קצת מפחדת (ט?)
מעצמי, מהתחושות שלי.
יש לי שני מבחנים בתזונה, אני לומדת לאחד מהם, והסבל פשוט מפעפע בי
אני יודעת שזה תחושה וזה לא אמיתי, ושלא בגללה שווה לי לפגוע בעצמי
אבל לא רואה אפשרות אחרת
מה אני יעשה?
אני פשוט לא יודעת!
כל פעם שאני חושבת אולי לכתוב מייל למטפלת אני עוצרת בעצמי, כי זה פשוט לא משתנה וזה פשוט אותו דבר!!
אני רוצה שיפטרו אותי מלעשות את המבחנים האלה, או לפחות מהצורך של ללמוד אליהם.
אני רוצה, בתחושה המזעזעת הזאת, להיקבר בתוכי פנימה באדמה, לצלול לצלול ולא לשוב לעולם.
אין לי מה לומר אבל זה פשוט לא פייר. לא פייר.
מחפשת להתפרק שלא מהסבל.
מחפשת לא לצלול למטה.
ולא מוצאת מוצא, לא רואה רווחה.
להמשיך בתיאור הסיוט?
מעצמי, מהתחושות שלי.
יש לי שני מבחנים בתזונה, אני לומדת לאחד מהם, והסבל פשוט מפעפע בי
אני יודעת שזה תחושה וזה לא אמיתי, ושלא בגללה שווה לי לפגוע בעצמי
אבל לא רואה אפשרות אחרת
מה אני יעשה?
אני פשוט לא יודעת!
כל פעם שאני חושבת אולי לכתוב מייל למטפלת אני עוצרת בעצמי, כי זה פשוט לא משתנה וזה פשוט אותו דבר!!
אני רוצה שיפטרו אותי מלעשות את המבחנים האלה, או לפחות מהצורך של ללמוד אליהם.
אני רוצה, בתחושה המזעזעת הזאת, להיקבר בתוכי פנימה באדמה, לצלול לצלול ולא לשוב לעולם.
אין לי מה לומר אבל זה פשוט לא פייר. לא פייר.
מחפשת להתפרק שלא מהסבל.
מחפשת לא לצלול למטה.
ולא מוצאת מוצא, לא רואה רווחה.
להמשיך בתיאור הסיוט?
לא יודעת, מרגישה ממך הרבה טוב, וזה ממש מחמם את נפשי ולבי, תודה!