איך?שאלה טובה...אני בעצמי לא בטוח
זה משהו שמאוד קשה לי להתמודדות.אני זוכר בהתחלת הקשר ביננו היו המון רגשות,שאף שלא היו דומים בעוצמה,היו לפחות קיימים מבחינה הדדית. ואז הגיע משהו,הצד הקנאי שבי שהיה קשה לו לקבל שהרצונות שלנו הם שונים. זו היתה סצינה לא נעימה(במקום מוכר,בג'ינגה לא פחות
...).אני גם מאוד מצטער אליה,ואמרתי לה לא אחת שהייתי אדם אחר בתקופה ההיא ושלא הבנתי הרבה דברים שאני מבין היום,למשל...שקשר טוב בין שני אנשים,ולא חשוב מהותו,זה קודם כל לאפשר את המרחב והחופש האישי של כל אחד לעשות את מה שהוא רוצה,ושהקשר לא יגביל את ההתפתחות הזו אלא יעזור ויתמוך.זה דבר מאוד חשוב שאני משתדל ואשתדל להכניס אותו להפנמה בקשרים הנוכחיים והעתידיים שלי,וזו נקודה מאוד חשובה בעיניי. בדיעבד אני מבין,והיא גם אמרה לי פחות או יותר אותו דבר,שמה שקרה שם גרם לה להיפגע,ושמאז הרגש שלה כלפיי השתנה...האמת שלא דיברנו על זה בהתחלה,וזה רק יצא ממנה לאחרונה. יש כאן א-סימטריה ברגשות,אני מפגין כלפיה הרבה רגשות,והיא בדיוק הפוך. זה נובע מכך שנפגעה בעבר ולא רוצה לחוות זאת שוב,בייחוד על רקע דברים מסויימים שעברה רק לאחרונה,ובנקודה הזו אני בהחלט מבין את נקודת מבטה. אבל אני לא יכול להיות כמוה,אחרי שכל החיים סגרתי את הדברים בפנים,אני עכשיו מרגיש צורך לדבר כל הזמן,ובייחוד לשתף אותה ברגשות שלי כלפיה. היה יותר טוב אם הייתי שומר את הרגשות לעצמי?לי בטח לא,אבל גם לקשר ביננו אני ממש לא בטוח שכן,כי רגש זה לא משהו שאפשר להסתיר לאורך זמן,בייחוד רגש כזה חזק,ובייחוד לי. אבל זה לא עוזר לי.ההבנה זה דבר אחד והרגש זה דבר אחר.הגם שברור לי שלא יהיה ביננו קשר רומנטי כבר די הרבה זמן,רציתי להשאר ידיד שלה,אבל לא סתם ידיד,רציתי להיות ידיד קרוב שלה...אני מרגיש קשר מאוד מיוחד אליה, ואפילו ברמות מיסטיות משהו...קשה להבין,אבל ככה אני מרגיש. אבל בזמן האחרון יוצאים ממנה דברים שלא חשבתי שייצאו,דברים שפוגעים בי,דברים שגרמו לי לחשוב על כל הידידות שלנו,והאם זה אפשרי להשאר ידיד עם מישהי שאתה אוהב אותה,וקשור אליה רגשית...אני עכשיו בדיוק בצומת הדרכים הזו.בדיוק אתמול היתה לנו עוד שיחה לא טובה,ואני די בטוח שהרבה מהדברים נובעים מאותה קנאה,מאותו אי-איזון ברגשות ביננו. זה מתסכל מצד אחד,אבל אני מנסה לקחת את זה גם לחיובי יותר...לעבודה עצמית,לקשרים הבאים שלי(וגם להמשך הקשר ביננו),לכך שקנאה זה אמנם רגש לגיטימי,שאף יכול להראות על רגש כלפי מישהי/ו,אבל זה רגש שגורם להרבה צרות...וקשר טוב,אמיתי,יציב וטהור צריך להתקיים ללא קנאה,או כמה שפחות. אני באמת מחפש אהבה אמיתית,וחשבתי שמצאתי אותה,לא בדמיון,במציאות! וזה חלק מההתמודדות שלי,להבין את כל הדברים האלו,ובעיקר להבין שלאהוב מישהו/י אהבת אמת זה לא לרצות שום דבר בתמורה.זה נשמע קשה,אבל זו האהבה הכי בסיסית שקיימת,ממש כמו אהבת אם לתינוק...היא קיימת בתוכנו,לא?אנחנו רק צריכים לעבוד על האגו שלנו,על הרצון לשלוט בכל דבר,על כל הדברים ש"קילקלו" אותנו עם הזמן,עם ההתבגרות...פשוט להרפות מהרצון לקבל, ולהתמסר לנתינה...אני מאמין שברגע שזה יקרה,אז באמת זו תהיה אהבת אמת ביננו.זה מה שאני מחפש,זה מה שאני רוצה...