קצת מספרים

ken sloe

New member
קצת מספרים

הסתכלתי קצת על מספרים

השמרנים קיבלו בדיוק אותו מספר קולות לפני ארבע שנים והשנה (הבדל של כ 5%).

ה ndp קיבלו מיליון פחות מהפעם שעברה, והליברלים קיבלו ארבע מיליון קולות יותר. השנה הצביעו שלושה מיליון יותר מאשר בפעם שעברה.

אפשר לנחש ולומר שהרווח הגדול של הליברלים השנה היה מהמליון שהפסידו ה NDP, וכל המצביעים החדשים שהיה חשוב להם להצביע השנה הצביעו גם הם לליברלים.

סתם הכללות, אבל תמיד נחמד לשחק במספרים.

עוד אנקדוטה - הירוקים וה BQ קיבלו כל אחד פחות מ 5% מהקולות, ואחד הכניס מושב אחד לפרלמנט, והשני עשרה. מעניין מה הם יציעו במקום ה FPTP...
 

estee from ynet

New member
Many voters

Many were simply turned off by the recent scandals and the lies associated with Harper and his people. Those who listened to Justin Trudeau's amazing speech at his father's funeral didn't need much convincing to support and want him as Prime Minister.

The NDP didn't have a chance.
 

dannyk27

New member
לא יודע איך זה ייתכן

אולי בגלל העליה במספר המצבעים. למשל בעיר שלי, וויניפג, בבחירות לפני ארבע שנים, העיר הייתה כולה כחולה למעט שני ריידינגס. הפעם היא כולה אדומה למעט ריידינג אחד. נראה לי שהשמרנים קיבלו מעט יותר קולות משנה שעברה.
 

ken sloe

New member
קולות לשמרנים

5.6 מליון השנה לעומת 5.8 מליון ב 2011. הבדל של 3.5%.

כמובן שאי אפשר לדעת אם אלה *אותם* קולות, או שהיתה תזוזה, מה שהיה לי מעניין זה שעם אותו מספר קולות פעם אחת הם נצחו באופן מוחץ (166 מושבים), ובפעם השניה נחלו כשלון (99 מושבים).

כאילו אותם 3 מליון שהצביעו ליברלים השנה, כלל לא טרחו להצביע ב 2011.
 

פורטי40

New member
איגנטייף היה חסר ברק וכריזמה ב 2011

לכן המצביעים הליברלים נשארו בבית.
טרודו עורר הרבה דמיון והתלהבות, והצויא את המצביעים הליברלים אל הקלפי.
 
אתה חושב במונחים של שיטה פרופורציונלית

שטית הבחירות בקנדה היא מה מכונה רובית איזורית (בניגוד לישראל למשל שהיא יחסית ארצית או גרמניה שמערבת רובית איזורית לבית העליון ויחסית איזורית לבית התחתון). זה אומר שבקנדה מה שקובע אינו כמה אנשים הצביעו לך בסך הכל, ואפילו לא כמה הצביעו בבחירות בכלל (אחוז הצבעה ארצי) מספר שממנו מחושבים מספר המנדטים בפרלמנט יחסי (כנסת או הפרלמנט האיטלקי למשל), אלא שהצביעו לך יותר מלמתחרים בקול אחד בודד במחוז נתון. ב 2011 יותר קולות התפזרו בין ה ndp וה lpc, כמו גם ליותר מועמדים עצמאיים (בעיקר באונטריו) מה שהוביל לכך שה cpc זכתה ביותר קולות רוב ביותר מחוזות בחירה עם פחות מצביעים בפועל. זו גם הסיבה שה bq זכתה ב 10 מושבים עם אותה כמות מצביעים שהירוקים קיבלו איתם רק נציגה בודדת. למעשה יותר מ 90 מקולות המצביעים הירוקים 'הלכו לפח'. מצד שני, הייתה הרבה הצבעה אסטרטגית בקויבק השנה. זו הסיבה שבמחוזות עם מירוץ צמוד בתחילת הקמפיין בשבועיים האחרונים התגבש רוב ליברלי. אנשים החליטו לא לפצל את המחוז אלא להתיישר בקו אחד. פורטי, איגנטיף הפסיד לא רק בגלל כריזמטיות חסרה (הרפר ממש אינו אדם כריזמטי) אלא בגלל שהשמרנים הצליחו, ברגע שהוא נבחר, לקבע בתודעה הציבורית שהוא לא מתאים לתפקיד. הם ניסו לעשות אותו הדבר עם מלכייר וטרודו ונכשלו בכך. ל cpc היו שתי בעיות גדולות בקמפיין הנוכחי: ראשית, בניגוד למערכות קודמות היא לא נתפסה חדשנית או יצירתית אלא כמקובעת ומתקרנפת וקצת פרנואידית. שנית, אפילו שמרנים אדוקים הודו שהם לא אוהבים את הרפר. הם מצביעים למפלגה ולמצע על אף המנהיג ובזכות המועמד האזורי שלהם. אחוזי האי שביעות רצון של הרפר בתחילת הקמפיין (על פי abacus strategy) היו 60%. למעשה, בשום שלב בכל 11 השבועות הארפר לא היה המועמד האהוד ביותר. המידע, אגב, מתוך כנס פוסט מורטם בחירות שנערך במחלקה למדעי המדינה אצלנו לפני יומיים בהשתתפות כמה מהשמות הגדולים בתחום מחקרי הצבעה בקנדה היום (מלאני תומאס, אליזבת גדינגיל, תום פלאנגן, דיוויד טאראס ואחרים).
 

ken sloe

New member
אני חושב במונחים כללים

אני יודע מה השיטה פה, ויודע למה 90% מקולות הירוקים הלכו לפח. זו היתה אחת הסיבות לפוסט שלי, להראות את מגבלות השיטה. שיפור השיטה היה אחד מהנושאים בפלטפורמה של הליברלים.
&nbsp
שים לב לסייפא של ההודעה המקורית שלי - "מעניין מה יציעו במקום FPTP". אני מאמין שבכל מקרה לא ילכו על שיטה ארצית/מפלגתית, ומקווה למשהו איזורי אבל ששומר על יחסיות כללית, בסגנון Single transferrable vote.
 

idohatam

New member
תגיד עופר אין לך משהו יותר טוב לעשות

מאשר להחביא אקדחים בקמפוס?
 

פורטי40

New member
כריזמה מוגדרת באופן שונה במקומות שונים

בישראל, מי שמתלהם ויוצא בהכרזות בומבסטיות נחשב כריזמטי: בגין, בן גוריון, ועכשיו גם ביבי.
בקנדה, מי שמדבר בשקט אבל בנחישות ועם חיוך קל, נחשב כריזמטי. טרודו האב היה דוגמה קלאסית.
אני חושב שגם הרפר, במיוחד לפני כמה שנים, התאים להגדרה הקנדית.
 

estee from ynet

New member
Harper

No one has ever regarded Harper as charismatic. Canadians kept voting for him only because they wanted to maintain the economic stability that they had been familiar with, they were afraid of the unknown, and because they had no viable alternative. The recent scandals, the audacious corruption, and the lies that no one believed - sealed Harpers fate. Even though Justin Trudeau had no political experience, he was captivating, he was authentic, and he represented a future full of possibilities.
 
למעלה