dance of life
New member
קצת מתוסכלת ../images/Emo4.gif
הי לכם
אני נהגת חדשה, עברתי טסט לפני יותר מחצי שנה. (ידני) בזמן המלווה לא היה מי שיסע איתי, ובפועל נסעתי בערך 3 פעמים קצרות עם מלווה... פשוט כי אין לי מי שיסע איתי. היום אני נוהגת על רכב פיאט אונו ישן וסימפטי. השתדלתי בהתחלה ליסוע רק בתוך העיר ובמקומות שאני מכירה, פשוט כי פחדתי. לאט לאט הרחבתי את מעגל הנסיעות וכשהיו איתי אנשים שמבינים, עליתי על כבישים מהירים והתרחקתי כמה שיותר, כדי להתאמן. הנהיגה שלי בסדר גמור, כל מי שנוסע איתי אומר את זה. אבל הבעיה שלי מתמקדת בזינוק בעליה. בשיעורי נהיגה הייתי מעולה בזה, זו באמת היתה הבעיה האחרונה שלי. עברתי טסט בחולון, שם יש מקום מיוחד ומאד תלול לזינוק בעליה והייתי עושה את זה עם עיניים עצומות. כשקיבלתי את הרשיון קרה פעם אחת שהרכב נכבה לי במקום מאד תלול והתחיל להתדרדר אחורה, כשמאחורי רכב. עצרתי אותו בזמן לפני התנגשות, אבל כל כך נבהלתי שלא הייתי מסוגלת ללחוץ על הבלמים בכלל בשביל לצאת מהברוך הזה. כבר חודשיים עברו מאז, אני נוסעת רחוק ונוסעת הרבה והפחד לא עובר. בכל עליה הכי הכי קטנה שיש (ואני מדברת על 3 מעלות למעלה, לא יותר...) הלב שלי מתחיל לדפוק מהר, אני נלחצת, וכתוצאה- רוב מהזמן הרכב נכבה לי. ממצב בו בכלל לא היה נכבה לי הרכב בהתחלה, היום אני מכבה אותו כמה וכמה פעמים בנסיעה, רק מהפחד מעליות. כשאני רואה עליה קילומטרים לפני, אני מאבדת פוקוס ומתחילה להלחץ אני באמת אובדת עיצות הלכתי למשרד הרישוי, התאמנתי על זה (שם בכלל לא נכבה לי! כשאני לא בלחץ אין לי בעיה!) וזה לא עוזר. במקום להתרגל לכביש אני רק צוברת פחדים וחוסר בטחון ואני כבר על סף בכי מרוב תסכול ופחד הכביש. בבקשה.. עצות? משהו? (וכן... אני יודעת, נשים לא אמורות לנהוג
מסכימה לגמרי
)
הי לכם
