קנאה

LuvUppl17

New member
קנאה

שלום
אני מאוד מקווה שתוכלו לעזור לי, אפילו אם רק קצת... בזמן האחרון גיליתי שאני מתרחקת מאנשים, לאט, אבל בטוח. הסתכלתי על כל הקשרים שהיו לי בשתיים-שלוש השנים האחרונות, ונדמה שלכל אחד מהאנשים שאני מכירה יש סוג של "קבוצת חברים" להסתובב איתה. אלו קבוצות של 4-10 או יותר אנשים שבעצם מכירים דיי טוב אחד את השני ומגובשים. בגלל שאני מכירה את החברים שלי הרבה זמן, היה הגיוני לחשוב שהקבוצות האלו הלכו והתפתחו עוד כשהייתה לי הזדמנות להיות חלק מהן. אבל בעצם משהו כל הזמן הרחיק אותי מאנשים. אני לא יודעת אם זה עניין הקבוצות, או זה שאני לא מסוגלת להיות חברה "משקיענית" של יותר מאדם או שניים בו זמנית (ובגלל זה בעצם בכל פעם שיש לי בן זוג נדמה שהבעיות שלי "נעלמות") אבל זו העובדה- התרחקתי מהחברים שלי. אז ישבתי וחשבתי מה יכול היה לגרום לזה לקרות, ואז בבת אחת הבנתי את התשובה- אני פשוט קנאית. ומטבעי אני אדם דיי ידידותי ונחמד, אבל גם ביישנית ועם ביטחון עצמי נמוך. אני אף פעם לא מפגינה קנאה כשהיא קטנה, אבל תמיד סובלת ממנה. היא מפריעה לי ולפעמים גם גורמת לי להפוך ללא נעימה או להתרחק. אני מקנאה *בכל* אדם שאני מכירה, לא משנה במה הוא טוב יותר ממני ובמה הוא גרוע יותר ממני. לפעמים יש לי נטייה לקנא באנשים סתם בגלל שהם לא אני
זה נוראי, אני יודעת, אבל אין לי מושג מה לעשות עם זה. מה שקרה הוא ששידרתי כלפי חוץ כנראה התנהגות "מתנשאת" או סוציומאטית, וזה גרם לאנשים לא לשתף אותי בהרבה. אני שיתפתי בכל הצלחה שלי כמעט באובססיביות, סוג של ביטוי ל"אני טובה לא פחות מכם, תראו," כי אני באמת מקנאה. והאבסורד הוא, שכרגע אני בעקר מקנאה באנשים כי הם לא קנאים וכי יש להם חברים, מה שאומר שזה מעגל, והוא הולך וכולא אותי בלי שיהיה לי מושג איך יוצאים ממנו. אני תמיד מרגישה כאילו אנשים טובים יותר ממני בדברים ובעצם אני לא ראויה לחברתם, מה שגורם לי לפעמים להרגיש בבילויים כאילו הזמינו אותי סתם כי מרחמים עליי, וחצי מזה הם סתם סיפורים שמשום מה אני הוזה אבל איך שהוא נשמעים לי מאוד הגיוניים ופשוט הורסים לי את הקשר למציאות ואת התקשורת עם אנשים. (אני ביקורתית להחליא כלפי עצמי.) אני מוצאת את עצמי יושבת בצד במסיבות ופשוט מקנאה בכל מי שנמצאים שם. מכוערים ממני, טיפשים ממני, לוזרים יותר ממני, אצל כל אלה אני תמיד יכולה למצוא במה הם הרבה יותר טובים ממני. אני אשמח לעצות איך אני יכולה להשתלב בקבוצות של החברים שלי, לחזור לקשר עם אנשים שהקשר איתם התנתק בגלל ההתנהגות שלי, לחזק קשרים עם חברים והכי חשוב- להרגיש שהם מעריכים אותי ולא חושבים שאני פחות מהם. כל הזמן יש לי הרגשה שאחרים חושבים שאני פחות מהם
אם זה כבר לא יהיה אפשרי, ויכול להיות שאיבדתי את האנשים האלו לתמיד, אז מה אני עושה כדי שבקשרים חדשים יהיה לי יותר סיכוי? איך אני גורמת לעצמי לא לקנא כל כך?!
אף אחד לא רוצה להסתובב עם סמרטוטה מדוכדכת סוציומאטית וקנאית
המון תודה.
 

bridges

New member
הפיכת כיוון המעגל...

שלום רב לך, ברוכה הבאה למשפחת האנושות. קנאה מגיעה מהאגו שלנו וכל אחד מאיתנו מקנא (ואם מישהו אומר לך שזה לא נכון, אז הוא משקר
). ההבדל בינך לבין חלק גדול מהאנשים הוא שאת זיהית את הקנאה שיש בך ואת אותנטית לגביה (הרבה אנשים אפילו לא מודעים לקנאה שלהם ואלא שכן מנסים להסתיר אותה אפילו מעצמם). ברגע שנפל לך האסימון הזה: "אני מקנאה" כבר עשית פריצת דרך לכיוון הפתרון
והנה העצה שלי שבאה בצורת שאלות: - תדמייני שיש מכשיר שיכול לשלוף את "הקנאה" מגופך
(זה הרי נמצא בכל הגוף, לא?), מה את מכניסה שם בחלל הריק שנוצר במקום "הקנאה"? - עכשיו את שולפת גם את הרצון להשוות בינן לבין אחרים, מה את מכניסה במקום הרצון להשוות? רונן
 
תרגיל - לקנאה ../images/Emo42.gif

הי יקרה תרגיל שנותן פרופורציה לנושא של קנאה הוא מאוד פשוט כולנו באופן טבעי רוצים את כל "הדובדבנים" שיש בקצפת של אחרים :) אם היינו יכולים ליצור "אני מושלם" או "חיים מושלמים" היינו אוספים מכל אחד משהו ובונים לנו את התמונה שאנו רוצים אבל תכלס אלו לא החיים יש דובדבנים ויש גם כמה אתגרים תרגיל מעולה לפרופורציות : כל אדם שאת מקנאה בו - תדמייני שניתנת לך האפשרות באותו הרגע להתחלף איתו אבל ! - אם את מתחלפת זה בהכל בכל מה שהוא עבר בחייו, בכל מי ומה שהוא, בכל האנשים שיש בחייו וכו' הכל ובמקביל את מוותרת על כל מה שיש בחייך שלך, הכל הכל
עוד לא פגשתי אדם שהיה מוכן להתחלף בהכל. ואת?
טל
נ.ב שמעת על "העבודה" של ביירון קייטי?
 

LuvUppl17

New member
לצערי הרב, הרבה פעמים אני כן ../images/Emo10.gif

ואני חושבת שכאן אולי הבעיה... האמת שיוצא לי לחשוב על זה דיי הרבה, וזו תמיד התשובה שלי. בהחלט הייתי מוכנה להתחלף בהכל-הכל עם הרבה אנשים. אני חושבת שאולי זו בעקר שנאה עצמית שיצאה מפרופורציות
ולא רק שאני שופטת את עצמי בחומרה ומסתכלת על עצמי בזלזול, אני גם חייה בתחושה שכל האנשים סביבי מסתכלים עליי באותה צורה... וזה דיי מציק. בכל מקרה, תודה
ולגבי הנ.ב, לא שמעתי, במה מדובר?
 
דעתי

ללובאפל17 החביבה. כל הכבוד על המודעות העצמית הגבוהה והיכולת לשבת ולבדוק מה את יכולה לשפר ! הצעתי לך היא פשוט להבין שכל אדם באשר הוא ,אפילו שעל פניו הוא ניראה לך ניפלא או המאושר בעולם , חייו אינם לרוב "נופת צופים" ועוברים \עברו עליו הרבה חוויות קשות ולא נעימות אבל מה ששונה בו זה איך שהוא בוחר ! להיסתכל על החויה או איך שהוא בוחר! להגיב אליה . נסי לבחור את התחושות שיעשו לך טוב ולא להיגרר לאוטומאט שלך. כמובן עבדי על עצמך ושפרי את ההערכה העצמית . כצעד ראשון אציע לך לשאול את עצמך במה את שונה מכל אדם אחר ברחוב? נ.ב. אנשים נמשכים לחיוביות -נסי להיצמד לצד החיובי שבך בהצלחה
 

ענבל כהן חמו

מאמנת אישית בכירה ומדריכת מאמנים מוסמכת
מנהל
דימוי עצמי

יקירה, כל הכבוד על ההתבוננות והאבחנה העצמית. את כותבת "אני פשוט קנאית", והתגובה שלי היא שאין דבר כזה "פשוט קנאית". ככל שאני קוראת יותר זה נשמע פחות פשוט. התחושה שלי שיש לך עבודה לעשות בתחום הדימוי העצמי. משהו באופן שהזהות שלך נבנתה יושב על משהו שמרגיש לך לא יציב, לא אמיתי. עיצות בפורום יהיו דבר שטחי יחסית לשינוי שאת זקוקה לו לתחושתי. אנחנו יכולים להתבונן יחד איתך כיצד אפשר להשתלב בקבוצות החברים. על פניו, זה לא כל כך מסובך, כי הדבר העיקרי שמרחיק אותך מהם הוא התפיסה שלך ולא הם. למעשה, נראה לי כי שינוי התפיסה שלך היא תהליך עומק שעלייך לעשות. התחושה שלי היא שתרויחי יותר מטיפול מאשר מאימון. עבודה על התפיסה העצמית שלך תשנה את האופן שבו את מתנהלת. לעיתים אנו פוגשים דפוסי תקשורת לקויים ואנו מסייעים באמצעות אימון. נדמה לי שאצלך, אם יחול שינוי בתפיסות האילו, שכולם טובים ממני, היחסים שלך כבר יסתדרו. ושאלה לדרך - אם היית יכולה לשנות דבר אחד בעצמך, שהיה גורם לך לא לקנא, או לקנא פחות, מה הוא היה?
 
קנאה הוא גזלן אנרגיה.

שימי לב על מה את ממקדת את עצמך. תקראי את זה שוב... תסמני את המילים שהן מילים מעכבות. תראי כמה מהן כתובות כאן. מה את רואה?
 

yaniv450

New member
הקנאה

שאת מדברת עליה נגרמת מחוסר בטחון, מהמחשבה שאת בעצמך אינך יכולה להשיג את מה שיש לאחרים, המחשבה שאת פחות טובה מאחרים. לכן קודם כל את צריכה לשנות הגישה ואת החשיבה ולדעת שאת יכולה, שיש לך את הכוחות להשיג את מה שיש לאחר וגם יותר מזה. גם הסנוביות שאת מדברת עליה נובעת מחוסר ביטחון שזה מעין פיצוי. את צריכה לעבוד על אהבה עצמית, את צריכה להעריך את עצמך ולאהוב את עצמך בדיוק כמו שאת, לא לנסות ולשנות עצמך על מנת לדמות לאחר או על מנת לדמות לאיזשהו מודל שאת "צריכה להיות" כדי להתאים עצמך לפיו. את צריכה לאהוב את עצמך בלי קשר לסביבה ולהתרכז במקרה הזה קודם כל בך בעצמך לא לנסות להשוות עצמך לאחרים אלא למצא את התכונות שיש בך ומיוחדות רק בך ולהעריך אותם את אותן התכונות הללו שכה מייחדים אותך.
 
קנאה

הי, קודם כל - את מתחילה מנקודת פתיחה טובה בה את מוכנה לשים את הדברים על השולחן ולהביט בהם כפי שהם. קנאה היא דפוס טבעי אך אצלך הגיעה לממדים כאלה שאת אומרת - כך אני לא יכולה להמשיך יותר. מעריכה שעצות, רציונליזציה ותרגילים ספוראדיים לא יאפשרו שינוי מהותי אלא תהליך עם גורם חיצוני. לצד תהליך, ככלי נוסף, ממליצה מאוד על ספרו של אקהרט טולה, ארץ חדשה, המבחין בדפוסי האגו וכך מאפשר ללכת מעבר להם. ועוד משהו קטן: "ילדים שגורמים להם להרגיש שקנאה זה לא בסדר, שאסור לבטא אותה ושאסור אפילו לחוות אותה, יתקשו להתמודד עם קנאתם בצורה נכונה כשיהפכו למבוגרים. קנאה שמודחקת בעקביות הופכת לצרות עין, רגש מאוד לא טבעי." (ניל דונלד וולש, שיחות עם אלוהים (כרך 3)). ---- שרון שחף אימון והדרכה www.shahafcoaching.com
 
למעלה