קינאה (קשה כשאול...)
התלבטתי לא מעט בחיפושי אחר הפורום שיתאים לשאלה/התיעצות בבעיה שאעלה כאן. אני במערכת יחסים נפלאה. פרק ב'. תחילת שנות הארבעים. לשנינו ילדים. לא חיים עדיין יחד. מפאת המורכבות - הכל לוקחים לאט ובסבלנות. הביחד נפלא. מדהים. אבל לא על כך אני רוצה לדבר. רוצה לדבר על בעיה כואבת מאד שהיא כאבן נגף בחיי. קנאה. אני מאד מקנאה לבן זוגי. ומכירה את התחושה והמצב ממערכות יחסים קודמות. זה לא תופס אותי בפעם הראשונה. ואני לא זקוקה לסיבה כדי לקנא. הוא לאו דוקא יתן לי את הסיבה. אני פשוט מקנאה וכבר חשה שזה חולני. אני גם יודעת לזהות שהקנאה הנוראית שאוכלת כל חלק בריא בנפשי נובעת מחרדת נטישה ברמה גבוהה. בשלב מסוים ביחסים, כשאני חשה סוג של ביטחון - אז הקנאה מתחילה לצוץ ולכרסם. ולוקח זמן עד שאני מוציאה אותה החוצה. כשהיא יוצאת - היא תצא במלוא העוצמה עד כדי כך שגם אני נבהלת מעצמי, שלא לדבר על בן זוגי שנבהל מהעוצמות. הוא יעמיד אותי במקום ואני כמובן, לאחר שארגע - אתנצל ואבטיח לטפל בזה. אני יודעת שאהבה אמיתית היא לתת חופש. אני יודעת שקנאה היא רכושנות וכבילה והורסת את היחסים. אני סובלת מהקנאה הזו. מאד מאד. לא יכולה לשמוע סיפורים על אקסיות. לא יכולה לחשוב שהיה לפני עם מישהי אחרת. חודשת כל הזמן. לא נותנת אמון. ברור שזה הרסני. ואני כבר לא יכולה יותר עם התחושות הללו. רוצה להתיעץ, האם אתם חושבים שיש פתרון לבעיה? מה עושים? כיצד מטפלים? כיצד מתגברים? גמר חתימה טובה ותודה!
התלבטתי לא מעט בחיפושי אחר הפורום שיתאים לשאלה/התיעצות בבעיה שאעלה כאן. אני במערכת יחסים נפלאה. פרק ב'. תחילת שנות הארבעים. לשנינו ילדים. לא חיים עדיין יחד. מפאת המורכבות - הכל לוקחים לאט ובסבלנות. הביחד נפלא. מדהים. אבל לא על כך אני רוצה לדבר. רוצה לדבר על בעיה כואבת מאד שהיא כאבן נגף בחיי. קנאה. אני מאד מקנאה לבן זוגי. ומכירה את התחושה והמצב ממערכות יחסים קודמות. זה לא תופס אותי בפעם הראשונה. ואני לא זקוקה לסיבה כדי לקנא. הוא לאו דוקא יתן לי את הסיבה. אני פשוט מקנאה וכבר חשה שזה חולני. אני גם יודעת לזהות שהקנאה הנוראית שאוכלת כל חלק בריא בנפשי נובעת מחרדת נטישה ברמה גבוהה. בשלב מסוים ביחסים, כשאני חשה סוג של ביטחון - אז הקנאה מתחילה לצוץ ולכרסם. ולוקח זמן עד שאני מוציאה אותה החוצה. כשהיא יוצאת - היא תצא במלוא העוצמה עד כדי כך שגם אני נבהלת מעצמי, שלא לדבר על בן זוגי שנבהל מהעוצמות. הוא יעמיד אותי במקום ואני כמובן, לאחר שארגע - אתנצל ואבטיח לטפל בזה. אני יודעת שאהבה אמיתית היא לתת חופש. אני יודעת שקנאה היא רכושנות וכבילה והורסת את היחסים. אני סובלת מהקנאה הזו. מאד מאד. לא יכולה לשמוע סיפורים על אקסיות. לא יכולה לחשוב שהיה לפני עם מישהי אחרת. חודשת כל הזמן. לא נותנת אמון. ברור שזה הרסני. ואני כבר לא יכולה יותר עם התחושות הללו. רוצה להתיעץ, האם אתם חושבים שיש פתרון לבעיה? מה עושים? כיצד מטפלים? כיצד מתגברים? גמר חתימה טובה ותודה!
