קניות
אז לא ממש נעלמתי, פשוט היו לי דברים רבים לסדר.... שיווו, אני אפילו לא יודעת מהיכן להתחיל... בוא נתחיל מהעובדה שלא ישנתי כל הלילה. את הלילה ביליתי אצל חברה בשיחה אל תוך הלילה, אוכל ,מוזיקה,סיגריות( וסקס...ברור שלא היה
). וואוא, כמה זמן לא "השקעתי" בסתם ערב שכזה, לרוב אנחנו יוצאות ומבלות...כמה זמן לא ביליתי ערב שקט בבית, סתם לדבר- וגיליתי כמה הייתי צריכה את זה!! נוסטלגיה...כמה כייף לשקוע בה, אהמממ... והיום בבוקר ריצות, כי מה לעשות שקרציה כמוני משאירה הכל לרגע האחרון. היום ארוע חשוב, ח-ת-ו-נ-ה. האמת, אני כבר לא רואה את הרגע הזה כחשוב, הוא נראה לי רגע כל כך מגוחך, אבל אני לא אלאה אותכם לגביי מחשבותיי בנידון...כי יש מי שמתחתן בקרוב, ויש מי שחולמים ורואים בענין החתונה הגשמה של החיים...אני הייתי שם, אז גישתי וצורת חשיבתי שונה. לא "אקלקל" לכם...-טוב, זאת אתם כבר יודעים! קיצקץ, היום חתונה ולי..אני חושבת היחידה עדיין אין מה ללבוש, ראבק! לא אין סיכוי שאני אלבש את החליפה, כי לבשתי אותה לחתונה ההיא, ואת השמלה לחתונה הקודמת. ואז בא המשפט- בקול מפונקיי שכזה.."אוףףףףףףף, אין לי מה ללבוש!"..המשפט הגיע ערב לפני כן, וכשהייתי אצל חברה שלי מדדתי כמה בגדים, אבל היא ידועה בלבושה הפריקי, ואני קצת הרגשתי מוזרה בתוך הבגדים המוזרים הללו...שעליה נראים פיגוז- ועלי, מה לעשות נראים מגוחכים, זו לא אני! אז היום בבוקר, הולכים למסע קניות...לקנות איזה שמלה, או חליפת מכנס אופנטית. "סחבתי" את עצמי, וכמה מוזר- פתאום אני עורכת קניות לבד( לרוב הקניות שביצעתי בעבר "גררתי" את בעלי(לשעבר)..ידעתי שזה עינוי בשבילו, אבל מה יש ? לא כל יום קונים בגדים...רק אולי כל יום שישי של השבוע...אבל מה לא עושים בשביל האישה, אה??...תאמינו לי החזרתי לו בללכת לאיצטדיון כדורגל...ואם קניות זה סיוט, אז מה זה להיחות באצטדיון כדורגל כשכל העצבנים של המדינה נושפים בעורף, לא רואים אותך ממטר, דורכים לך על הרגליים, מעיפים אותך לכל עבר, חובטים בך...וזה לא שהם מתכוונים, פשוט השופט יצא "בן זונה" ואת במקרה היית חלק מהאוויר בסביבה...וזה ששתקתי, זה לא בגלל שהבנתי- פשוט...אהמממ,אתם בטח כבר מבינים... אבל, הייי, איך הגעתי מכייף אדיר= קניות לסיוט נוראי= כדורגל?? יש לי נטיה להסחף, אז תעצרו אותי כשאני עושה זאת, אני יודעת שאתם לא ממש יכולים, אבל דיי לקריצה ( יש כזה אייקון, אשמח אם לא תשתמשו בו ייתר על המידה...אני אבין רמז דק- תודה!) קיצקץ( לא אמרתי ת´מילה הזאת כבר מקודם?), נכנסתי לרשת החנויות, שלא אציין את שמה, כי אני לא חושבת שמותר לפרסם...ויש שם מוכרת מדליקה( ואני קליינטית קבועה שלהם), המוכרת הזאת, דיי לה בהתבוננות קלה בי והיא כבר מלבישה אותי בכל הבגים שבחנות...ואני, מה לעשות?! יש לי חולשה לבגדים...ואומרת לעצמי, מה ´כפת לך למדוד- רק מדידה... נו ונראה לכם שעמדתי בזאת? כואב לי לחשוב על הסכום הגרנדיוזי שהוצאתי היום, אבל עתה כל חלק של הבד שווה אצלי זהב, ואבוי למי שידליק סיגריה לידי, אבוי למי שיאכל לידי, אבוי למי שישתה לידי( רק לי מותר!- ממש כמו עם רכב חדש!) היה טיול מענג, קצת כואב לכיס, אבל היום בערב בטקס ההתלבשות אשכח כל כאב פיזי, נפשי ובמיוחד כלכלי... ואיך אומרים? "רק בשמחות" Mאיה.
אז לא ממש נעלמתי, פשוט היו לי דברים רבים לסדר.... שיווו, אני אפילו לא יודעת מהיכן להתחיל... בוא נתחיל מהעובדה שלא ישנתי כל הלילה. את הלילה ביליתי אצל חברה בשיחה אל תוך הלילה, אוכל ,מוזיקה,סיגריות( וסקס...ברור שלא היה