קנאה

[לנדסמן]

קנאה

איך מתמודדים עם זה? אני מרגיש שהיא אוכלת אותי, ואני לא רוצה להרגיש ככה. אינני מעוניין להיכנס לפרטים אישיים. הייתי מעוניין בעצות.

 

[פאפיט]

חשוב להבין מאיפה היא באה

2 סוגי קנאות: לא ציינת אם אתה מקנא ב... או מקנא ל... תברר עם עצמך במה אתה מקנא או למי אתה מקנא, תנסה להבין מאיפה זה בא. זה יעזור לך לשלוט בעצמך. אם אתה מקנא במישהו שיש לו חפץ שלך אין, תתאמץ שיהיה לך אותו חפץ ואז לא תקנא יותר. אם אתה מקנא לאדם (כמו חברה), אז אני לא ממש מקנא בך. זה נורא.

 

[לנדסמן]

מקנא במישהו

ואינני מעוניין לקנא בו, אבל זה חזק ממני, אני אפילו מאד מחבב אותו ומעריך אותו, וכבר קרה לי שפגעתי בו בלי סיבה (והצטערתי אח"כ), כשהבנתי לבסוף, שזה כנראה נובע מכך שאני בעצם מקנא בו. הקנאה איננה חומרית, אלא קנאה מכך שיש בו יתרונות רבים שלי אין אותם. אני יודע שזה חסר תכלית ורק פוגע בי. מה אני עושה?

 

[להבה ירוקה]

קנאה יכולה לקדם מאד

אתה מדבר על יתרונות שיש באדם אחר לעומתך. אני לא יודעת באילו יתרונות מדובר, אבל אתה יכול לקחת את הקנאה כמו מנוע לדירבון עצמי - להשיג לעצמך את היתרונות. אגב, אני חושבת שאולי שווה לבדוק אם זה מעבר לקנאה. אם אתה כועס עליו בגלל דברים שאין בך, אולי בעצם יש לך כעס על עצמך.

 

[לקשמי]

איזהו עשיר?

השמח בחלקו. אישית אני מאוד מאמינה במשפט הזה.

 

[omer73]

קנאה-

אני חושב שיש מס' סיבות לקנאה, כשמדובר בבחורה לפעמים זה נובע מחוסר אמון או חוסר ביטחון בקשר, לפעמים גם חוסר ביטחון עצמי. לגבי הקנאה שציין לנדסמן, פעם אמא שלי אמרה לי משפט חכם: "אל תסתכל על מה שאין לך ויש לאחרים, תסתכל על מה שיש לך". אני חושב שזה נכון, כי אם רק נסתכל מה יש לאחרים זה לא יגמר ותמיד נמצא מה אין לנו. אני חושב שכל אחד מוכשר בתחומו, אולי X מוכשר וטוב ממך במשהו מסויים, אבל אם תחפש ותבדוק בטוח לך יש יתרונות ודברים של X אין.

 

[לנדסמן]

תודה לכולם.

אני מעריך את תגובותיכם, מאד.

 

[einatgross1]

לנדסמן, אני מעריכה

את היכולת שלך להכיר ברגש הזה ולהסתכל לו בעיניים. קודם כל זה רגש שקיים מדי פעם אצל כולנו. שנית, אין אל הרגש הזה סימפטיה והוא נחשב למאוס. בד"כ לא מדברים עליו. אני חושבת שאפשר להתעודד בכך שהרגש הזה הוא די זמני וחולף. כמה זמן אתה חווה את הרגש הזה?

 

[ניאו30]

אני גם מתמודד עם זה עכשיו ../images/Emo4.gif

אצלי זה למישהי...האדם הכי משמעותי בחיים שלי עכשיו...שאני אוהב אותה, אבל זה לא הדדי,וזה גורם לי לא פעם להיות קנאי כלפיה(ורכושני גם,אולי). המקרה שלי שונה משלך,אבל מה שעוזר לי זאת ההבנה שקנאה זה לא רק רגש אישי שלי,אלא גם רגש שיכול לפגוע...ומכיוון שלא רוצים לפגוע באחרים,אז מנסים להיות מודע לרגש כשהוא מגיע ולנסות לצמצם אותו(לא תמיד זה אפשרי,כי רגש,מטבעו,הוא דבר שקשה לשלוט בו). מבינים גם שקנאה היא רגש שלוקח לך הרבה אנרגיה.כל בן אדם הוא ייחודי בדרכו שלו,וזה היופי של העולם!יש שטוב בזה,ויש שטוב באחרת,יש כאלו שיש להם איכויות מתחומים אחרים ולא רגילים וככה הלאה.העניין הוא שחבל לבזבז אנרגיות מיותרות על השוואות.אם אתה רוצה משהו-תרצה אותו בגלל עצמך ולא בגלל שמישהו אחר כזה...אבל לפעמים קנאה הופכת לרגש חיובי,כמו שלהבה אמרה,ברגע שזה דוחף אותך לעשות דברים שאין לך,אבל הייתי מסייג את זה לדברים שאתה צריך לחשוב עם עצמך-האם זה באמת נחוץ לי?האם אני באמת רוצה את זה לעצמי?

 

[להבה ירוקה]

ניאו

ואיך אתה מתמודד עם הקנאה לאותה מישהי?

 

[ניאו30]

איך?שאלה טובה...אני בעצמי לא בטוח

זה משהו שמאוד קשה לי להתמודדות.אני זוכר בהתחלת הקשר ביננו היו המון רגשות,שאף שלא היו דומים בעוצמה,היו לפחות קיימים מבחינה הדדית. ואז הגיע משהו,הצד הקנאי שבי שהיה קשה לו לקבל שהרצונות שלנו הם שונים. זו היתה סצינה לא נעימה(במקום מוכר,בג'ינגה לא פחות

...).אני גם מאוד מצטער אליה,ואמרתי לה לא אחת שהייתי אדם אחר בתקופה ההיא ושלא הבנתי הרבה דברים שאני מבין היום,למשל...שקשר טוב בין שני אנשים,ולא חשוב מהותו,זה קודם כל לאפשר את המרחב והחופש האישי של כל אחד לעשות את מה שהוא רוצה,ושהקשר לא יגביל את ההתפתחות הזו אלא יעזור ויתמוך.זה דבר מאוד חשוב שאני משתדל ואשתדל להכניס אותו להפנמה בקשרים הנוכחיים והעתידיים שלי,וזו נקודה מאוד חשובה בעיניי. בדיעבד אני מבין,והיא גם אמרה לי פחות או יותר אותו דבר,שמה שקרה שם גרם לה להיפגע,ושמאז הרגש שלה כלפיי השתנה...האמת שלא דיברנו על זה בהתחלה,וזה רק יצא ממנה לאחרונה. יש כאן א-סימטריה ברגשות,אני מפגין כלפיה הרבה רגשות,והיא בדיוק הפוך. זה נובע מכך שנפגעה בעבר ולא רוצה לחוות זאת שוב,בייחוד על רקע דברים מסויימים שעברה רק לאחרונה,ובנקודה הזו אני בהחלט מבין את נקודת מבטה. אבל אני לא יכול להיות כמוה,אחרי שכל החיים סגרתי את הדברים בפנים,אני עכשיו מרגיש צורך לדבר כל הזמן,ובייחוד לשתף אותה ברגשות שלי כלפיה. היה יותר טוב אם הייתי שומר את הרגשות לעצמי?לי בטח לא,אבל גם לקשר ביננו אני ממש לא בטוח שכן,כי רגש זה לא משהו שאפשר להסתיר לאורך זמן,בייחוד רגש כזה חזק,ובייחוד לי. אבל זה לא עוזר לי.ההבנה זה דבר אחד והרגש זה דבר אחר.הגם שברור לי שלא יהיה ביננו קשר רומנטי כבר די הרבה זמן,רציתי להשאר ידיד שלה,אבל לא סתם ידיד,רציתי להיות ידיד קרוב שלה...אני מרגיש קשר מאוד מיוחד אליה, ואפילו ברמות מיסטיות משהו...קשה להבין,אבל ככה אני מרגיש. אבל בזמן האחרון יוצאים ממנה דברים שלא חשבתי שייצאו,דברים שפוגעים בי,דברים שגרמו לי לחשוב על כל הידידות שלנו,והאם זה אפשרי להשאר ידיד עם מישהי שאתה אוהב אותה,וקשור אליה רגשית...אני עכשיו בדיוק בצומת הדרכים הזו.בדיוק אתמול היתה לנו עוד שיחה לא טובה,ואני די בטוח שהרבה מהדברים נובעים מאותה קנאה,מאותו אי-איזון ברגשות ביננו. זה מתסכל מצד אחד,אבל אני מנסה לקחת את זה גם לחיובי יותר...לעבודה עצמית,לקשרים הבאים שלי(וגם להמשך הקשר ביננו),לכך שקנאה זה אמנם רגש לגיטימי,שאף יכול להראות על רגש כלפי מישהי/ו,אבל זה רגש שגורם להרבה צרות...וקשר טוב,אמיתי,יציב וטהור צריך להתקיים ללא קנאה,או כמה שפחות. אני באמת מחפש אהבה אמיתית,וחשבתי שמצאתי אותה,לא בדמיון,במציאות! וזה חלק מההתמודדות שלי,להבין את כל הדברים האלו,ובעיקר להבין שלאהוב מישהו/י אהבת אמת זה לא לרצות שום דבר בתמורה.זה נשמע קשה,אבל זו האהבה הכי בסיסית שקיימת,ממש כמו אהבת אם לתינוק...היא קיימת בתוכנו,לא?אנחנו רק צריכים לעבוד על האגו שלנו,על הרצון לשלוט בכל דבר,על כל הדברים ש"קילקלו" אותנו עם הזמן,עם ההתבגרות...פשוט להרפות מהרצון לקבל, ולהתמסר לנתינה...אני מאמין שברגע שזה יקרה,אז באמת זו תהיה אהבת אמת ביננו.זה מה שאני מחפש,זה מה שאני רוצה...