על נפחות ברזל ומחלות אחרות
הכנסת הרבה שאלות במשפט אחד, ואני די עצלן לענות על הכל (האצבעות שלי כל כך מסוקסות ושריריות מהעבודה, שקשה לי להקליד מדויק על המקשים...). בעקרון, הנפחות היא העיסוק העיקרי שלי, ולא תחביב. יש היום לא מעט נפחים, למרות שרובם המכריע של אלו הקוראים לעצמם כך הם ממש לא, ומנצלים חוסר הבנה של לקוחות תמימים... גם היום יש מקום למקצוע הזה, כי ישנן עבודות ברזל שדורשות חלקים מיוחדים או אלמנטים עיצוביים שלא ניתן להרכיב מן המוכן (כמו במסגרות) או להכין ביציקה (כמו הרבה חלקי פרזול מוכנים). מה גם, שיש לקוחות שרוצים משהו ייחודי שעשוי בהזמנה, לפי טעמם, ובעצם עבודת הנפח היא לחשל וליצור עבודות ברזל בטכניקות שרובן מסורתיות, גם אם נעזרים בכלים מודרניים (רתכת, כלי ליטוש, מקדחה). ברמה האישית, הגעתי למקצוע בגלל חלום ישן, בעצם מחלה חשוכת מרפא, הנקראת סכינים. חישול וייצור סכינים הוא רמה גבוהה ומורכבת מאד של נפחות, שכוללת גם שליטה בתכונות הפלדה, ושימוש בחומרים נוספים (לידיות ונדנים) כמו עץ, עור, פליז, קרניים וכו´. הלכה למעשה, וזו האירוניה, לסכינים יש שוק קטן מאד בארץ, ורב הזמן אני עסוק בהזמנות "רגילות", כך שיש לי מעט מאד זמן לסכינים, שהן אולי התחביב בתוך כל העסק. לגבי העבודה - זה כבר סיפור ארוך אחר... תפוס ספר טוב, או לך לראות נפח עובד, אי שם בדרום. סולח על השיגוע...