אני שמנה ../images/Emo3.gif
אתמול הבנתי את זה וזה הרס אותי. אני גם בדכאון כמה ימים, וזה לא כיף בכלל
ואני מדברת על דכאון רציני, אני ממש מכריחה את עצמי לצאת, לבלות, לדבר עם אנשים, כשכל מה שבא יל זה לשכב בחדר בתנוחת עובר לנצח בערך, עם המון ייאוש מהעולם ומעצמי ומהחברה. אז גם דכאון וגם הזה מאתמול.. מישהו, שכבר היה ביננו משהו, רמז לי איזו מן הצעה ליזיזות.. ולא בא לי באמת?! כאילו אני כלכך מחפשת משהו משמעותי עכשיו בעולם, לא רק בזוגיות, בהכל, בתקופה החסרת טעם הזאת... וגם אמרתי לו ("לא נראהלי שזה ילך ביננו ברצינות"), גם לאור העובדה שהוא מסנן אותי כל הזמן על ימין ועל שמאל, זה לא באמת בריא. מן משהו, "עד שנמצא קשר רציני", ולא, אני יודעת שזה יהרוס אותי. אבל בואנה, אני מכורה למגע. ואני רוצה חיבוק. ולהתכרבל עם מישהו. וקצת חיי מין, מה יש?! (אויש, אמרתי לו שאני רוצה כבר להתחיל להזדיין כדי לקחת גלולות ולהגיע למידה C בחזייה, שזה סוג של חלום חיים לא ממומש. אז הוא אמר לי "נו, מה אכפת לך? נפגש, נדבר על דברים, נעבוד על החזה שלך.. יהיה כיף"
) אבל לא יודעת. אני יודעת שזה לא נכון כלכך, אבל מי צריך נכון?! אני מסיימת י"ב, קצת להנות יא רבאק. אז.. הממ?
אתמול הבנתי את זה וזה הרס אותי. אני גם בדכאון כמה ימים, וזה לא כיף בכלל
