אני לא מסכימה עם צורת ההסתכלות פה
גם במקרה של האיש במסעדה וגם במקרה של השכנה את בוחרת להכליל תכונות נוספות בשאלת הקמצנות. אם בעל מטיף לאישתו, גוער, אז הרשי לי להניח שהוא לא עושה את זה רק בנוגע לנורות אלא באופן כללי זו דרך ההתנהלות שלו. האם את באמת חושבת שהוא לא יכל להיות קמצן אך לדבר באופן אוהב וחיובי לאישתו? וכן, מאד מבינה אותך, מאד צר לי על אישתו, שחיה עם בן אדם שחושב שמותר לו להתנהג אליה כך, יהיו הנסיבות אשר יהיו. וכשאדם יושב איתך במסעדה ויורד על זה שאת הזמנת משהו לאכול, אז כן, הוא אדם לא נעים, והייתי מוותרת על החברות איתו, בדיוק כמו שהייתי מוותרת על חברות עם מישהי שהיתה יורדת על הבחירה שלי מה לאכול או איך להתלבש, זה לא קשור לקמצנות. את בהחלט יכולה לענות לי שיש דרגות של קמצנות ושמה שתיארתי לגבי תפיסת העולם שלי זו לא הקמצנות עליה את מדברת. אבל בתפיסה החברתית ממהרים לקרוא קמצנות לכל אדם שמוציא פחות ממה שאני הייתי מוכן להוציא במקומו... הסיפור שגרם לי למחשבות הללו ולפתוח את השירשור היה הסיפור על האיש שחיפש חניה ולא הסכים להיכנס לחניון ולשלם 20 שח בשביל רבע שעה חניה, ולכן חנה רחוק יותר. זו שסיפרה את הסיפור ליגלגה עליו נורא וכתבה כמה היא לא סובלת קמצנים ולא קימצה בתיאורים של מה היא חושבת עליו.. בפרוטרוט... ואני תהיתי- מה זה איכפת לה? הוא לא ביקש ממנה ללכת איתו, הוא לא ביקש ממנה לחנות בשבילו, הוא לא ביקש ממנה לשלם על החניה שלו. כל המאמץ היה שלו עם עצמו (כמו האמא שהולכת לחנות שלישית כדי לקנות שמן). ועדיין היא התלכלכה עליו כל כך... כאילו הוא לפחות ניסה לסחוט ממנה כספים. לא מבינה את הבוז היוקד הזה, לאדם, שמצא לעצמו חניה בלי לשלם לחניון- הוא לא פשע, הוא לא הרע לאף אחד, הוא לא צעק בדרך על אישתו וילדיו, הוא בטח לא ניצל אף אחד ולא ירד על אף אחד ולא זילזל באף אחד, הוא בסך הכל חי לפי סדר העדיפויות שלו. למה מגיע לו התגובה המזלזלת הזו? לכזו "קמצנות" אני מתכוונת. כזו שאנשים לא מרגישים לרגע אחד בעיה להעביר עליה ביקורת, גם כשהיא לא קשורה אליהם בכלל. גם כשהיא לא קשורה לתכונות שליליות אחרות (שיש אצל כולנו, בלי קשר לשאלה הכלכלית). פשוט התייחסות טהורה למילה קמצנות. וכשאני כותבת שאני מחושבת... אומרים לי שזו מכבסת מילים... אז כן, כתבתי קמצנות, כי למרות שאני לא תופסת מעצמי קמצנית בכלל, אין לי ספק שיש מספיק אנשים פה שחיים בסדר עדיפויות אחר ממני ולכן הם מרשים לעצמם לשפוט אותי חופשי, וגם להודיע את זה לאומה. למה זה איכפת לי? זה לא... אני אמשיך לחיות בצורה חסכנית כי זה כל כך נכון לי. אבל זה בהחלט שאלה לדיון בעיני- איך זה שתכונה כל כך אחראית הופכת להיות סמל ללעג.