באורח מדהים זה היה במסגרת "תרבות יום א´" או משהו כזה???!!!

, הרצאה מפי איזה פראפסיכולוג, שטען שאפילו קיימים שבעה סדרי גודל של "עולמות" כאלו, ושלאדם ישנם שבע גופים שחדורים אחד בתוך השני ולכל "גוף" יש את היכולות שלו. (קרוב לודאי שהתיאוריה שלו הייתה קצת מוגזמת ובטח היא איזה סלט בין שבעת הצ´אקרות לחומרים אסטראלים וכדו´, וכמו שאמרתי תיאוריות יש מלא ומלחמות ,כולנו עדים. מה שכן, העיקרון הוא די יציב). לעינייננו, אם כמו שאמרנו, האדם שקול לתא יחיד בתוך עלה של עץ, הרי שבמצב הרגיל שלו, הוא קולט ומכיר, רק את התהליכים שמתחוללים בתוך העלה עצמו, היינו מה שבא במגע עימו, וחומרים שמגיעים אליו מהסביבה שחיצונית אליו ומה שהוא מוציא מתוכו. אם נאמר שחוץ מהמערכת הפיסיולוגית של העץ, קיים מין נוזל מסויים שמציף את העץ כולו ונמצא חדור גם בחלקים היבשים של העץ והוא בפני עצמו כיחידה אחת.(כמו טיפת מיים גדולה שצפה בחלל. כמו שרואים בצילומים של אסטרונאוטים, איך הם שותים מיים). הגלים שמתפשטים ב"מיים" האלו, נעים במהירות גבוהה הרבה יותר מאשר מהירות המיים שעולים דרך צינורות העצה שבלב העץ והענפים! הנוזל הזה רוטט כיחידה אחת כמעט. אם בתוך התא המדובר שלנו, הייתה מתגבשת לה טיפה דומה, מאותו החומר, והתא עצמו היה "טבול" בתוכה כל כולו, והיא הייתה מחוברת ל"הכרה" שלו, הרי שהויברציות וה"גלים" שחולפים בטיפה הגדולה של העץ כולו היו נחווים גם בו, בהכרה שלו. הוא היה משתתף באופן מסויים בהווית העץ כולו. עדיין, זה לא אומר שהוא הפך לעץ עצמו, הוא עדיין תא מתוך עלה בודד וכפוף לחוקי העלה במקביל! כאשר יסיים התא את תפקידו, וזה יקרה לפני שיסיים העלה את תפקידו , הוא ימות. אבל אם התגבשה בו הטיפה כראוי, יכול להיות שיהיה לה קיום נוסף אחרי שהתא הפיסי מת. וכאן ישנן מלא אפשרויות והדעת שלנו הרחיקה כבר מאוד. בנוסף לכך ייתכן ובתוך ה"נוזל" שדיברתי עליו , שקיים ברמת העץ השלם, חודר גם חומר נוסף שנדמה אותו ל"גאז" וההויה שלו מתקיימת ברמת היער למשל. אותו מהלך יכול להיות אפשרי אולי גם עם החומר הזה והתא שלנו. לגבי היבשת והכוכב והיקום, יכול מאוד להיות שהתא שלנו קטן מכדי שתהייה לו איזושהי אפשרות או פוטנציאל לקיום במסגרות הללו. בסך הכל אנחנו מדברים על תא קטן שמתקיים בתוך מערכות על גבי מערכות, עם חוקיות משתנה וכן הלאה וכן הלאה. כך גם לגבי האדם. וכאן נכנס לתמונה, מבנה היקום האמיתי, ומיקומו המדוייק של האדם ביחס ליקום השלם ו"מרחקו" מה"אלוהים". וכמובן תכליתו או תכליותיו האפשריות של האדם כשם שהוא נברא עבורם. לגבי הצרור שנתתי לך, הוא היה צרור צנוע של מפתחות למכונית פרארי. וכשנתתי לך אותו, אתה לא היה לך מושג מהם מפתחות ומהיא מכונית ואיפה המכונית המסויימת שהמפתחות שייכים אליה, נמצאת ,מה עושים עם אחת כזאת, איך היא פועלת ומה ניתן להשיג עימה, וגם בשלב מסויים אם היית מגלה ולומד הכל ומסוגל לנסוע בה עוד היית צריך לקבל ממני משימה מסויימת מאוד שמתאימה ליכולות החדשות שרכשת, כי אני לא נותן כלום סתם בלי סיבה והפרארי הזאת עלתה לי בכל חסכונותי
. אדם מואר אני מכנה אחד שנוסע בלי בעיה בהילוך שישי בפרארי הזאת ויכול להגיע במהירות מירבית מת"א למדריד. זה מבחינת ההתפתחות שלו! למה בדיוק הוא עושה את זה? אני לא יודע. חחחחחח הגזמתי?