קנג'וטסו.

fwave

New member
קנג'וטסו.

שלום! שאלה שמטרידה אותי מזה זמן רב: האם קנג'וטסו היא אמנות שניתן ללמוד בימינו? מה ההבדלים בינה לבין קנדו? ועוד משהו: שמעתי בסדרת אנימה על אמנות השליפה "באטו-ג'וטסו". האם קיימת כזו אומנות? אם כן, מה ההבדל בינה לאייאידו? בתודה מראש...
 
הבדל בין "דו" ל"ג'וטסו"

הסיומת ג'וטסו בשם של א"ל מרמזת על גישה יותר מעשית לנושא הלחימה, והסיומת דו בשם של א"ל מרמזת על גישה יותר רוחנית לנושא הלחימה. כלומר: קנג'וטסו היא א"ל העוסקת בחרב עם היבטים מעשיים ללחימה, וקנדו היא א"ל העוסקת בחרב עם היבטים יותר רוחניים. אני לא חושב שיש איזה שהם "טכניקות סודיות" בקנג'וטסו שאין בקנדו. אני מניח שמדובר יותר בגישה שונה ללימוד ולתירגול. איידו היא אומנות שליפת החרב. מדובר בלימוד של טכניקות שליפת החרב, שיסוף והחזרת החרב לנדנה, בעיקר דרך קטות. מהי באטוגוטטסו אינני יודע, וכך גם היכן ניתן ללמוד קנג'וטסו. רן.
 

amir_aikido

New member
בימינו - קנדו הן ספורט

זו דווקא דוגמא למצב בו הכלל על הסיומות איננו מתאים למציאות: קנדו הוא ספורט מודרני תחרותי, שנוסד על סמך שיטת אימון מסוימת בקנג'וטסו. ואילו קנג'וטסו היא התמחות שקיימת בהרבה אמנויות לחימה עתיקות או מודרניות. יש לא מעט הבדלים בין השיטות שנובעים מכללי התחרות בקנדו לעומת ההעדר הכללים בקנג'וטסו וכן הבדלים שנובעים מאופי הכלי - בקנדו מתרגלים עם חרב במבוק ישרה ואילו קנג'וטסו מתורגל בד"כ עם חרב עץ מעוקלת ולעיתים עם חרב מתכת. בין שאר ההבדלים יש גם הבדלים בצורת החיתוך, וכבר כתבתי, קיים שרשור הרבה יותר מפורט בעניין זה בארכיון הפורום. אמיר
 

fwave

New member
מוזר מאד.

אם אינני טועה הפרוש של "ג'וטסו" הוא טכניקה, ושל "דו" הוא דרך. זה מסתדר עם מה שהסברת לי. אבל אני מכיר עוד אומנות "דו" שיותר מתעסקת בספורט לעומת ה"ג'וטסו": ג'ודו וג'וג'וטסו... אני מוצא את זה מאד מוזר. הנה עוד דוגמא: קאראטה-דו, שהיא אומנות יחסית חדשה וספורטיבית. (כאן יכול להיות שאני מאד מאד טועה.)
 

fwave

New member
מוזר.

מה שמוזר הוא שיש הרבה דוגמאות שבהן דווקא אומנות ה"דו" היא הספורטיבית, לעומת ה"ג'וטסו" שנשארו מסורתיות.
 
דו וספורט מול ג'וטסו ומסורת

עכשיו הבנתי את המוזרות. ניסיון לפתור: שיטות לחימה מסורתיות (שפותחו בעקבות צורך לחימתי) כוללות טכניקות מסוכנות וקטלניות כמו מכות לעורף ולגב, הוצאת עיניים, מכות למפשעה וכדומה. טכניקות אלה הוצאו מהשיטות הללו בדרך להפוך לשיטות עם דגש על פיתוח רוחני ולא על דגש קרבי. כך היה עם הג'וג'יטסו והג'ודו. שיטות דו אחרות אולי שמרו על חלק מהטכניקות המסוכנות לצורך אימון, אך בקרבות המתורגלים בהם הדברים אסורים. כך זה למשל בקארטה בקרבות קומיטה. רן.
 

fwave

New member
כלומר...

שעם הזמן הרבה אומנויות "דו" הומרו לספורטיביות, למרות משמעות השם, בעוד שהמקבילה ה"ג'וטסואית" שלהן נשארה קטלנית. המורה שלי לפעמים מסביר לנו משהו בסגנון: "בג'וג'וטסו, עכשיו הייתי עושה "ככה" ומוציא לו את הטחול, אבל באייקידו אנחנו פשוט נניח את האוקה בעדינות על המצע הרך והנעים הזה...."
 

CountDust

New member
"מצע רך ונעים" ?? ../images/Emo6.gif

על איזה משטח אתם מתאמנים בדיוק...?
 

amir_aikido

New member
תוכל להסביר

איזה הבדל בדיוק אתה מוצא בין טכניקות אייקידו וטכניקות ג'ו-ג'וטסו
אצלינו יש מקרים בהם אנחנו נראה וריאציות לטכניקה שהן יותר מסוכנות ולכן ננחה תלמידים מתחילים שלא לתרגל אותן בשלב הלימוד הראשוני. אך אנו בהחלט מכלילים טכניקות אלו כחלק מהשיטה ולא פוסלים אותן. אמיר
 

Tonjin

New member
באמת?

אין אצלכם טכניקות שבמקורן היו מטילות על העורף או שוברות פרק? ואם יש איך בדיוק אתם מתרגלים אותם, ואם יש שיטה לעשות את זה בלי לשנות את הטכניקה מה ערכה (לדעתך) לעומת וואריאציה המאפשרת לימוד בטוח ותרגול בכוח/מהירות מלאים (או כמעט מלאים).. ולבסוף, איזה חלק מן הקוריקולום תופסות טכניקות כאלו והלימוד שלהן? או שאולי זו שאלה של "מה זה הכללה בשיטה"?
 

amir_aikido

New member
אני אסביר מעט יותר

יש טכניקות שנועדו לשבור פרק או להוריד ראש וכולי. למעשה, רוב הטכניקות שאני מכיר נועדו לשבור או לפרוק מפרק (כולל חוליות בצוואר) כשהטכניקה מבוצעת מהר וחזק והיריב איננו הולך עם הטכניקה. הפתרון שלנו מאוד פשוט - אנחנו מתרגלים את הטכניקה בווריאציות הללו מספיק לאט וכמעט בלי כוח ועם אוקה שרמתו מתאימה לאפשר לו לקבל את הטכניקה ברמת התרגול בלי להנזק. להרבה מהטכניקות יש גם וואריציות שמאפשרות ביצוע יותר בטוח ותרגול שלהן עם יותר כוח ועדיין במגבלות הזהירות. הקורקולום למתחילים כולל מספר ווריאציות שכאלה. אגב, אני קורא לזה ווריאציה אך בחלק מהמקרים מדובר רק על שינוי הזווית של המנוף או תוספת של תנועה קטנה, שמספיק לזכור את קיומה בכל פעם שהטכניקה מבוצעת על מנת להפנים. אמיר
 

fwave

New member
הבדלים.

בהרבה מקרים ניתן להוסיף איזו בירכייה טובה, או כיפוף מפרקת, או שבירת מרפק וכו'... באמת יכול להיות שמדובר בהבדלים בין סגנונות האייקידו, חלקם יותר קטלניים כמו ג'וג'וטסו, וחלקם פחות. אצלנו זה פחות.
 

amir_aikido

New member
ומה רע בלסמן אותם?

לא כל מכה צריכה להכנס, ניתן רק לזכור שיש באותו המקום ברכיה ע"י סימון. בואשר למפרקים (כולל המפרקת), מנסיוני, לא כ"כ קל לשבור אותם ואפשר לתרגל גם עליהם בביטחה יחסית כשעושים זאת באיטיות, בביקורת ותחת פיקוח מנוסה. יש משמעות גם לכך שאתה מסמן לעצמך במהלך תרגול שבנקודה הזו מסתתרת ברכיה לפנים, וחושב שהנחת היד הזו שאתה מבצע כעת היא בעצם מכה לעורף בנקודת תורפה ולא רק הנחה של היד ואז תיקון המיקום... לא כל תרגול חייב להתבצע במלוא הכוח, להיפך. אמיר
 

CountDust

New member
העניין הוא

שגם במצב אמת הטכניקות לא נועדו לגרום לנזק ממשי. אין טעם לתרגל סימון ברכיה לפנים - פשוט משום שאין ברכיה לפנים... חלק גדול מהטכניקות היו במקור טכניקות שכן היו משולבות בהן מכות שונות (לא כאטמי אלא כמכה בפני עצמה), או טכניקות שהיו מיועדות להרוג או לגרום לנזק ממשי, אך האלמנטים האלו "נוקו" - למשל, טכניקה שבמקור נועדה לשבור את המפרקת, אך באייקידו מבוצעת כך שהיא מסתיימת בהטלה, או טכניקה שניתן לשלב בה ברכיה לפנים, אך באייקידו נסיים אותה בריתוק על הרצפה.
 

Tonjin

New member
לא הבנתי, אטמי ככל הידוע לי הוא מכה

(או בעיטה, או ברכיה לצורך העניין) בפני עצמה
 

CountDust

New member
אטמי באייקידו ../images/Emo13.gif

התכוונתי לכך שהמכה לא נועדה לגרום נזק לשם נזק. הנה מאמר מעניין על אטמי באייקידו.
 
למעלה