לפעמים את לא קולטת
"אמרתי לך קודם את כל הדברים הלא נכונים. לא מבחינת שקר, פשוט דברים שהייתי יכולה לא להגיד. אתה יודע, כדי להישאר מסתורית, שאולי תחבב אותי. אני תמיד אומרת לך את הדברים הלא נכונים. אתה איכשהו גורם לי לעשות את זה, בדרכים הלא מכוונות שלך. אתה כזה בן אדם טוב וכזה אכזרי בו זמנית. בקיצור, אני מצטערת שדיברתי כל כך הרבה קודם. כמו תמיד. בכלל מה שרציתי להגיד לך זה שאני קוראת עכשיו משהו של ניק הורנבי. כן, אני יודעת שהמלצת לי עליו בערך כשהיית בגילי, אבל... אה, וזה שיש לך חברה, זה לא אומר שאתה לא צריך לקיים הבטחות, אני עדיין מצפה שתקפוץ לכאן לצהריים ושתעשה לי סיבוב באוטו. אתה היחיד שאני יכולה לדבר איתו ככה וזה כל כך כואב לפעמים שאתה לא מעריך את זה באותה מידה. אז, נתראה? תדבר איתי?..." אני לא מאמינה שעשיתי את זה לעצמי וחזרתי לעבר כשההווה היה טוב כל כך... (אה, ומה שבציטוט, אם מישהי קוראת את ההודעה הזאת, זה לא משהו שאמרתי. זה דברים שאני חייבת להגיד ומחזיקה את עצמי לא להתקשר)