אז.. המפקדות שונאות אותנו,
ומישהי מהקורס שמעה אותן מדברות ואומרות שאנחנו קורס גרוע והן ממש מאוכזבות ולא יודעות מה לעשות איתנו כבר, אבל היי- אני אוהבת את האנשים בקורס! אחד-אחד כמעט, חמודים שלי. אנשים טובים, באמת. אני אוהבת אותם. בחיי שאני מרגישה במקום. לא כמו בתחילת הקורס, שגיליתי שאנחנו רק 4 בנות ממחלקה 2 ועוד איזה..אלף ממחלקה 3. אז היה כזה..ביחד של מחלקה 3 וכל השאר בצד. פחות או יותר. ואז הכל הקליק והתחבר, ואיך בא לי למחוץ אותם אחד אחד, למקות שאני בוכה פעם ביומיים כי כמות העונשים והלחץ והחומר בלתי נסבלים. ולפעמים אנשים כלכך..על הקצה מבחינה נפשית, והם ניהים עוקצניים, או..מתפרץ מהם רוע, אז זה קצת מגעיל ומוסיף להרגשה. אבל באובר אול הם אנשים חמודים כלכך. הבנים שלנו כאלה קטנטנולים וחמודים ולאט לאט אנחנו הופכות אותם ליצורים רגישים ופתוחים יותר! מוהאהאהא אבל באמת שאחד הדברים שעשו לי את השבוע, באמצע א' חינוך על חרם ונידוי, כשכל אחד חלק את הסיפור שלו [וכולם היו סיפורים מהצד של- פם ראיתי שעושים חרם על ילדה] ואני סיפרתי את הסיפור שלי, על כיתה ח' וכל הבלאגן, וכולם הקשיבו והגיבו והיו הכי מקסימים שיש, ואיך אוהד יושב לידי ואומר לי "הפסד שלהם!" ואיך כולם באים אלי אחד אחד ואומר לי איך לא הגיע לאותן בנות להיות חברות שלי.. זה פשוט מקסים. ואיך בא' חינוך אחר, כשכולם מדברים על אהבה ושנאה, וכולם נפתחים פעם ראשונה ויש תמיכה כזאת ורגש וצמרמורת לכולם, וכולם על סף בכי.. ואיך אני חולקת את דעתי על תחושת שנאה ואיך אני בנאדם אוהבאוהבאוהב בלי סוף ולא מכיר כמעט את המושג שנאה ואיך זה גובל בסמרטוטיות לפעמים, הוותרנות והסלחנות שלי, אהבת האדם. ואיך כולם צוחקים מהבדיחות המטופשות שאני מכניסה באמצע, ואיזו הקשבה ו..הרגשה של קודש כמעט. ואיך אחד הבנים מסתובב אליי ואומר לי בחיוך שהכי טוב להיות כמוני, ואיך בביקור של השבת השניה כשכל ההורים באו כולם באו להכיר לי את המשפחות שלהם ולהכיר את שלי ואיך כשאני בוכה במסדרון בטלפון אחת-אחת עוברות בנות ונותנות לי נשיקה על הראש, רק כדי להראות שאיכפת להן ושהן כאן בשבילי. ואיך כשאני חוזרת מהביקור בשבת עם שקיות והבנים יצאו לעשות ג'וגינג ברחבי הבסיס רואים אותי ורצים אלי בחיוך [וישר שואלים "מה הבאת לנו לאכול?"
] ואיך באותו א' חינוך מרגש כשהיה צריך לדבר אחד על השני, מיה אומרת עלי דברים כלכך נפלאים, אבל שבאמת קולעים למטרה ואת מבינה ש..בונא, היא קלטה אותי? ו..זה בעצם צריך היה להכתב באופטימיות. אני אוהבת אותם.