קצת על עוד 3 שמות עבריים...

masorti

New member
ואם עסקנו בפאדי ובשמות תיאופוריים..

הבה נפנה שוב לפריסמת סנחריב המפורסמת, והפעם נתמקד בקטע שלפני פרשת פאדי, שמביא רשימת מלכים שהביאו מתנה לסנחריב. הנה הפיסקה הרלוונטית (טור 2 שורות 50-60): From Menachem, the Shamsimurunite, Tuba'lu the Sidonite, Abdi-liti the Arvadite, Uru-milki the Gublite, Mitinti the Ashdodite Budu-ilu the Beth Ammonite, Kammusu-nadbi the Moabite, Malik-rammu the Edomite, kings of Amurru, all of them, numerous presents as their heavy tribute, they brought before me for the fourth time, and kissed my feet. הבה נעבור על חלק מהמלכים: 1. מנחם (!!) השימשימורוני. 2. Uru-milki מהעיר גבל. 3. Kammusu-nadbi המואבי. 4. Malik-rammu האדומי. כדי להמיר את השמות למקבילה העברית, נזהה את Kammusu כאל המואבי כמוש ואת המילים milki/Malik עם האל "מולך" (מילקום) או עם המילה "מלך". כעת נחליף את האל הזר ב"יה" או "יהו", ונקבל את האופציות הבאות: 1. מנחם. 2. אוריה או מלכיאור. 3. יהונדב. 4. יהורם או מלכי-רם. בקיצור, אלמלא השימוש בשמות אלים זרים יכולנו לחשוב שכל מלכי הסביבה נולדו באותה שכונה בירושלים של חזקיהו.
 

קוכולין

New member
מסורתי, האם מדובר במנחם

שהוא אחד ממלכי ישראל האחרונים? כי השם בכתובת נראה כמו שיבוש של מנחם משומרון, שהיתה כידוע עיר הבירה של ממלכת ישראל באותה התקופה.
 

masorti

New member
ממש ממש לא.

ראשית, מסעו של סנחריב התרחש ב-701 לפנה"ס ואילו ממלכת ישראל חרבה כ-20 שנה קודם - מה שאומר שהמלך מנחם בן-גדי מלך כ-50 שנה לפני המאורעות בכתובת סנחריב (אחרי מנחם מלכו על ישראל פקח בן-רמליהו במשך 20 שנה והושע בן-אלה במשך 9 שנים). שנית, שים לב שבקטע ממנסרת סנחריב מופיעים המלכים מצפון לדרום (תנועה בכיוון גיאוגרפי מוגדר אפיינית לכתובות המתארות מסעות מלחמה). קל לראות שמנחם מוזכר יחד עם מלכי צידון, ארווד וגבל - שכולם בסוריה/לבנון, ורק אח"כ מוזכרים המלכים שנמצאים דרומית יותר (אשדוד, עמון, מואב, אדום). אז מנחם הוא כנראה מעיר-מדינה בצפון סוריה או מזרח-תורכיה.
 

nazgulheir

New member
משונה

כי השם של הארץ שבה משל אותו מנחם מזכירה את השם שומרון...לא ייתכן שזה היה איזה מושל מטעם האשורים?
 

masorti

New member
תיאורטית הכול יתכן...

אבל אין לנו שום עדות על מושל מטעם האשורים בפחוות ישראל ש"תפס תחת" והפך עצמאי-למחצה (שים לב שכל המלכים שהעלו מתנות לסנחריב היו בממלכות עצמאיות). חוץ מזה, גם אם היה מושל כזה - הרי סביר שלא היה עברי. מה שמחזיר אותנו לדיון על השם "מנחם" שניתן לאדם שאינו עברי.
 

haggibar

New member
תרגיל התוספת התיאופורית מעניין

אבל זו רק דוגמא לתרגום השם לשפתנו. הכוונה של מסורתי היתה (ואני מנסה לקלוע...) לנסות לקרב את השמות הללו, שנראים רחוקים לכאורה, לשפה מובנת בתרבותנו. השם הוא כמובן מה שבאמת כתוב, כאשר התוספת התיאופורית היא המקומית לכל שם מלך. התרגום לתוספת התיאופורית שלנו - יהו, נותנת לנו להבין שמדובר בשמות שמיים שהיו נפוצים באיזור, כיוון שכל העמים הנדונים דיברו באותה שפה שמית צפון-מערבית, ושמותיהם היו (ונשארו ברובם) שמים צפון-מערביים. ולכן מנחם או שמות אחרים - כל אחד נכון בתרבותו. המעניין הוא באמת השם שובנקוס, שמסורתי ציין לא מכבר. עד לפני שנים מעטות לא ידעו בדיוק מה היה שמו של האל הרשמי של אדום. הוא לא הופיע בתנ"ך כמו כמוש, אל מואב, ולא בכתובות מלכותיות שמו אל מואב. רק לאחר כמה גילויים בשנים האחרונות הובן ששמו של האל האדומי הוא קוס. בין הגילויים הללו היתה טבעת החותמת שמצא בית-אריה בתל קטן בדרום הארץ, בה היה כתוב (עם קצת קושי, עקב טעות קטנה של הסופר בהיפוך לא נכון לכתובת הראי של החותמת, עד כמה שאני זוכר...) שובנקוס. ונכון לתרגם את השם לתרבותנו כ- שובניהו או בדומה לזה, אבל השם האמיתי של האדומי הנ"ל הוא שובנקוס, עפ"י אמונתו. עד כמה שאני זוכר יש רק דמות מקראית אחת שהמירה את שמה מתוספת תיאופורית אחת לשניה, ואולי זה נושא לחידה קצרצרה... חגי.
 
למעלה