הנאגינטה שמשה לוחמים וכמרים
בודהיסטים בשדה הקרב מסביבות המאה ה-11 (ואולי לפני), עם הופעת הנשק החם וה"יארי" (כידון או חנית קצרה, להב ישר וחד בצד אחד, ומעין קצה כהה וקשה בצד השני) במאות ה15-16 נעלמה הנגינטה משדה הקרב אך נשארה בשימוש כמרים ונשים כנשק להגנה עצמית. עד לתקופת מאיג'י נוצרו למעלה מ30 זרמים שונים של נאגינטהג'וטסו (באורכים שנעו בין 1.8M ל3.00M ) בעקבות מלחה"ע-II נאזר לימוד בודו ביפן למשך כמה שנים ולאחר מכן הוצגה מחדש, עד אז רוב התרגול עסק בנגינאטה מול חרב, זה נחשב מסובך מדי למתאמנים של אחרי המלחמה וכך החל התרגול הפופולרי היום של נאגינטה נגד נאגינטה.. תחרויות נגינטה נערכות כיום בשני אופנים: ראנדורי (כמו בקנדו) וקאטה - כשהמתחרים מבצעים קאטה זוגית ונשפטים עליה.. כיום האמנות עדיין פופולרית במיוחד בקרב נשים ביפן (רק החל מלפני כ5 שנים נערכה אליפות יפן לגברים), ממקורות יודעי דבר (אני מביא דברים בשם אומרם כאן, אין לי מושג במספרים אך המקור כנראה אמין) אני מבין שזה המצב רק ביפן ובשאר העולם רוב המתאמנים הם גברים... טכניקות נאגינטה כחלק מהאמנות נלמדות בריוהא וסגנונות שונים (לדעתי בארץ בעיקר בנינג'וטסו ואולי גם בקורינדו אייקידו של שלמה דוד), אם ההודעה הזו תוציא עוד כמה מתאמני נגינטה מהארון, אשמח לשמוע..