שאלה מהכיוון השני
דברת על התייחסות (או היעדרה) לסופר בהקשר של ניתוח היצירה שלו. ואני רוצה לשאול על המקום של היצירה של הסופר בניתוח של אישיות הסופר, נניח בכתיבת הביוגרפיה שלו. לצורך המחשה ניקח את המקרה ה"קיצוני" ביותר של סופר שנוטה לכתוב בגוף ראשון בשם אחת הדמויות ביצירה, בכל יצירה זו דמות אחרת כמובן, עם אישיות אחרת, התנהגות אחרת, גיל אחר, רקע משפחתי וחברתי-כלכלי אחר, עיסוק מרכזי אחר, לאומיות אחרת, אפילו מגדר אחר. ביצירה אחת זה יכול להיות פושע אלים, מנוכר ואנטי-סוציאלי, ביצירה אחרת זו יכולה להיות אם ארכיטיפית שמקדישה את כל חייה לילדים, וביצירה שלישית זו יכולה להיות רופאה אידאליסטית שמקריבה מתוך תחושת חובה מצפונית סביבה מבוססת ומפותחת טכנולוגית וגבר אהוב כדי לעבוד עם חולי אידס באפריקה השחורה, כלומר אלה יכולות להיות דמויות שונות בקיצוניות. נאמר שאני רוצה לכתוב ביוגרפיה של הסופר שתכלול כחלק מרכזי שלה פרופיל או ניתוח אישיות שלו. באיזו מידה ובאיזו דרך עלי להתייחס ליצירות שלו, ובפרט לדמויות אותן הוא כותב בגוף ראשון, כחלק מן האישיות שלו? איזה מקום הן תופסות באישיות שלו? מה הן מייצגות, אם בכלל? האם עלי להתייחס אליהן כשאני ניגשת לנסות לנתח או להבין את אישיות הסופר או שזה מידע לגמרי בלתי רלוונטי לגבי אישיותו האמיתית של הסופר? יש שלושה הבדלים בולטים בין הסופר לבין אדם שכותב בדמויות שונות באינטרנט (הכוונה, כמובן, לא רק לשמות משתמש שונים אלא לדמויות שונות). ההבדל הבולט ביותר הוא שהפיקציה של הסופר היא מוצהרת מעצם קיומה במסגרת של יצירה ספרותית, הוא לא טוען שהדמויות קיימות במציאות כאנשים בשר ודם ושהעלילה התרחשה במציאות, והקוראים יודעים שמה שהם קוראים זה לא עיתון, אין פה יסוד של תרמית. עוד הבדל בולט הוא שבכל יצירה הסופר כותב את כל הדמויות, ואילו באינטרנט בכל דמות האדם כותב רק דמות אחת ושאר הדמויות הינן, או נוצרות ע"י, אנשים מרומים מתוך אמונה בתרמית. הבדל שלישי הוא שלמעשה הסופר מוקצה מקום בתרבות, הוא לא נחשב לבדאי למרות שהוא בודה דמויות ועלילות. כמו ששמתם לב, לא התייחסתי כאן להבדלים במניעים. לא התייחסתי לשאלה מה מניע את הבדאי באינטרנט ומה מטרתו, שיכולה להיות לרמות אנשים, להשתעשע, ליצור יצוג של משהו אמיתי בנפשו שאינו זוכה לביטוי אחר בחייו, או כל מניע אפשרי אחר. מה שאני שואלת הוא האם עלי להתייחס לדמויות שהוא יוצר כאל חלק מאישיותו באיזשהו אופן? אני לא מתכוונת כמובן לאופן ישיר בהכרח. כלומר, אם חילוני מתחזה לדתי זה לא אומר בהכרח שיש לו אמונה נסתרת באל או שהוא מתחבט בנושא הזה, ואם אישה מתחזה לגבר זה לא אומר בהכרח שהיא רוצה להיות גבר, אם כי זה בהחלט אפשרי. או שמרגע שנודע לי שהדמות בדויה עלי להתייחס אליה ואל כל מה שנוצר בשמה כאל שקר גמור שאינו שייך בשום צורה לאישיות האמיתית? פשוט לבטל את כל המידע הזה כבלתי רלוונטי לאישיות ברגע שאני ניגשת "לנתח" או לנסות להבין את האישיות?
