קלאסיקה אנגלית

[מול פלנדרס]

קלאסיקה אנגלית

בעוד כמה שבועות ייצא לי להיות כמה ימים בנחיתת ביניים בלונדון (צ'רינג קרוס מחכה לי) וחשבתי לקרוא לכבוד המאורע קלאסיקה אנגלית טובה. אפשרויות זמינות כרגע הם: טום ג'ונס, מידלמארץ', אוליבר טוויסט או יריד ההבלים. על מה הייתם הולכים? או אולי יש לכם הצעה אחרת?

 

[Rivendell]

תשכחי רגע מהקלאסיקות...

את "צ'רינג קרוס 84" כבר קראת?! אוליבר טוויסט מצויין

וחוץ מזה, יפריע לך באופן מיוחד אם אני אתקפל, אכנס למזוודה שלך ואתפוס איתך טרמפ?

 

[מול פלנדרס]

לא, ממש לא יפריע לי בכלל ../images/Emo8.gif

את צ'רינג קרוס לא קראתי אבל חשבתי שאם כבר אני שם אז אני כבר אקנה אותו בצ'רינג קרוס

כך שלא יצא לי לקרוא אותו לפני הנסיעה. אולי באמת אני אלך על אוליבר טוויסט. הוא הכי קצר

 

[Rivendell]

דווקא את צ'רינג קרוס כדאי לקרוא

לפני שתגיעי לשם. זה יגרום לחוויה להיות הרבה יותר מרגשת. והוא גם ממש ספר קטנטן. שעה של קריאה ואת בסוף

 

[Mנטה]

מידלמארץ' ספר ענק !

אבל מה, קשה להיכנס לתוכו. יש המון המון דמויות ולוקח די הרבה עמודים להתמצא. כמו כן הקצב איטי ומורכב וקשה להיכנס לתוך זה. קצת מזכיר את עיר קסומה מבחינת הקצב ואת מלחמה ושלום מבחינת כמות הדמויות. אבל הוא גדול (לדעתי) לא פחות מהם. דמויות מורכבות, סיפורים אנושיים, ענין וגם לא מעט מתח דרמטי. אחלה ספר שבעולם ! אם יש ענין במאה התשע עשרה אז ג'יין אוסטין ופורסטר הולכים לא פחות טוב והם יותר קלים לקריאה. פורסטר זה זה שכתב את זכרונות מאחוזת הווארד ויש לו עוד כל מיני כאלו שהפכו לסרטים. את אוסטין אין צורך להציג. דיקנס גם שווה ביותר. יריד ההבלים בעיני לא משו בכלל

יש גם את תומס הארדי השווה (הרחק מההמון המתהולל) ועוד המון המון. לעניות דעתי מרבית הספרות הקלאסית היא אנגלית במקור

 

[roni64]

לכי על מידלמארץ'

בעבורי הוא היה אחד מאותם ספרים שכונו בשרשור אחר "מצלילים". צללתי לתוכו מאוד בנחת, לאט לאט (בניגוד מוחלט לקריאה המהירה שלי). לא רציתי שייגמר. ספר חכם, רגיש, קלאסיקה במובן היפה של המילה.

 

[ILet]

הו אנגליה

אני ממליצה מאד על ספרים של 2 היסטוריונים שכותבים רומנים היסטוריים משובחים: האחת היא שרון פנמן [מצטערת, לא מצליחה להקליד באנגלית]. היא מתמקדת בהיסטוריה של ויילס בימי הביניים. השני הוא ניג'ל טרנטר. הוא מתמקד בסקוטלנד בימי הביניים. אני אוהבת מאד את הספרים שלהם. גם אני רוצה להידחק למזוודה. נסיעה טובה!

 

[מול פלנדרס]

טוב אז לפי המלצתכם אני אלך כנראה

על מידלמארץ'. את צ'רינג קרוס ראיתי שיש בספרייה באוניברסיטה, אז אולי אני אבלה שם שעה לקריאתו, כי אי אפשר להשאיל אותו (אם כי בכל מקרה אני לא משאילה ספרים מהאוניברסיטה כי אני שכחנית איומה והקנסות שם פשוט מטורפים). של הארדי קראתי ומאוד אהבתי את "הרחק מההמון המתהולל" ו"ג'וד האלמוני". "טס" עדיין ממתין לי. אבל כרגע כדי לחוות את החוויה "האנגלית" אני רוצה לקרוא במקור ואת הארדי אף פעם לא הצלחתי לקרוא במקור, יש לו ניב יותר מדי קשה. לגבי אליוט דווקא כן קראתי במקור את "טחנת פלוס". עם כי היום הייתי קוראת בעברית כי יצא תרגום חדש. לגבי אוסטין קראתי לא מזמן את "גאווה ומשפט קדום". היה מצוין אבל מספיק לי כרגע, אז יקח עוד קצת זמן עד שיתחשק לי לחזור אליה. פורסטר אמנם נולד במאה ה-19 אבל הוא דווקא סופר של המאה העשרים, למען הדיוק. ניסיתי פעם לקרוא את "הוורדס אנד" והיה די משעמם. יש לו משהו יותר מעניין?

 

[Mנטה]

כן, יש לו ../images/Emo13.gif

יש לו ספר שנקרא "חלון עם נוף" או שם דומה, וזה ספר מקסים מקסים ! ובקשר לאוסטין, הספרים שלה שאני הכי אוהבת (וקראתי את כל מה שתורגם

) זה "אמה", "אהבה וגאווה" ו"מנספילד פארק". ואם חשקה נפשך דוקא בצפון, אז אין אין אין כמו הריוט. ג'יימס הריוט

. לעומת זאת אם את הולכת לבלות בלונדון: לא לשכוח את קונן דויל. אוי אנגליה ארץ כל כך מופלאה ומקסימה ! איזה סרט טוב של קן לואצ' או פשוט שעה שעתיים בבי-בי-סי פריים גם יכולים לעשות את העבודה

. האחיות ברונטה היו בריטיות ג'ורג' ברנרד שואו חי את מיטב שנותיו בלונדון הנסיכה הקטנה של פרנסס משהו לורד פונטלרוי הקטן (אם כבר ספרות ילדים) רובין הוד אייבנהו שלא לדבר על משוררים כמו ביירון, שלי, קיטס....... (מישהו אמר שייקספיר ?) אח אח אח איזה כייף לך

 

[Dodo28]

עוד המלצות !

מחלקת הקלאסיקות בFoyle: אם את בצ'רינג קרוס אז אני ממליצה החום על המחלקה הזאת יש בה כל הקלאסיקות באנגלית ועוד קצת ופעם אפילו מצאתי שם מבחר כתבים של נויטון בגרסת Norton Critical Edition חוץ מזה ימינה למחלקה הזאת יש להם עוד מחלקה של ביקורת ספרות מלאת כל טוב (בדרך כלל היא נטושה יותר כך שאפשר לבלות שם שעות בלי הפרעה). בקשר לקלאסיקות אני דווקא חושבת שטום ג'ונס נוח יותר לקריאה באנגלית ממידלמארץ' (למרות שאף הוא מצוין). יריד ההבלים ספר סביר שצריך לערוך ממנו החוצה פרקים שלמים בעיקר בסוף. באגף הקלאסיקות של המאה ה19 מהאחיות ברונטה "The Tenant of Wildfell Hall" של אן ברונטה די מוצלח אם כי נוטה לדידקטיות נוצרית מוסרנית מאיזשהיא נקודה. "Wuthering Heights" של אמילי נחשב אחד מסיפורי ה"האהבה" של כל הזמנים. אם יותר באגף ה"סוציאלי" יש את "sount and north" של אליזבת גאסקל שהינה פחות ידועה מהאחיות ברונטה או ג'יין אוסטין אך הינה כותבת טובה המתעסקת (במידה מסוימת כמו אליוט) בשינויים החברתיים שעברו על אנגליה במאה ה-19. ויש את ווילקי קולינס האיש שנחשב כממציא ה"crime fiction" ואביהם הרוחני של ארתור קונן דויל ואגתה כריסטי מספריו:"the moonstone" and "the woman in white" "A room of her own" של וירג'ניה וולף (מאסה קריאה מעניינת ועדיין רלוונטית...) דן בכל הסופרות המוזכרות למעלה דרך אגב. חוץ מזה כל מה שMנטה אמרה למעלה אני מסכימה! רק אוסיף ש"persuation" של אוסטין (הטיית לב) הוא מהפחות ידועים שלה, אך אחד מהחביבים עלי בשל הדמות הראשית המופנמת והמעניינת של אן אליוט.