קיטורים.

©big smile©

New member
לא יכולה יותררררררר %#$^%@@!$%.

כל הלילה לא הצלחתי להרדם. נכנסתי למיטה ב3 וחצי, וכל הזמן רק דמעות. והיה לי חם, והיו מליוני יתושים, והצוואר שלי פשוט תפוס כ"כ ולא יכולתי לשכב בצורה נורמלית. ואני בוכה מסתם מחשבות, מגעגועים מטופשים שלא מפסיקים, מזה שלא נוח לי, מזה שכואב לי כל הגוף. הכל סתם. ב6 יש חזרות לריקוד, ואין לי כח. אין לי כח לרקוד. בכלל לא בא לי את כל החזרות האלה עכשיו, כל הזיוף הזה. שונאת את זה. מחר יום עמוס מדי, ואין לי כח. אני פשוט משתגעת.
 
עכשיו גם אין לי חברים

מהבלוג כי אין מילים לכתוב את זה שוב בינונימי אני אף פעם לא אהיה במקום הראשון. כשנולדתי בהחלט לא הייתי במקום הראשון בשביל אבא שלי. לפעמים יוצא לי לחשוב אם הוא חושב עלי או על נדב, לפעמים, לפני שהוא נרדם בלילה. כשהוא לוקח את הבת הגדולה לבסיס או את אח שלה לחוג. הוא לא זוכר מתי נולדתי. כשגדלתי לא הייתי במקום הראשון במשפחה. לדודים שלי היו את הנכדים שלהם, ולבני דודים את הילדים שלהם, ואני לא הייתי נכדה של אף אחד ולי היה את אמא ולה היה אותי. ואז אח שלי נולד, והיה לי את כל העולם (מזל טוב אח קטן, יש לנו אחד את השני וזה תמיד יהיה ככה). וכשאני איתו אני הכי אמיצה שיש, ואני הכי אחות גדולה שאפשר. בבצפר לא הייתי במקום הראשון. הייתי מכוערת וחסרת אופי, ומי רוצה להסתובב עם יצור. אני מודה לאלוהים על האנשים שהכרתי אז ושמלווים אותי עד היום. אבל גם אז, הם היו המלאכים שלי ואני הייתי "וכרמל". ו- ו- ו- ו- כרמל. וכשעבר הזמן והסביבה השתנתה, והייתי בכיתה שונה עם המון אנשים שהכירו אחד את השני ואני, שאת עצמי בקושי הכרתי, ידעתי שככה זה תמיד יהיה- אני ברקע. והכרתי אנשים שלמדתי לאהוב וכל כך התמסרתי למונח הזה "חברים", ומה לא הייתי נותנת בשבילם. מה לא הייתי נותנת בשבילכן? אבל לאורך כל הדרך היו את הדברים הקטנים האלה שהזכירו לי טוב טוב איפה אני. אם זה ששוכחים להתקשר, להודיע או משהו. אם זה סתם, לא לחפש את הקירבה שלי. אם זה סתם לא לשים לב אם עובר עלי משהו או לא. אני שווה פחות. אבל קיוויתי שזה ישתנה, רציתי זה ישתנה. אלוהים כמה רציתי, שאנשים ידעו לאהוב כמו שאני אוהבת, עם כל הלב. והשלתי את עצמי, שאולי, אולי אולי, כמעט, עוד קצת וזה יהיה ככה. אבל אני עייפה מלקוות והשנים עוברות ואני בינונימי בינונימי ואבא לא זוכר את יום ההולדת שלי אפילו ולחברות בעצם, לא אכפת (ומתי גם אני אקבל מתנה או סתם, ברכה מהלב). ובטווח הארוך, זה רק שובר כל פעם מחדש. וכואב לי כבר כואב לי לאהוב כל כך וזה הזמו לוותר. So I'm letting you go. I'm letting you go dad, and I'm letting you go friends. ואת אח שלי, שכבר לא כל כך קטן היום, אני אלך לחבק ולא לעזוב לעולם
 

little shorty

New member
../images/Emo24.gif

ריגשת אותי כל כך.
 
אז אולי בעצם

אבא שלי ישאר בעזאזל, בדיוק לאן שרציתי שהוא ילך אבל אני כן חשובה. אולי לא הכי, ואולי אני באמת בינונימית, אבל מישהו צריך להיות ובעצם מה כזה נורא הבנות היו כאן ובכינו ודיברנו והכל בהיר יותר. גם לא מתאים לי, דיכאון. לא מתלבש עליי טוב.
 

Small talk

New member
אוף למה הסתפרתי?

השיער שלי היה יפה עם הפן שהספרית עשתה לי אבל עכשיו הוא כבר נראה מעפן, ואם אני מנסה לעשות קוקו חצי מהשיער נופל כי הוא לא ארוך מספיק לקוקו.
 

Ne§t£A Gi®L

New member
חכי../images/Emo108.gif

לשיער לוקח זמן להתרגל לתספורת...בימים הראשונים זה תמיד נראה מזעזע.
 

mkarin

New member
ככה זה בהתחלה.

אבל תזכרי, שיער גדל, ואת עוד תתרגלי :)
 
הדמעות האלה בגרון

כמו ההן שבכיתי אתמול וההן שבכיתי שלשום, מולך, בשעה שניסית להסביר לי שהרגש שלך לא מת אבל אנחנו כבר מזמן כן, ואיך שאני בהשפעת אלכוהול רבה מדי, אומרת ומספרת לך את הכל מהכל, כל ההכל שלא סיפרתי ולא אמרתי לאף אחד, את ההכל שלא רציתי שיידעו ובייחוד לא אתה. למה הדמעות מצאו את עצמן דווקא מול פניך? איך העזתי? אלוהים... השתגעתי מה עוד ביקשת?
 
אל

אל תחשבי שלשפוך הכל בפניו הייתה טעות.. לדעתי טעות הייתה שהוא לא ידע את זה קודם.. הדמעות האלה בגרון יכולות לפנים לצאת.. וזה לא רע העיקר שתדעי להגיע לרגע שבו תאספי את עצמך למשהו טוב יותר מתחת לדמעות מסתתר חיוך.. תני לעצמך זמן ואז הוא ישתלט
 
גרררררררררררררררר

מחר יש לי טיול של יומיים ופשוט כלום עוד לא מאורגן. אני גם צריכה להכין הדרכה לטיול הזה, וזה גיחת מיונים לקורס משצי"ם והיא חייבת להיות טובה, וגם היא עוד לא מוכנה בשיט, מה גם שדפקו אותי עם הפשצי"ת הכי חפיפניקית בעולם. אני בלחץ לא נורמאלי, ועוד מחר יש מיצ"ב במתמטיקה ואני לא מבינה חצי מהחומר. אוף, מה אני עושה פה בכלל :|
 
../images/Emo24.gif

לא להיות בלחץ! זה בסה"כ טיול!בסה"כ הדרכה!באמת! אם את צריכה עזרה בחומר להדרכה או משהו את מוזמנת לפנות אליי :) בכיף! ומיצ"ב במתמטיקה..נו טוב קצת מלחיץ אבל עוברים גם את זה! מבטיחה לך :) יהיה בסדר!
 

The Bitter End

New member
אתם הח'ניקים הכי לחוצים שפגשתי!

אין דבר כזה גיחת מיונים לקורס מש"צים lol מה זיבלו לכם? בסוף השנה דני עוד מתחנן מילדים שהם בכלל לא פש"צים לצאת לקורסD:
 
למעלה