קצת אקטואליה...לצערי ( או לשמחתו של מאן דהו...) אני משתתף

  • פותח הנושא z2s3
  • פורסם בתאריך

z2s3

New member
קצת אקטואליה...לצערי ( או לשמחתו של מאן דהו...) אני משתתף

פחות לאחרונה פה, כי יש הרבה עבודה במלחמה / מבצע ( יש מי שזה כבר לא ישנה לו הרבה, לצערנו ). בגלל שאני שייך לצוות הצפוני של העיתון, לא יצא לי הרבה להגיע לאזור הלחימה מלבד כמה גיחות, ולצערי בשבועיים האחרונים צילמנו בעיקר את השכול, המשפחות, וההלוויות.
לשתף מעט בתחושותיי - זה קשה. לעשות זאת כמעט כל יום משך תקופה, זה מאוד מציף מבחינה רגשית...אבל זאת חוויה בפני עצמה, צריך לדעת ולגלות הרבה רגישות במצבים האלו, וגם זה מה שיש...אין ברירה, וצריך לעשות את הקשר והתיווך הזה בין המשפחות לציבור, והכי טוב שאפשר...
אשתף אתכם בכמה מהעבודות, ומתנצל מראש על הכמות הגדולה.
האיפוק.

 

z2s3

New member
מבצע או מלחמה...להם זה כבר לא ישנה !

סה'כ אתה אוסף את הכלים שיש לך כצלם, ובנאדם, שעל חלק מהם אנו מדברים פה בשיגרה כמו קומפו, וזה...ומנסה למרות הקושי, להוציא את המירב צילומית. אבל זה לא קל...

 

z2s3

New member
ידיים...

אני יודע שזה נושא קשה, ומעריך את השתתפותכם.

 

z2s3

New member
עם ישראל באחת משעותיו הגדולות...

וזהר, הצלם האידיוט...
טוב, לא ממש אידיוט, אבל אולי ביש מזל...
שולחים אותי לצלם עוד הלווייה בחיפה מצילום אחר, ובסדר...אני מגיע לאזור,ב 11 בלילה, ו...פקק של עשרות אלפי אנשים ! מה זה ?...נגמר איזה קונצרט , אירוע קיץ ?...אנא אערף ?...מזדחל לבית הקברות, ומסתבר שכולם בדרך לשם ! הודעתי למערכת, שמדובר באירוע חריג, וביקשו צילום המוני מהיר להכניס לכותרת ראשית !
לידיעתכם, קיים בעיתון דיידליין, שהוא כמעט קדוש ! והוא 11 בלילה...פעם היו מהדורות שניה ושלישית...כיום אין. ואני ב 11 בלילה בפקק...
טוב, יש גם יתרונות לנכות מסתבר...נכנס עם האוטו דרך המחסום...ים של אנשים מחכים לארון...
מתחיל לצלם, והטלפון מתחיל להשתגע מהמערכת...נו...נו...מה קורה ?...
יש תמונות...
פותח ת'לאפטופ ליד אחד הקברים, אנשים עומדים עלי ועל הקברים...הכל מוכן לשליחה, מתעלם כבר מהצילצולים בנייד...ו...
אין קליטה !
רבאק, אין קליטה, אז אין שידור ! אין !
והתחלתי לקלל שם את האם אמא של החיפה הזאת, וחותר דרך האנשים עם הציוד והלאפ לשפר מיקום...אין ! ! !
כעת 23:30 , חצי שעה אחרי דייליין...העיתון מחכה לכבודו שישלח לעמוד הראשי תמונת כותרת ! ואין....
אולי להכנס לאוטו לעוף משם ?...איזה אוטו ואיזה נעליים ! הוא סגור בפנים מוצף בקהל...
אז כדברי מאיר אריאל אהובי - "ותתארו לכם"...
כולי מים...מקלל את כל העולם, וזהו. אין צילום !
אם חיכיתם לסוף טוב, צר לי לאכזב אתכם...זה נגמר רע מאוד. ז'א, זה יכול לקרות, ואני לא אשם שקהל 20000 איש הפעיל סלולרי, ואין קליטה...וזה..אבל זה אולי קרה לי עוד פעם אחת בקריירה שלי, וגם אותה לא זוכר ממש...
בסוף לקחו צילום מעוז מועלם ממדור ספורט, שעף משם בזמן, ולא כמוני האדיוט...והיה צילום.
האירוע היה למעשה היסטורי, והיום למשל ב 24 שעות, ניכנסה תמונה שלי משם...
אבל זה חרא, והנה שיתפתי אתכם בחרא....


 

z2s3

New member
תהפוכות...

אחיו התאום של השבוי בעצרת תפילה ( שני משמאל )...ושעתיים אח'כ התיקווה הפכה לאבל כשהוכרז חלל.

 

z2s3

New member
וסיפור אופטימי מקסים, שנכנס אתמול לעיתון...

ילדו בן השנתיים של קצין המילואים, מסר לו את הצעצועים האהובים עליו לפני שיצא, והאב צילם אותם במקומות אליהם ניכנס בעזה, ושלח לילד תמונה שלהם כל יום...לטעמי, הסיפור הזה מסמל את כל מהות המלחמה הזאת.
צילמתי אותם על הבובות כשהאב חזר הביתה ...
אור לפרסם את פני האב, אז נסתפק בזה, למרות שהפוקוס לא משו...מי שרוצה, כתבה מאוד מומלצת ומעניינת בעמוד האמצע של החדשות ב'ידיעות' מאתמול.

 
סיקור מכובד של רגעים קשים

אפשר היה לצמצם מעט את הסט
התמונה הראשונה והתמונה השניה, בהחלט נותנות תמונה כוללת, לכן הרביעית מיותרת לדעתי.
מבין התמונות השלישית והחמישית, הייתי נשאר רק עם השלישית, החמישית מיותרת לטעמי, אלא אם אתה אוהד מכבי חיפה...
תמונת הידיים היתה יכולה להיות אדירה, אבל משהו התפקשש, לא יודע, אולי פחות close.
שתי האחרונות ממש masterpiece - ביטוי נהדר של רגש.
הסיפור שצירפת לתמונה האחרונה מרגש במיוחד, אך גם ללא המלל - תמונת החיבוק בין האב ששב מהחזית לבנו הקטן הוא הוא הסיפור.
מזכיר לי את החופשה הראשונה במלחמת יום הכיפורים עת הגעתי הביתה בלילה. בתי הקטנה, אז בת 3 התעוררה ורצה לחבק אותי וכולה בגובה הברכיים שלי - אירוע שיחרת בזכרוני לעד.
לכן מכל הסט המיוחד הזה, התמונה האחרונה היא היא בחירת היהלום שלי.
 

ravivme

New member
תמונות חזקות ומרגשות

כפי שאתה יודע על עצמך לא בהכרח נכנסים כל יום לפורום הזה, לכן התגובה שלך קצת פזיזה ומאוד לא פרודוקטיבית.

את התמונות אהבתי כי יש בהן עוצמה של רגעים אותנטיים שכולנו מתחברים אליהם רגשית. הצלחת.
 

igaellzn

New member
זוהר יקירי

כמה דברים לי אליך
נתחיל בתפקידך ועבודתך כצלם - למה אתה מתייחס לאלו שלא יודעים להבין ולהפנים את כובד המשימה שיש (כמי שמכיר דד-ליין של עיתון יפה שחיכו לתמונה ממך גם אחרי 11)
לגבי העלבותך - אני לא חושב שיש לזה מקום ואני אסביר, חלקת עם הפורום נושא כואב מאוד, ולא קיבלת התייחסות, אבל האם ניסית לחשוב רגע מה התמונות והסיפורים שלך מעוררים בצד השני? אני יודע שבחרתי לא להגיב עד עכשיו, כי לא ממש ידעתי איך ולא ממש עשה לי טוב לראות את הסיטואציות האלו, וכדוגמא שנפצעו חיילי גולני והמח"ט, הטיסו אותם (או את חלקם לבלינסון המסוקים כמעט הורידו את הבניין שלי (לפחות בתחושה) וכמובן רצתי לקחת את המצלמה ולצלם - אבל רק שלשום שהרגשתי שהמבצע הזה כמעט מאחורינו הרשתי לעצמי לעשות עם זה משהו - וככה גם עם התגובות אליך - התמונות קשות מאוד זה לא על דפי העיתון שאפשר להתחייס לזה כאל תמונות ממקום אחר, זה צלם שאני מעריך שהיה בסיטואציה הזאת הקשה הזאת זה הופך את זה לאמיתי יותר, ולכן גם קשה יותר להתייחסות
מכיוון שאני לא מוכן להתייחס לתגובות אדם בשעת צערו וכעסו, אני מתייחס לתגובות שלך כאילו לא נכתבו
&nbsp
 

z2s3

New member
אהלן יגאל,

אני לא נולדתי היום, ולמעשה אני הכי וותיק פה בפורום כיום, מלבד איריס.
אני יודע תקופות שהפורום הזה למרות חילוקי דעות לפעמים, היה אמפטי, איכפתי, אנושי, ורגיש.
מה זה פורום טוב, או חרא ?
הרי שיש בו מספיק משתתפים, ששונים אלו מאלו מקצה לקצה, ומכל הבחינות. לכן ציינתי מפורשות שתגובתי לא אישית ( למעט אותה חלאה שלא שייכת לפה ). אבל בהחלט ישנה אווירה, מנטליות, סיגנון של פורום, וכיום לטעמי, ובמיוחד מההתנסות הזאת, הפורום הזה נמצא בבור תחתיות ע'פ הקריטריונים שלי - קינאה, בדלנות, אגואיזם, ואטימות.
באתי לשתף בחוויית צילום שלי, בפורום צילום. לפי ההתעלמות הראשונית, ולפי התגובות שלאחריה, זאת דעתי.
התקווה שבזה היא שמפה אפשר רק לעלות...
 

izackv

New member
רק לחלוק על ה"הכי וותיק"


ברור שאיריס וותיקה כאן ממני. גם עינת שהייתה מנהלת יחד איתה ונעלמה. כנראה.
היות ואני זוכר עדיין את הפיצוץ מסביב לצנזור של התמונה עם הזונות וכלי הרכב (שאפשר היה להבחין במספר של אחד מהם)
ואני זוכר את הקבוצה שפרשה בעיקבות זה מהפורום ומצאה אכסניה בדי-ספוט, אז אני מניח שזה היה הרבה לפני שהצטרפת לפורום. (זה גרם לפורום לאבד כמה חברה מוכשרים מאוד שידעו גם לחלוק ידע, אבל כנראה שהיה בלתי נמנע)
&nbsp
אני גם זוכר את ההתחלה שלך בפורום.
כשעוד לא היית צלם מקצועי במערכת עיתון.
פשוט תקופות ארוכות בחרתי להישאר "קורא סמוי"
כל כך סמוי שביום שהורידו לי את הצבע האדום בפורום הסמוך (זה של הברזלים והזכוכיות) אפילו לא טרחו לשלוח לי מסר על זה.
&nbsp
&nbsp
ושוב, תמיד הערכתי גם את הדרך שעשית, גם את השיתוף וגם את הצילומים.
 

z2s3

New member
תודה. טוב לשמוע גם קצת מילים טובות,

ונוסטלגיה...אני בשמחה נותן לך את הכבוד להיות וותיק אף ממני, החטיאר...

לא יודע...מה גורם לפורום להיות מה שהוא ?...היו פה תקופות טובות, והיו גם גרועות יותר מזאת. אבל היו גם כאלו של פירגון, השתתפות, וכבוד הדדי. היתה לפעמים שמחה אמיתית להישג, ועבודה טובה, וגם חיזוקים כנים ותמיכה כשצריך...נכון, היו גם ריבים, קינאה, וסנוביזם.
אני מרגיש פה היום חרא, אבל מקווה שזה ישתפר, לפחות תחושתית אישית מבחינתי.
אני למדתי פה להיות צלם. הרבה בזכות איריס אגב...כך שאני יודע מה הפורום הזה יכול להעניק למי שיודע ללמוד ממנו. הלוואי שייגיעו עוד ימים טובים מאלו, גם למדינה...
 

izackv

New member
הניתוח שלי?

פורומי צילום הופכים הרבה פעמים למעין "מועדוני חברים"
מה שגורם הרבה פעמים לתגובות לא "הוגנות"
מישהו ששיך למועדון החברים יקבל כמעט תמיד התייחסות מהמועדון שלו.
מישהו אחר יהיה מתוסכל מזה שהוא מעלה עבודות איכותיות ולא מקבל התייחסות משמעותית.
(ואגב, יש גם קשר למין. לבנות בדרך כלל תהיה קבלה מוצלחת יותר)
&nbsp
ואז לפעמים עלול להתחיל "עימות" בין חברים בשני "מועדוני חברים" שונים וזה כבר יכול לגרור פורום שלם למטה.
&nbsp
כמובן שתמיד יש יוצאים מהכלל שלא שייכים לאף מועדון אבל בולטים בגלל האישיות שלהם או בגלל איכות העבודות.
&nbsp
לכל זה צריך להוסיף את העובדה שבצילום הרבה פעמים יש הרבה אגו.
וביקורת זה תחום בעייתי מאוד - כולם חושבים שהם יודעים לבקר (באוביקטיביות כמובן) וכולם חושבים שהם פתוחים לביקורת.
המציאות שונה מהותית.
הרוב לא יודעים לבקר. (או סתם חסרים את האינטלנציה הרגשית שצריך כדי להעביר ביקורת בלי לפגוע)
והרוב ממש, אבל ממש, לא באמת רוצים שמישהו יבקר את העבודה המדהימה לטעמם שהם העלו.
הם מחפשים מחמאות.
(והם רואים שאנשים אחרים ששיכים ל"קליקה" הנכונה מקבלים מחמאות על תמונות פחות טובות)
&nbsp
---
בקיצור, ככל שהפורום קטן יותר, יהיו בו יותר תופעות של "קליקות", חוסר פירגון וחוסר הוגנות.
אבל מספיק שיהיו בפורום שניים שלושה אנשים רציניים והם יוכלו לאזן את כל התחושה הזאת. לבד!
&nbsp
ולכן בתקופות שיש בפורום מספר אנשים כאלה, הוא מרגיש הרבה יותר טוב.
בתקופות שה"קליקות" מתחזקות, הוא מרגיש הרבה פחות טוב.
&nbsp
קצת מודעות לתופעות הטבעיות האלה, יכולה להפוך את הפורום למקום הרבה יותר נחמד.
כי סך הכל האנשים כאן באמת איכותיים מאוד ברובם.
&nbsp
לדעתי
 

ravivme

New member
מסכים מאוד עם דבריך

בפורום שלנו אין קליקות וזו אחת מנקודות החוזקה שלו.
מצד שני מעטים האנשים שבאמת יודעים לנתח תמונה ולהעביר ביקורת אפקטיבית.
זה עדיין פורום טוב יותר ומועיל יותר מבחינה לימודית מכל פורום לייקים.
גם אני למדתי פה המון וחייב לכמה אנשים כולל לזוהר.
דבר אחד בטוח: זה לא פורום חרא.
זה פורום טוב וזה תפקידם של הותיקים להמשיך להשקיע ולטפח אותו.
 
למעלה