קיטורים

Oo The Gush Oo

New member
אני חולה, שוב.

ואין טעם ללכת לקצין העיר כי לא יצא מזה כלום. ואני שונאת את זה שבצבא אי אפשר חופשת מחלה בלי להיות על סף מוות. ומחר יש תרבות יום א' בירושלים, גאד איך אני מגיעה לשם בכלל
 
../images/Emo71.gif

"נהיית בנאדם רע" ג'י טנקס אמא גם אני אוהבת אותך נמאס לי מכל החרא הזה מה אני עשיתי שהוא יותר טוב ולמה הכל מתפורר מסביבי כשאני חושבת שטוב "יותר מדי לבד מבטל אותי" איך אני אמורה לעזור לחברים שלי כשאני בקושי עוזרת לעצמי ואפחד לא עוזר לי אני צריכה לספוג את החרא של כולם ואני צריכה להקשיב לכולם ואין לי בעיה באמת שלא אבל מה איתי?אאה??? איפה כולם עכשיו???איפפההה?!?!?!1!!!!!!!!!!
 

RainbowL

New member
אני פשוט בטוחה

שאיפשהו מחכה לי ה-טוב יותר שמגיע לי. קצת עצוב ש'מה ששנוא עלייך אל תעשה לחברייך' זה המשפט שאני הכי מתחברת אליו.
 
כל כך רציתי לדבר איתו

ואני כל פעם מתאכזבת מעצמי מחדש על התגובה שלי. אני כמו איזו חולת מאניה דיפרסיה... פעם לקצה הימני ופעם לקצה השמאלי, אין אמצע. אני לא מבינה למה אני מגיבה כאילו זה סוף העולם, כשברור שזה לא. במקום ליהנות ממה שהיה, אני מסתכלת על מה שזה לא היה וזה כל כך טיפשי. אני מתנהגת כמו ילדה שלא מקבלת את הממתק שלה, ומבחינתה זה סוף העולם. אני מנסה לחשוב בהיגיון, אני מנסה להיות אחרת, אבל שום דבר לא עובד. פשוט אין לי חשק. מעצבן אותי שזה ככה, ולא יודעת אם זה בהיגיון. כבר חודשים שלמים שהוא מדבר איתי בצורה הזו, ואני לא מבינה למה זה יכול להיות שונה... אם רק איכשהו הייתי יודעת מה הוא חושב על כל זה זה היה טוב, אבל... למה זה לא מתקדם לכלום למה למה למה? וההוא שהציע לי לשכב איתי עדיין לא מדבר איתי. עבר חודש, כולן למחוא כפיים ולהגיד מזל טוב... ומה קשור הנופש הזה? ולמה אסור לצאת מהמלון? ולמה האטרקציות היחידות הן חדר כושר ובריכה כשהקשר בין המילה 'אטרקציות' להמשך המשפט, נראה לי הכי אוקסימורוני בעולם? כוסומו אני צריכה לכרות את המח שלי ולהפוך לפקצה מפגרת. יהיה כיף.
 

P i x i e s

New member
פשוט מצברוח רע.

אתמול עשיתי את הדבר הנכון לשם שינוי ונפרדתי מההוא שהיה לי קטע איתו. זה לא הוגן כלפיו כל הסיפור. הייתי בטוחה שתרד לי אבן ענקית מהלב אבל כלום לא קרה. חרא לי, ממש... היום בארוחת צהריים פתאום הרגשתי מחנק ענקי בגרון, כאילו בא לי כ"כ לבכות ולא יכלתי. ודי כבר אני רוצה אותו איתי.
למרות שראיתי אותו אתמול אבל אני מתה ככה... בא לי להיות לידו כל הזמן.
 
נפלתי במדרגות באחת הבתים בצפית

ונקעתי את הקרסול וממש כואב לי פלוס דפקתי את שתי הברכיים בנפילה הנל וזה מתווסף לסימנים הסגולים-כחולים-אדומים-כל גוון שתרצו שיש לי מיום רביעי. סעמק עם הברכיים האלוווווווווווווווו
 

Small talk

New member
למישהי יש ארון בשבילי?

הארון שלי מתפרק לגמרה. עזבו שכבר ממזמן הגב של הארון ניתק ממנו,והדלת השמאלית נפלה והימנית בדרך לפול, השבוע 3 מדפים שונים נפלו עליי (שאין מה שימנע מהמדף לזוז [דלת או גב] הוא זז עד שהוא לא יושב יותר על הבורג ואז בשנייה שאני באה לקחת משהו הוא נופל לגמרה ואם המדף מתחתיו גם רעוע אז מפיל גם אותו). ולהורים אין כסף עכשיו בשביל ארון בשבילי, ולי יש קצת כסף אז ניסיתי לחפש באינטרנט יד שנייה ולא מצאתי כלום. עוד מעט הבגדים שלי יעברו למעון קבע לריצפה (לא שהם לא שם כל פעם שהמדפים מחליטים לפול ושאני לא שם להחזיר אותם למקום).
 
כואב לי הגרון רצח

והקור השבוע בבסיס בטח לא יעזור ואני עוד אמות שם בטעות לפני שישימו לב כי צבא ]:
 

pampkin

New member
זהו, הוא הלך.

"מאמי זה רק 11 יום. 11 יום! את יודעת מזה? את לא תרגישי שזה עובר בכלל." אז יש לי רק דבר אחד להגיד לכן. כוסאמאאאא של הצבא המזדיין הזההההההה היה לי את הסופשבוע הכי מדהים בעולם. כיפי כזה, כמו שהיה פעם. הייתה לנו תקופה שכל פעם שהוא היה חוזר מהצבא לאף אחד משנינו לא היה זמן אחד לשני, הסדרי עדיפויות היו מעוותים, הוא ראה את חברים שלו לפני שהוא ראה אותי, אני לא הספקתי לפנות לו זמן בין כל הדברים שיש לי [כי עם כל הכבוד, זה שלו יש שלושה ימים להיות פה, זה לא אומר שהחיים שלי נעצרים ואין לי שומדבר לעשות], כל הזמן רבנו, בכיתי מלא ולא היה טוב כבר. ובזמן האחרון לא. בזמן האחרון זה.. קסם כזה. כל שניה בסופשבוע הזה הייתה מדהימה,ממש נזכרתי למה אנחנו ביחד. כל חיבוק שלו עושה לי פרפרים בבטן. האמת? אני לא יכולה להצביע על הרבה זוגות שיותר משנה ביחד והכל עדיין כלכך טוב. כל דבר קטן עדיין מרגש, לא משעמם לנו, אנחנו עדיין לומדים להכיר אחד את השניה בכל שיחה. אני לא יכולה לתאר כמה שטוב לי איתו. ואחרי שהוא סגר את הדלת ויצא מהבית שלי היום.. הכל פשוט התפרץ לי. פשוט בכיתי כמו שלא בכיתי בחיים שלי, אני לא מאמינה שהפעם הבאה שאני אראה אותו תהיה רק בעוד שבועיים. עד שהצלחתי להתרגל לזה שהוא שוב פה... וכמה דקות אחרי שהוא הלך, כשאני כבר טובעת בדמעות, וכל הכרית שלי רטובה, מישהו צלצל בדלת. פתחתי את הדלת, והוא נכנס הביתה בפעם הבאמת אחרונה לשבועיים הבאים, וחיבק אותי חזק חזק חזק, ואמר שהוא רוצה עוד חמש דקות עם הנסיכה שלו. ואז באמת בכיתי.
 

EVE Lights

New member
השורה האחרונה שלך עשתה

גם לי עצוב!!
וכן, קלישאתי ככל שזה יהיה, אבל באמת שזה יעבור מהר.. תעשי לעצמך לו"ז עמוס כך שבקושי תוכלי לחשוב על זה תחשבי שבשבועיים האלה יש לך למי ולמה להתגעגע וזה רק מעצים את הקשר.
יהיה טוב!
 

pampkin

New member
תודה קוקי.

אני יודעת. וכל פעם שהוא חוזר אני מרגישה כאילו הפעם האחרונה שהוא היה פה הייתה אתמול, אבל בין לבין הגעגועים אוכלים אותי. יהיה בסדר בסוף
.
 

Lilo the fairy

New member
וואו, מאיפה להתחיל

הצטננתי בטירוף, ועוד פאקינג פחות משבוע מגיעה היומולדת ויש לי כלכך הרבה תיכנונים שזובי שיהרסו בגלל הקירור אמא שלי מחליטה למרוד, היא ממש נפגעה מאיזה משהו שאמרתי ומאז רק עושה דווקא [יש לי קצת מצפון, אבל זה לא יעזור לה] ואין לי שקל על התחת אה והחמודה ההיא שמודעת לכל מה שכתוב למעלה, עוד מעזה לריב איתי על השטויות שבשטויות חצופה.
 
למעלה