קצת מיקרו כלכלה,

[DCOW123]

קצת מיקרו כלכלה,

במשק "בל" מצויים 100 פועלים וכל אחד מהפועלים מסוגל לייצר בשנה 20 יחידות של מוצרי חקלאות או 4 יחידות של מוצרי תעשייה.
במשק "גן" 400 פועלים וכל פועל מסוגל לייצר בשנה 10 יחידות של מוצרי חקלאות או 1 יחידה של מוצרי תעשייה.
אין קשרים מסחריים בין שני המשקים.

במשק "בל" נוהגים לייצר 1000 יחידות חקלאיות ו- 200 יחידות תעשייה.
במשק "גן" נוהגים לייצר 2000 יחידות חקלאות ו- 200 יחידות תעשייה.

ג) *שאלה שכבר פתרתי*
הנח שהמשקים החלו לקיים קשרים מסחריים. המסחר מתקיים כך שיחידה אחת של ממוצרי תעשייה שווה ל- 6 יחידות חקלאות.
מצא עתה את נקודת הייצור והצריכה בהנחה שגם במצב החדש ממשיכים בכל משק לצרוך 200 יחידות תעשייה.

ד)בהנחה שהמחיר הבינ"ל אינו 6 יח' חקלאות כפי שנקבע בסעיף ג' לעיל, איזה מבין המשפטים הבאים נכון?
1. המחיר הבינ"ל של תעשיה יהיה נמוך מ- 10 יח' חקלאות וגבוה מ- 5 יח' חקלאות.
2. המחיר הבינ"ל של תעשיה יהיה נמוך מ- 10 יח' חקלאות.
3. המחיר הבינ"ל של חקלאות יהיה נמוך מ- 10 יח' תעשיה וגבוה מ- 5 יח' חקלאות.
4. המחיר הבינ"ל של חקלאות יהיה גבוה מ- 1/5 תעשיה


אשמח לעזרה בהבנת שאלה ד'...

 

[ai22]

נראה שההנחה מסעיף ג ממשיכה להתקיים

"מצא עתה את נקודת הייצור והצריכה בהנחה שגם במצב החדש ממשיכים בכל משק לצרוך 200 יחידות תעשייה"
ורק ביטלו את השער של 6 יחידות.
אז יש דרישה מפורשת - שייוצרו 400 יחידות בשילוב בין שני המשקים.

אז יש 3 טווחים: מעל ל10, בין 10 ל5 ומתחת ל5.

1. משתלם מאוד לייצר מוצרי תעשייה. אחד מהמשקים פשוט יעיל בזה יותר. הם יכולים להחליף משיקולי מחיר. אבל לכאורה לא משתלם להם לייצר יחידות חקלאות .
2. למשק אחד משתלם לייצר יחידות תעשייה, והשני לא משתלם לו - ועדיף להם להחליף יחידות.
3. לשני המשקים לא משתלם לייצר יחידות תעשייה, ועדיף להם לייצר רק יחידות חקלאות.

תשובה 3 פשוט חסרת הגיון (מחיר יחידת חקלאות לא יכול להיות גבוה ממחיר 5 יחידות חקלאות)
תשובה 4 מצביעה על מקרה 3 - שלא עונה על הדרישה הנסתרת.
תשובה 2 נופלת בגלל מקרה 3 (שמוכלת בה).
אז נשארת רק תשובה 1.

 

[DCOW123]

תודה רבה!

רק עדיין לא הבנתי איך הגעת לטווחים של מעל ל10, בין 10 ל5 ומתחת ל5?

 

[ai22]

תסתכל על שתי החוות

"אחד מהפועלים מסוגל לייצר בשנה 20 יחידות של מוצרי חקלאות או 4 יחידות של מוצרי תעשייה"
ולכן - מבחינתם הקו הוא 5: אם המחיר גבוה מ5 שווה להם לייצר יחידות תעשייה ולהחליפן ביחידות חקלאות,
ואם המחיר נמוך מ5 - עדיף להן לייצר מוצרי חקלאות ולהחליפן במוצרי תעשייה.

כל פועל מסוגל לייצר בשנה 10 יחידות של מוצרי חקלאות או 1 יחידה של מוצרי תעשייה
ולכן - מבחינתם הקו הוא 10: אם המחיר גבוה מ10 שווה להם לייצר יחידות תעשייה ולהחליפן ביחידות חקלאות,
ואם המחיר נמוך מ10 - עדיף להן לייצר מוצרי חקלאות ולהחליפן במוצרי תעשייה.

אבל אם הן החברות היחידות שהם סוחרות עימן - אז או שהמחיר יהיה בטווח, או שאחד המוצרים לא ייוצר.
ובסעיף ג' נאמר שצריך לייצר 400 מוצרי תעשייה,
מותר להן לסחור רק זו עם זו.
ולא נאמר שיש כפייה ממשלתית שתחליט בשבילם מה לייצר.