קצת על האשליה

[שובב2]

קצת על האשליה

על מעין היכרות אינטימית ברשת לדעתי הבחור צודק קצת על האשליה

 

[סרפד]

אם אתם כבר שם, תקראו גם את התגובות

אני תמיד טוענת שזה אינדיבידואלי. ושזה תלוי בציפיות ובאופן השימוש. כנראה שאני בכל זאת לא היחידה שחושבת כך, ושלאנשים שונים היו חוויות שונות לחלוטין, ולכן שזה באמת אינדיבידואלי. יש אנשים שנתונים באשליה באינטרנט ויש שלא. כל כך פשוט. ולא שכולם נתונים באשליה וחלקנו רק לא מכירים בכך... אגב, הכותב חדש באינטרנט ובלתי מנוסה. אישית, אני לא מבינה איך אדם יכול בכלל להגיע למצב שהוא מדמיין את האדם שמולו ברשת כאידאלי. אני לא הגעתי למצב כזה באינטרנט אפילו ביום הראשון. יש בזה איזה ליקוי בסיסי בשיפוט, הרי אין סיבה לדמיין שכל האנשים שפוגשים באינטרנט יפי מראה, למשל (נקודה שהטרידה את הכותב וכמה מהמגיבים). זה ברור שלא. אז מה גורם לאנשים להשלות את עצמם?

 

[שובב2]

יש אשליה מסוימת במדיה הזו

ד"א תופעה נפוצה בצאטים כרגע היא השאלה האם יש לך מצלמה

אם אין לך הדבר גורם בד"כ לניתוק הקשר

 

[xslf]

גם אני לא מבינה את האידאליזציה

אבל כן קרה לי פעם משהו מצחיק- יצא לי לעבוד מול מישהו באינטרנט, ומשום מה הייתה לי תמונה מנטלית בראש של מישהו מתולתל. מה רבה הייתה אכזבתי כשפגשתי אותו בפעם הראשונה וגיליתי שיש לו שיער חלק

מצד שני, את החבר שלי ב(כמעט) 4 השנים האחרונות פגשתי בפורום תרבות דיגטלית בנענע. אבל מצד שלישי, לא חיפשתי אז ממש חבר. הוא פשוט הצליח לחזר אחרי טוב מספיק עם הטקסט עד שהתאהבתי

. אלא אם נענע מחקו משהו, הודעות חיזור שלו אלי עדיין נמצאות שם בארכיון הפורום...

 

[e-magine]

קודם כל: WOW ../images/Emo70.gif

ורק אתמול אמרת שהשפעות האינטרנט על חייך הן בעיקר ספר והרצאה? עכשיו לגבי האשליה והאידאליזציה. אני יודע שהן קיימות, אך בעיקר אצל משתמשי אינטרנט חדשים. עם הזמן לומדים להפחיט את זה. ההסבר שלי לגבי התופעה הוא מה שקראתי "דו מימדיות האדם האינטרנטי". היות ואנחנו רואים את האדם השני כדו מימדי, בהתחלה אנחנו גם לא מודעים לכך, אנחנו (טוף, לא כולנו, הכון סרפד?) נוטים לייחס לאדם השני תכונות כדי להשלים לו עוד מימדים. האמת היא שכשאני לא מבין משהו בפסיכולוגיה של הסייברספייס, אני ניגש לספרו של ג'ון סלר - פסיכולוגיה של המרחב הסייברנטי. עשיתי כרגע חיפוש לפי illusion רוב התוצאות עוסקות דווקא במציאות מדומה. אבל יש גם כמה דברים על תקשורת אינטרנטית טקסטואלית.

 

[סרפד]

כמו למשל

המאמר הזה שעוסק בתקשורת דואל. קראתי רק איזה שליש או חצי ממנו בינתיים. ויש לי תחושה על פי רפרוף על כמה מן האחרים שאני אמצא כמה דברים שיעצבנו אותי. לגבי התכתבות דואל בין-תרבויות, אני לא יודעת איך זה בדואל, זה שונה כי זה לרוב אחד-על-אחד, אבל בדרכי התבטאות אחרות ברשת יש תהליך צפוי של אמריקניזציה. בלוגים מכל העולם שכותבים באנגלית, וגם בשפות אחרות, משתמשים בסלנג אמריקאי, בביטויים אמריקאיים, בהתייחסויות לארה"ב, וגם הגישה הבסיסית, - גם הגישה למציאות כפי שהיא מבוטאת בטקסט, וגם הגישה לזולת - יותר אמריקאיות מאשר, אני משערת, ההתנהגות הרגילה בתוך הארץ עצמה. עדיין אפשר להבחין בין ה"מקור" לבין ה"חיקוי", אם כי אני לא רואה בזה בהכרח חיקוי. האמריקאים הם באמת החדשנים הגדולים ברשת, ההערכה שלי אליהם גדלה בעקבות המפגש הישיר ברשת. הם מאד יצירתיים וחדשניים בכל תחום ברשת, מן הטכנולוגיה ועד המצאת מושגים חדשים ויצירת שפת האינטרנט באופן יומיומי. לגבי ה"דו מימדיות", אני נוטה להשתמש כאן במושגים פחות קוטביים או דיכוטומיים, הינו לא שהאדם באינטרנט הוא "דו מימדי" ובמפגש פנים אל פנים "תלת-מימדי". אני הייתי משתמשת במונחים כמו כמות מידע ורמת מידע. בתחומים מסוימים כמות ורמת המידע באינטרנט קטנים יותר ובתחומים אחרים גדולים יותר. קח, למשל, את הקשקוש של הבלוגר על זה שכל מי שמשתמש ברשת הוא חסר בטחון. ברור שזה לא נכון, אבל נניח לרגע שכן. נאמר שיש אדם שהוא נבון, יצירתי, עתיר דמיון ושנון מחשבה, אבל שהצדדים האלה שלו לא באים לידי ביטוי במפגש פנים אל פנים כי הוא בישן או חסר בטחון. באינטרנט, לעומת זאת, הוא חש חופשי יותר לבטא את התכונות האלה, לא משנה למה. אז מה נגיד עליו? שבאינטרנט הוא נראה כאדם נבון, יצירתי ושנון, אבל ב"החיים האמיתיים" הסתבר שלא מניה ולא מקצתיה, שהוא בעצם טיפש ויבש? האם תכונת הבישנות או חוסר הבטחון העצמי יותר אמיתית מתכונות כמו תבונה, יצירתיות ושנינות? האם בגלל שהן אינן באות לביטוי במפגש פנים אל פנים אז הן לא קיימות בו? או אולי נכון יותר לומר שבכתיבה מתגלה מידע על תכונות אישיות אותנטיות שלו שלא מתקבל עליהן מידע באמצעי תקשורת אחרים? הסיבה לכך לא חייבת כמובן להיות חוסר בטחון עצמי. בעקרון, בכתיבה מתגלה מידע מסוג שונה שמשמתגלה בדרכים אחרות. הסוד הוא להבין את המגבלות ולהיות גמיש בתפיסה של אנשים. למשל, כשאני מסתכלת על אסאשוריו בזירת הסומו, אז הוא סקסי (אני יודעת שהטעם שלי קצת חריג בעניין הסומו), הוא נע באופן נהדר, כמו רקדן, והוא מצטיין במה שהוא עושה. אני יכולה גם להסיק כמה דברים לגבי תכונות האופי שלו, למשל שהוא מאד שאפתן ומאד תחרותי, ולא בדיוק מעוכב ע"י חוסר בטחון עצמי בתחום המקצועי. על תחומים אחרים ותכונות אחרות אני לא יכולה להסיק כלום. זה שהוא נראה טוב ונע יפה ויש לו חוכמת לחימה לא אומר שהוא אדם טוב, נבון באופן כללי או אבא טוב. וזה שהוא "נקמן" בזירה ושכל נדיבות כלפי המפסיד נראית לרוב מאולצת לא אומר בהכרח שהוא רשע או בלתי נדיב בתחום האישי. זה ברור פחות או יותר לכל אחד, ואם יש מעריצים ששוגים באשליות אנחנו נוטים לייחס את זה לתפיסות שגויות שלהם ולא לאיזו אשליה מובנית בסומו עצמו בכך שאסאשוריו לא מציג את כל תכונותיו בזירה. אבל כשמישהו מתקשר עם אדם אחר באינטרנט באופן המתבסס על טקסט, ומפתח באופן עצמאי אשליות בנוגע להופעה החיצונית שלו, אז הוא מייחס את זה לאשליה המובנית באינטרנט ולא לתפיסות השגויות שלו. יש פה איזה סטנדרט כפול מוזר.

 

[e-magine]

"דו מימדיות האדם באינטרנט"

זאת הגדרה שבזמנו שבתה את ליבי. יש בה איזו תמציתיות ואיזו סמליות. אני יודע שהתמציתיות לא תמיד מבורכת. כאשר אני אומר שאדם הוא דו מימדי באינטרנט, כוונתי הוא שהוא עשוי להיראות דו מימדי, כחזית של בניין. בהרבה מקרים, החזית היא מה שהכותב רוצה להראות לאנשים שקוראים את הטקסט שלו. למה אני אומר דווקא חזית של בניין? דוגמא ראשונה: בבריסל היו בתים מאד עתיקים בעלי ערך ארכיטקטוני, אך רעועים ולא ראויים לשימוש. באיזשהו שלב, פרנסי העיר החליטו להרוס את הבניינים האלה, אך לשמר את החזיתות, כאשר מאחוריהם נבנו בניינים חדשים ויוקרתיים. מי שרואה את הבתים ואינו מבני המקום, עלול לחשוב שמדובר בבתים עתיקים ולא היא. דוגמא שנייה: בירושלים יש חזית של בניין שנקרא "תליטה קומי" זאת חזית בניין בלי בניין. כאן החליטו לשמר את החזית ולא לבנות כלום מאחוריה. זה בהחלט נראה לעין ואי אפשר לטעות ולחשוב שיש שם בניין. דוגמא שלישית: באולפני הסרטה יש רחובות ואפילו רבעים של בתים שאינם בתים, אלא תפאורות. לזה אני מתכוון כשאני אומר שהאדם האינטרנטי הוא "דו מימדי". שלרוב אין לנו כלים לראות מה יש מאחורי החזית. סרפד, אין לי ויכוח איתך שאדם מתנהג בצורות שונות בסביבות שונות ושהאינטרנט הוא סביבה. אני מסכים איתך גם שאדם יכול לגלות באינטרנט תכונות וכישורים שאינו מסוגל לבטא בסביבות אחרות. יחד עם זאת, אני עדיין טוען שבאינטרנט מאד קשה לגלות תכונות שאותו אדם לא ירצה לחשוף. לא נחזור על הדיון שלנו בקלות ההתחזות. אספר לך סיפור ששמעתי ממישהי שעסקה ועוסקת שנים במתן תמיכה נפשית ברשת. הסיפור הוא שלפי דבריה, היו מקרים שבזמן שאדם ישב איתה בחדר אייסיקיו וסיפר לה על הקשיים ועל היאוש שלו כולל כוונות אובדניות ולמעשה היה "צרכן רעב של תמיכה נפשית מקוונת" אך בפרוש לא מתחזה ולא טרול, ממש באותה שעה הוא ישב בחדר צ'אט עם כמה חברים והצחיק אותם. מה שאני רוצה לומר הוא, שאם את היית נותנת התמיכה, לא היית יכולה לחלום אפילו שהאדם האומלל והמיואש שנתלה עלייך, באותו זמן נותן מופע סטאנד אפ בחדר אחר. חשוב לי לציין שלא מדובר היה במישהו שהתחזה לאדם שזקוק לתמיכה אלא לאדם שאכן היה זקוק לה. באותה מידה, את יכולה לנהל דיון ענין עם אדם באיזה פורום ולעולם לא תדעי שאותו אדם לפני שעתיים הרביץ לאישתו או גנב משהו מקום עבודתו. נכון, את תגידי לי שאולי גם במה שאני קורא מציאות, יתכן ולא תדעי דברים כאלה על אנשים שאת פוגשת. מה שאני אומר הוא שכמות המידע שאנחנו מקבלים בתקשורת אינטרנטית לא מאפשרת לנו כמעט אימות עובדות. סיפרת כרגע משהו על איזה סומוטורי, אז אני אחזיר אותך למשהו שדיברנו בקומונה. את ראית את טוטי יורק בפנים לשחקן דני. התמונה הזאת כן אומרת לך משהו לגבי האופי של השחקן הזה. משהו שקרוב לוודאי שאם היית מתכתבת איתו, הוא לא היה מספר לך.

 

[וונוס ממילו]

אפרופו האדם האינטרנטי

http://www.blabla4u.com/sites/blabla4u/ShowMessage.asp?ID=2250683

 

[וונוס ממילו]

הלינק לא עבר כלינק

 

[סרפד]

דיון מעניין

אני חושבת שכדאי לפתוח שרשור חדש לקישור הזה כי יש בדיון מספר הודעות ונקודות שכדאי להתייחס אליהן.

 

[e-magine]

אז תפתחי

 

[סרפד]

קיויתי שונוס תפתח ../images/Emo13.gif

אבל אם לא, אז אני אפתח.

 

[סרפד]

סוגי המידע המתקבלים ברשת

אפשר לאמת במידה רבה מידע מסוגים מסוימים. בעיקר מידע שנוגע לתכונות מנטליות כמו תבונה, הומור, כושר ניתוח, דמיון וכיו"ב. אע"פ שבעיקרון אדם יכול להעתיק ממישהו אחר גם בתחומים האלה, די קשה לעשות זאת לאורך זמן כשיש הרבה מצבים עם מאפיינים מאד ספציפיים שצריך להגיב עליהם תגובות יותר מכלליות. למשל, אני יכולה להעתיק מאמר שכתב מישהו אחר ולטעון שאלו המחשבות וכושר ההבעה שלי. אבל אם תספר לי, למשל, על מצבים פרטיים בחייך, שכוללים באופן טבעי פרטים ספציפיים לחיים שלך ולסיטואציה המסוימת שאתה מספר עליה, יקשה עלי מאד לחבר תשובה מפיסות שכתבו אנשים אחרים. לגבי תכונות אופי אחרות. למשל, אם תספר לי שאתה תורם הרבה לצדקה, אז בלי שתציג לי קבלות או שאני אראה אותך עושה זאת במו עיני, אני יכולה להאמין לך או להאמין לך. לעומת זאת, ראיתי פעם שכתבת תגובה מסוימת שהיתה קצת מחמירה ואח"כ מחקת אותה והחלפת אותה בתגובה רכה יותר. מזה ומדוגמאות אחרות בהתנהלות שלך ברשת אני מסיקה שאתה די כבד ראש בנוגע לרגשות הזולת. כמובן, יתכן שבין ארבעת קירותיך אתה מכה את אשתך ושבשעות הפנאי אתה רוצח תינוקות, אבל זה, כפי שנחשת שאומר, ממש לא יחודי לאינטרנט. ומה שיותר מוזר, זה לא בהכרח סותר. אדם יכול להיות רגיש לזולת במישור חיים אחד ובלתי-רגיש או אפילו אכזרי במישור אחר. למשל, זהר ארגוב היה אדם נדיב שנהג לדחוף כסף בכל הזדמנות, כשהיה לו, לאנשים שהוא ידע שאין להם ושבכלל לא בקשו ממנו, להשאיר את הטיפים הגדולים שקבל בהופעות ללהקה המלווה וכיו"ב, אבל הוא היה גם אנס סדרתי. ושני הצדדים אותנטיים. ובטוח שהוא לא היה מספר על האונס לאף אחד, לא בהתכתבות באינטרנט ולא בשיחה פנים אל פנים. הוא גם הצליח להסתיר במשך שנים את העובדה שהוא מכור לסמים אפילו מן האנשים הקרובים לו. לגבי טוטי, אני לא בטוחה מה המצלמה גילתה לי. ע"פ הראיות שראיתי התרשמתי שטוטי מנוול. אבל אולי יש דברים שהמצלמה לא קלטה? אולי באירוע שאירע לפני כן ולא צולם השחקן הדני קלל אותו באופן חמור, אולי הוא קלל את אמא שלו שזה הפשע הכי גרוע אצל איטלקים, אולי הוא היה אלים כלפיו באיזו הזדמנות. ראינו מה שנקלט במצלמה ושודר, אנחנו לא יודעים אם זה מידע מלא או חלקי.

 

[e-magine]

מידע באינטרנט על האדם

מה שלא אמרת לי, זה אם האמירה (שהיא לא שלי אך איני בטוח אם אני רשאי לייחס את הציטוט) של האדם הוירטואלי כדו-מימדי יותר ברורה עכשיו והאם את יכולה להציע אמירה קצרה ופחות מטעה. עכשיו הערותיי: אם היה לך נניח הידע שאני עושה במסגרות שמחוץ לפורום, מעשים נוראיים כפי שתארת, האם זה היה משנה את ההתייחסות שלך לדמות הוירטואלית שלי? 0הדמות הוירטואלית שלי רק כמשל, השאלה לא רק לגביי) האם זה היה נניח מאיין את הרצון שלך לנהל דו שיח וירטואלי בגלל הידע על אותם מעשים? או שבשבילך הרעיונות והדעות מרחפות בזכות עצמן במקום שאין בו חשיבות לאישיותו של מי שהוגה/ מציג אותן? העניין של ההערה המחמירה שכתבתי בפורום, מחקתי והחלפתי בהערה יותר מתונה לדעתי לא יכולה ללמד אותך שום דבר על תכונותיי (שוב אני רק כמשל) שכן גם כאן קיימות אפשרויות תאורתיות עובדתיות שונות וכאשר את למדה מאותה התנהלות שלי משהו על האופי שלי, את בעצם בוחרת פרשנות שנראית לך סבירה או שאת עושה תהליך של השלמת פרטים מבדמיון, על סמך היכרות וירטואלית קודמת איתי או על סמך דברים אחרים. ישנן אפשרויות נוספות מעבר למה שאת הצעת: ישנה אפשרות שעשיתי את המעשה כי נניח מישהו ביקש ממני, או כי נניח מישהו כפה עליי (רק לשם שעשוע, נניח שאיימו עליי בשלילת המשכורת ה 13 והחרמת פז'ו 407 שמקבל כל מנהל פורום

) באותה מידה, כאשר מנהל פורום עושה פליימינג בפורום, האם את יכולה לדעת אם הוא עושה את זה כי הוא אדם שנהנה מריבים או שהוא פשוט חושב שהפליימינג יעלה את הרייטינג של הפורום? לגבי זהר ארגוב, את אומרת שהוא לא היה מודה באינטרנט שהוא אנס, לדעתי זאת השארה ובאותה מידה אני יכול להגיד שאולי אם תכת מסכה של אנונימיות, לאחר יצירת קשרים וירטואליים קרובים יכול היה מצב שהוא כן היה מתוודה בכך, אך, שוב, אני לא יכול להביא לכך שמץ של הוכחה, מעבר לכך שהיו אנשים שלפי מה ששמעתי (ולא ראיתי את ההודעות) התוודו באינטרנט על מעשי אונס. אם כי כמובן, חלק מהאנסים לא מודעים בכלל לזה שהם אנזים וזאת מכל מיני סיבות, כגון שלילת צלם אנוש מהקרבן והפיכתו לאובייקט, או כל מיני סיבות אחרות. (חלק, לא כולם) מעבר לכך, אני נוטה להבין שמה שאת יודעת היום על ארגוב, לא מונע ממך להנות מהמוזיקה שלו ומצד שני, כן היה מונע ממך, נגיד, לצאת איתו לארוחת ערב, אבל אני לא יודע אם למשל, בהנחה שהוא היה חי, היית מנהלת איתו התכתבות באימייל או לא. ודבר אחרון, טוטי. למרות מה שאת טוענת בכתיבתך בקומונה אפלה מסויימת, אני לא ספורטאי, אבל יש לי תחושה, המבוססת על ניסיון של צופה טלוויזיה, שכדי להיות ספורטאי מצליח, צריך איזה רצון מאד חזק לנצח כמעט בכל מחיר. אני לא מדבר על דברים קיצוניים כמו האנס שהיה אלוף העולם באיגרוף שנשך את האוזן של יריבו והוריד לו חלק ממנה (אני חלש בשמות) אבל המנוולות הזאת קיימת אצל הרבה ספורטאים מצליחנים. צר לי לאכזב את הילדים שגדלים על סרטים דוקומנטריים שמתארים את הספורטאים הגדולים כאצילי נפש. יתכן שיש חריגים אך באמת אני לא יודע מספיק על הנושא. ונושא אחרון חביב, טוטי היורק. ספורטאי מקצוען חייב להיות מסוגל להתמודד עם dirty talk זה חלק מהמקצוענות. אם היית אומרת לי שהיריב נכנס לו חזק לרגל, גם אני לא בטוח שאני יכול להצדיק יריקה בפנים. אם כי אני אולי יכול להבין. אבל קללות לא שוברות רגליים ולא מונעות מכדורגלנים להמשיך להתפרנס. הניתוח שלך על המקרה, כולל ההנחות בדבר המניעים, הזכירו לי פרק מסיינפלד, פרק שכולו סב סביב מקרה בו שחקן בייסבול יורק בפניו של אוהד שקרא לו הומו. הפרק הוא שחזור קולנועי של מקרה היריקה ובנוי כפרודיה על שחזור רצח קנדי. זה הצחיק מיליונים, גם אותי.

 

[סרפד]

הכל עניין של פרשנות

אין לנו אפשרות להסיק באופן ישיר וודאי ממעשיהם של בני אדם לגבי מניעיהם. במובן הזה, הרשת לא שונה משום דבר אחר. כמו שאני רק מנחשת את מניעיך בדברים שאתה עושה באינטרנט, אני רק מנחשת את מניעיהם של אנשים שעושים דברים במקומות אחרים. בהדרגה, ככל שאתה מכיר יותר דוגמאות התנהגות של אדם מסוים, אתה מפתח דיעה מסוימת בתחומים מסוימים עליו, אבל היא נותרת תמיד בגדר השערה טנטטיבית. מה שניסיתי לומר בהודעה שהגבת עליה הוא שיש סוגי מידע מסוימים שכן אפשר לקבל באינטרנט, לא אמרתי שהם מכסים את כל האישיות. מה שאתה מנסה להגיד, נדמה לי, הוא שאדם לא עשוי רק מרעיונות או ממחשבות. ואני מסכימה עם זה. מה שאני אומרת הוא שהאינטרנט הוא כלי מצוין להתוודע לצדדים האלה של האדם. אני לא אומרת שאנחנו מכירים את כל האדם באינטרנט או שאנחנו מכירים אותו לעומק גדול. אני גם אומרת שלא תמיד צריך להכיר את כל האדם כדי לקיים איתו איזשהו קשר. חוץ מזה שאם היינו מקיימים קשרים רק עם אנשים שאנחנו מכירים על בורים, אז לא היינו מקיימים שום קשרים בכלל. יש רמות שונות, עומקים שונים וסוגים שונים של קשרים. והקשרים מתקיימים תמיד עם צדדים מסוימים של האדם ולא עם כולו, לפעמים יותר, לפעמים פחות. למשל, אני לא חושבת שלדמות שיש לי מהשכן שלי יש יותר מימדים משיש לדמות שיש לי ממך, אני חושבת שיש להן מימדים שונים. אני יודעת איך השכן שלי נראה, כמה פעמים בחודש הוא מנקה את האוטו, איזו מוסיקה הוא אוהב וחלק מהרגלי המריבה שלו עם אשתו. אבל אני מכירה את דרך החשיבה שלו ואת דיעותיו בתחומים שונים הרבה פחות משאני מכירה את שלך. אז הוא כן דמות תלת מימדית? את העומק שלו אני כן רואה? רק בגלל שאני מכירה את הרגלי המריבה שלו עם אשתו או דברים אחרים שהוא היה מעדיף שיעלמו מאחרי החזית? לדעתי, בשביל שלדמות יהיה עומק חייבים להכיר גם את הרעיונות שלה, את דרך החשיבה שלה, לא רק את ההתנהגות שלה. "או שבשבילך הרעיונות והדעות מרחפות בזכות עצמן במקום שאין בו חשיבות לאישיותו של מי שהוגה/ מציג אותן?" הרעיונות או החלקים שמניבים אותם הם חלק מן האישיות. האספקטים של תבונה, דרך חשיבה, דמיון, הומור וכו' וגם העמדות עצמן הם חלקים חשובים מן האישיות. כלומר, האינטרנט לא מציג תמונה של משהו שמנותק מן האישיות, הוא מציג אספקטים מסוימים של האישיות. לכן אני לא יכולה להתייחס לשאלה שמנתקת את האספקטים האלה מן האישיות. אפשרי כמובן שהיבטים אחרים של האישיות, כמו היבטים מוסריים, ירתיעו אותי מלקיים קשר עם מישהו גם כשתכונות אחרות מוצאות חן בעיני, אבל זה לא מבטל את עצם קיומן של התכונות האחרות ושייכותן לאישיות. אם אתה אומר שיש קשר בין היבטים שונים של האישיות או שהיבטים מסוימים משליכים על יחסנו להיבטים אחרים, אז אני מסכימה אתך. עם זאת, אנחנו מוגבלים באופן טבעי - יש באפשרותנו להתוודע באופן עמוק ומקיף יותר רק למספר מצומצם מאד של אנשים. באופן טבעי, אנחנו מקיימים הרבה קשרים, מסוגים שונים, עם אנשים שאנחנו מכירים רק היבטים חלקיים מאד של האישיות שלהם ולא מודעים להיבטים אחרים שהיו משפיעים אולי על יחסנו אליהם. אני חוזרת על העמדה שהאינטרנט בשבילי הוא רק אמצעי תקשורת. הוא לא מציאות מקבילה ובה אנשים וירטואליים. זה רק אמצעי בו אני מתוודעת לחלק מן הרעיונות של חלק מן האנשים. אולי הבעיה היא שהציפיות שלי מן האינטרנט מלכתחילה מוגבלות לזה ואני לא מפתחת תחושה של היכרות עמוקה. אולי בגלל זה קשה לי להבין על מה כל הרעש סביב "אנשים וירטואליים" ואשליות. אתה צודק לגבי הוידויים באינטרנט, באמת תחת מסך האנונימיות אדם עשוי יותר להתוודות על מעשים שעשה. זו נקודה לזכות האמיתיות דווקא. אני לא יכולה למצוא סיסמה שתחליף באופן יעיל ופחות מטעה את עניין ה"דו מימדיות". אני בעד תפיסה של הדרגיות ושוני בתחום הזה ולא של שחור ולבן, כן ולא. על דוגמת טוטי וספורטאים בהודעה נפרדת

 

[סרפד]

../images/Emo32.gifטוטי וחיות אחרות

נכון שלצערנו חלק מהמקצוענות זה לדעת להתמודד עם דיבורים מלוכלכים ופרובוקציות. אני לא יודעת באילו מקרים בדיוק כן הייתי מצדיקה יריקה, אבל אני יודעת שיש נסיבות שהייתי רואה בהן "נסיבות מקלות" והדעה שלי על היורק יכולה להשתנות בהתאם. למשל, ספורטאי שיורק על אחר רק בגלל שהוא מן הקבוצה היריבה עושה עלי רושם של מנוול. לעומת זאת, אם ספורטאי יירק על אחר בתגובה להערה גזענית, אולי אני לא אצדיק את זה, אבל הוא גם לא יראה לי מנוול. לגבי תחרותיות ורצון עז לנצח, זו תכונה שיש לה מקום חשוב ומרכזי בתרבות הסומו, מעריכים ומעודדים אותה והיא יכולה לזכות את מי שמפגין אותה באחד מפרסי המשנה של הטורניר, פרס רוח הלחימה. ויש לזה דווקא ביטוי יצירתי ויפה אצל אלה שבאמת מסרבים להפסיד. הם נאחזים בקרקע, לא מוותרים, מנסים ככה ומנסים אחרת, ידיים, רגליים, מפה ומשם, טכניקה כזו וטכניקה אחרת, לא מוותרים אפילו על הקצה. בין אם הם מנצחים או מפסידים, זה תמיד תענוג לצפות בהם. אבל, כמובן, בסומו יש קוד התנהגות נוקשה מאד ומי שלא מתנהג "כמו בנאדם" ישלם את המחיר הכבד של סילוק מהסומו ואובדן הקריירה שלו. אם אתה רוצה המחשה, אז אסאשוריו פעם התווכח או ערער על פסיקת השופט, דבר שכיח ביותר בכדורגל, אבל בסומו זה מעשה שלא יעשה, זה אסור, ואף אחד לא עושה זה, לא ראיתי אף פעם דבר כזה. המקרה הזה לא הביא לסילוקו, אבל הוא עורר שערוריה רבתי וכל העיתונות התנפלה עליו. שמע התקרית המזעזעת הגיע, כמדומתני, אפילו לעיתונים אסיתיים מחוץ ליפן ומונגוליה (ארץ מוצאו). הוא נחשב ל"ילד רע" בסומו. בחלק מענפי הספורט הפופולריים ההתייחסות להתנהגות בלתי ספורטיבית ואף אלימה הרבה יותר מקל וזו התוצאה. כשמנתבים את התכונה הזו לספורט בלבד, "מעדנים" אותה כמו שאומרים, יכולים להיות לה ביטויים מרהיבים ממש.

 

[e-magine]

לא בכל ענף ספורט יש אותן נורמות

אני חושב שסומו הוא מאד חריג, מכיוון הוא בא בעצם מרקע של דת ותרבות והוא שייך למה שנקרא אומנויות הלחימה המזרחיות. זה תרבות של סמוראים, שהם בעצם סוג של אבירים. עד כמה שאני יודע, באמנויות לחימה כמו קראטה וג'ודו (שזה באמת ספורט שפותח בדורות האחרונים מאמנויות עתיקות ולא אמנות לחימה עתיקה) לפחות ביפן, המנצח קד קידה למנוצח ואומר לו, תודה שאיפשרת לי להוכיח עליונות עליך. גם בעולם המערבי יש ענפי ספורט שנחשבו לנחלת האצילים, נניח גולף, טניס, שלא נדבר בכלל על רכיבה, פולו ואילו כדורגל, איגרוף וגם כדורסל באים משכבות חברתיות נמוכות, לכן גם הקודים שונים. נכון תמיד מנסים לחנך למשחק הוגן ומשחקים את הספורטאי שלוחץ ידיים, עוזר ליריב שנפל, מעיף את הכדור החוצה כדי לאפשר לאלונקאים להיכנס למגרש ולטפל ביריב פצוע וכד' אבל הצד המכוער גם מאד מפותח. זה לא חייב להיות אלימות או עבירה, בעיניי, להכניס גול בכדורגל עם היד זה מעשה מכוער, לא יעזור כלום. זאת הסיבה שאני מוכן להתייחס למרדונה כאל כישרון ענק אך אני לא מוכן בשום פנים לראות בו את גדול הכדורגלנים ועצם ההשוואה בינו לבין פלא, מרגיזה אותי. אמנם כשפלא היה משחק הייתי ילד אך עד כמה שאני ראיתי, הוא היה לא רק מוכשר בטירוף אלא גם שחקן הוגן.

 

[סרפד]

נכון שהסומו בא מרקע אחר

אבל לא היה רע אם היו מאמצים נורמות כאלה, אם כי לא עד כדי כך חמורות, בענפי ספורט רגילים. אם אדם שמכה את אשתו יכול להמשיך להיות גיבור ספורט זה משדר משהו גם מעבר לתחום הספורט. הכדורגל אולי בא מן השכבות הנמוכות, אבל התאחדויות הכדורגל יכלו לקבוע נורמות מסוימות ולהחמיר קצת יותר עם מי שמפר אותן. הדברים גם מדרדרים עם הזמן. הכדורגל לא היה כל כך אלים לפני 50 שנה, והכדורסל היה פחות אלים אפילו לפני 20 שנה. אם מתייחסים לנורמות באופן רציני אז רוב האנרגיה הזו הולכת לספורט עצמו וכולם מרוויחים מזה. הספורט באמת יכול להיות ביטוי אצילי של התחרותיות, רוח הלחימה והשאיפה של האדם להתעלות על עצמו, במקום לנצח בכל מחיר. אבל אם בקושי משלמים על זה מחיר ולעיתים אפילו מקבלים על זה פרס (היד של מרדונה) אז למה שהם ירסנו את עצמם? חוץ מ"יד אלוהים", מרדונה היה גם אחד הכדורגלנים הכי מוכים בהיסטוריה. אם אי אפשר לעצור אותו באופן ספורטיבי אז בועטים בו. דברים כאלה לפעמים באים גם מהמאמן שמוכן לוותר על "פיון" בכרטיס אדום בתמורה לניטרול השחקן החזק של היריב. אם העונש על עברה אלימה היה יותר רציני גם למבצע העברה וגם לקבוצתו אולי זה לא היה כדאי להם. לסומו, אגב, גם יש את החטאים שלו - קרבות "מכורים" (לאו דווקא תמורת כסף, זה בד"כ יותר סידור מהסוג של תפסיד לחבר שלי את הקרב היום כדי שהוא יועלה בדרגה ואני אפסיד את הקרב לחבר שלך מחר כדי שהוא ישמור על הדרגה שלו) וקשרים עם היאקוזה... הבעיה שקשה להוכיח את זה. איגוד הסומו בודק את הטענות בדבר קרבות מכורים... איגוד הסומו זה גוף שמורכב מסומוטורי לשעבר שלרוב שלמו הרבה מאד כסף לאיגוד הסומו כדי לקנות רשיון לפתוח אורוות סומו ולהוות חלק מאיגוד הסומו. הסומוטורי הפעילים שייכים לאורוות בבעלותם של החברים באיגוד הסומו. אז החתול בודק את הטענות בדבר גניבת השמנת. אבל זה כשמדובר בדברים נסתרים מן העין. לעיתים רחוקות בלבד יכול אדם מבחוץ להבחין בקרב "מסודר" מראש. הם מאד משכנעים. לפחות הדברים הגלויים לעין נמנעים. אם היריקה של טוטי או כל עברה אלימה מכוונת היתה מביאה להפסד טכני של הקבוצה במשחק אני מבטיחה לך שהיינו רואים ירידה באחוזים עצומים בתופעות האלה.

 

[קא זו או]

דבריך הזכירו לי את טכניקת העבודה

של הניתוח הספרותי של יצירות. בספרות ויתרו על הזיהוי בין הסופר לבין מחבר היצירה או המספר שלה, ואז הניתוח נמנע מדיון במניעים ובכוונות של הסופר, שהרי, כפי שכתבה סרפד, אין באמת היכולתנו לדעת על מניעים וכוונות, אלא רק על סמך פעולות וניתוחן. קראתי גם את הסברך לדו-מימדיות שבאינטרנט. אני נוטה להסכים אתך, אבל לא ממש. כי, בתהליך הפענוח של הצופן המילולי או האחר בדיאלוג האינטרנטי מצטרף לדימוי המיוצר על ידי כותבו/יוצרו משהו מהמשתמש ומעניק לו את העומק ההכרחי.

 

[e-magine]

טוף הבנתי באיחור מה

את אשר כתבת, יתכן שגם אחרים לא הבינו, אז אודה לך אם תפרט, בכל מקרה, לי זה מאד ברור שאנשים שאנחנו מכירים באינטרנט, גם אם הם אוטנטיים, לא פיקטיביים, הם לא בהכרח זהים למה שאנחנו רואים. בכתיבה (של סיפורונים קצרים לאינטרנט) בגוף ראשון, היו מקרים בהם הכרתי טוב מאד את הסופר והוא היה שונה מהמספר. באינטרנט בטקסט עשוי להיות מסונן או מוקצן בכוונה. לי ברור שיש אנשים שמשוכנעים שהם "כנים" בכתיבה באינטרנט, אך בפועל מתיפיפים, חלק במודע וחלק לא במודע. גם בRL אנשים לא אומרים כל מה שהם חושבים ולא חושבים כל מה שהם אומרים. יש גם תופעה, אתם בטח מכירים את זה, שאתם מדברים אם מישהו שיחה רגילה ופתאום הוא מנמיך את הקול ואומר משהו, נניח משהו גזעני, נניח משהו עדתי, נניח משהו שוביניסטי, ככה בשקט בשקט, המסר הוא "שלא ישמעו, זה לא כל כך מקובל בחברה, אבל בטח אתה חושב כמוני" זה התרגום של הלחישה. באינטרנט יש אנשים שרוצים לשמור (אולי בחלק מהמסגרות) על התדמית הנקיה התקינה פוליטית ויש כאלה שנמאס להם ללחוש ורוצים להשמיע דעות לא מקובלות בקול רם או אפילו בזעקה. ככה שבעיניי, כל השאלה הזאת של תחילת הדיון, של האם אנחנו כנים או לא כנים באינטרנט, היא לא שאלה שחשובה לי. לכן אני גם לא יכול לענות לשירקוש, או לפחות לא יכול לענות לה בכן או לא.