קינמטיקה

תותית16

New member
קינמטיקה

שלום :) אשמח לפיתרון לשאלה הבאה אין לי מושג איך באמת ניגשים אליה אני מבינה שזה עם הנוסחאות לקינמטיקה אבל אשמח להסבר מפורט שיעזור לי עם עוד שאלות בנושא : מנוע של טיל פועל בשני שלבים. בשלב הראשון מקנה המנוע טיל בפיצוץ קצר, מהירות התחלתית אנכית של 200 מטר לשניה. לאחר 10 שניות מרגע הקניית המהירות ההתחלתית, פועל המנוע שנית, ובפיצוץ קצר הוא מעניק לטיל תוספת מהירות אופקית של דלתא V שווה 200 מטר לשניה. מזניחים את התנגדות האוויר א. מה הגובה המקסימלי אליו מגיע הטיל ( רשום שהתוצאה היא 2000 מטר ואני לא מבינה מדוע ברגע שנוספה מהירות אופקית, הטיל הפסיק לעלות גם למעלה) ב. כמה זמן נמשכת תנועתו של הטיל עד חזרתו אל הקרקע( איך אפשר לדעת שהטיל לא ממשיך עוד ועוד, אני לא מבינה איך אפשר להוציא את הנתון של הזמן) כל השאר בטח קשורים לסעיחפים אלו אז אשמח לתשובה לאלו קודם :) תודה
 

TotalCommnader

New member
OK. מה הגובה המקסימלי שהטיל היה מגיע אליו

ללא השלב השני? אותו גובה. מסקנה: למהירות האופקית אין השפעה על תנועה בציר אנכי. הגיוני לא? זמן התנועה הוא עד שהטיל נופל -> הגובה שווה לאפס-> לא אכפת לנו כמה הוא נע בציר אופקי-> שוב יש לנו בעיה במימד אחד בלבד (השני פשוט לא משפיע ולא מעניין) V=V0-G*T=0. מחשבים כמה זמן לוקח לו להגיע למהירות אפס (שיא הגובה) ומכפילים בשתיים כי הדרך למטה זהה מבחינת הטיל לדרך למעלה רק שהסרט מורץ ברברס. דרך שנייה משוואות תנועה y=0=5t^2+v0t+0 ותקבלי משוואה ריבועית שפתרון אחד הוא אפס (הטיל היה על הקרקע בשיגור) והשני הוא מה שאת צריכה.
 

תותית16

New member
לא מובן

רשמת"הגובה אותו גובה בתשובות כתוב לי 2000צ כאילו 200*10 שניות שזה לא מובן, זה עולה ועולה 10 שניות ואז ברגע שנוספת מהירות אופקית הוא מפסיק לעלות?למה<? ולגבי הסעיף השני, אתה אומר שלא מעניין מה שהוא נע בציר האופקי אבל יחד עם זאת זה גם משפיע על הדרך, מפני שממשיכים קדימה, אז גם לוקח יותר זמן עד שזה יירד לא?
 

TotalCommnader

New member
הוא *מתחיל* במהירות 200 אבל המהירות הולכת ויו

רדת בגלל הכבידה. 2000 לא נובע מ10*200 (זה במקרה) אלא ממשוואת התנועה שרשמתי לך. אחרי 10 שניות הוא *לא* מפסיק לעלות. המהירות שלו אחרי שנייה היא 200 פחות 10*1 ואחרי 2 שניות 200-20. הטיל יעצור אחרי *עשרים* שניות. המהירות האופקית לא קשורה. גם לגבי הדרך זה לא משנה. נאמר שמכונית נוסעת 10 מטר צפונה במהירות מטר לשנייה. היא תתקדם צפונה 10 מטר אחרי 10 שניות. עכשיו אותה מכונית נוסעת באלכסון. 1 מטר לשנייה צפונה ו1000 ק"מ לשנייה מערבה. אחרי 10 שניות היא תתקדם 10 מטר צפונה ו10000 ק"מ מערבה. הדרך התארכה אבל עדיין המכונית נעה צפונה 10 מטר ה10 שניות. עכשיו תרימי את הכביש ותחליפי צפון בלמעלה ומערבה באופקית וקיקבלת אותו דבר. שאלו על התנועה למעלה/למטה ולא אופקית כי כשנופלים מלמעלה - נגיד מטוס - מעניין בעיקר המרחק מהקרקע....
 
תשובה

א. זה באמת 2000 האנרגיה הקינטית ההתחלתית היא 0.5mv^2 והאנרגיה (הפוטנצילית) בשיא הגובה היא mgh (הפיצוץ השני לא השפיע על שיא הגובה כיון שהוא משנה רק את הנהערת בכיון x* h=0.5v^2/h=2000 ב.בשיא הגובה המהירות שלו בכיוון y היא 0 אז gt^2/2=h=2000 ואת יכולה לקבל את זמן הנפילה t אפשר גם: היה אפשר גם לפי v_start=0=V0-gt שימי לב שההפעלה השניה של הרקטה לא משפיעה על שיא הגובה ועל הזמן.
 

תותית16

New member
סליחה שאני ממשיכה

אבל אני עדיין תקועה בסעיף א לא הבנתי מאיפה הנוסחא שהבאת עם ה Mhg המהירות ההתחלתית שלי היא 200 מטר לשניה, איך מהנתון הזה אני יודעת את הגובה המקסימלי?
 

תותית16

New member
קבלו ביטול

הובן תודה :) אגב- בספר למשל הם השתמשו בנוסחת התנועה עם מינוס כי זה כלפי מעלה- האם משנה?את אומרת האם שתי התשובות יתקבלו?כי כביכול תלוי מאיפה מסתכלים
 

bambipoop

New member
שני דברים

1. את יכולה לקבוע את הכיוון החיובי של המערכת כך המהירות למעלה שלילית והתאוצה למטה חיובית או הפוך זה לא משנה. תלוי איך את מגדירה... 2. יש שתי דרכים לפתור את הבעיה: משוואות של קינמטיקה וחוק שימור אנרגיה. בספר שלך השתמשו בדרך הראשונה ופה ענו לך בצורה השנייה, אני לרוב מעדיף להשתמש בחישובי אנרגיות ובחוק שימור האנרגיה אני חושב שזה יותר פשוט.
 
למעלה