קיטורים

[Mooa-Numi]

קיטורים

מותר, הקודם ממש למטה ולא הייתי פה שבועיים ויש לי מלא!

 

[Mooa-Numi]

אההההההההה!!!

שבועיים בבסיס! ואני כלכך עייפה למה אני לא ישנה עכשיו. טוב, רק בקצרה: הייתי שבוע רגיל בבסיס, סגרנו שבת, ואז יצאנו לשבוע שטח! ואני בחיל חינוך! היה מטורף, קפוא בלילה חם ביום, מאובק ומלוכלך וריצות ופזצטות ולאכול הרבה חול. הרבה מאוד חול. וכל הגוף שלי שרוט וכאוב וכחול ומשופשף ולמרות שהתקלחתי אני עדיין לא בטוחה שהוצאתי את כל הלכלוך. מכירים? ובא לי לישון לנצח אבל לא בא לי לקום מחר מאוחר. ולא התקלחתי מלא זמן (משבת עד היום) וזה נראה לי שיא אישי שלי. באמת. והיה לי קודם ראסטות בשיער, בחיים לא היה. שלוש גושים ענקיים. זה כלכך מוזר. (הערת אמצע: אני די במצברוח טוב, זה קיטורים אשכרה קיטורים כאלה שצריך להתבכיין עליהם קצת) במשך שבוע שלם דמיינתי את המקלחת המושלמת ולא ממש היה מים חמים! לא כמו שרציתי שיהיו (הכי כיף להתקלח במים ממש חמים ולדעת שאפשר יותר) וסריג שאני אוהבת לא חזר אליי הביתה. במקרה הטוב הוא בבסיס וחבל כי רציתי לסופ"ש. במקרה הרע הוא בשטח וחבל כי רציתי אותו לחיים. מה עוד? היתה לי שפשפת מטורפתתתתת ממש! בירכיים הפנימיות, מקצת מתחת למפשעה ועד לברכיים! בשתי הרגליים! ועכשיו יש לי עוד אחת ממש חזקה במאחורה של הברכיים (למה אין לזה שם? עזבו בברך, אבל במאחורה של המרפק או שבעצם זה הקדימה של המרפק? זה מקום חשוב! אשכרה יש שם ורידים ומזריקים לשם דברים וכאלה..) וקיבלתי היום בבוקר מחזור (רגע לפני המסע) ואני ערה מ2וחצי בלילה! (קמנו ב4 למסע, אבל שמרתי מ3-4. לא מתלוננת, השמירה הזאת באה לי ממש במקום) ואפילו לא נרדמתי באוטובוס שכולם כולם כולם נרדמו. וכל הידיים שלי חתכים מהיובש והקור. ממש כל בוקר קמתי וירד לי דם וכאלה. וכל החדר מאובק מהתיק. וכל הפרצוף והגוף והאצבעות והאף והשפתיים והכל הכל הכל יבש וכואב וזה לא כיף בכלל. (חוץ מהעובדה שיש לי מחזור, ושם לא יבש בכלל

) ועוד דברים שהם קצת פחות שטחיים? לא ממש טוב לי בצוות וזה מבאס. אני ממש מרגישה כאילו אני יכולה פשוט לא להיות שם וזה יהיה בסדר. כאילו מלא פעמים קורה שהלכתי לשירותים והם פשוט לא שמו לב שאני שם והתחילו לחלק אוכל בלי לשמור לי וכאלה. וזה מבאס ממש שאני יועת שאני ממש לא בנאדם שנעלם ככה, אבל אני לא מצליחה להתבטא יותר בערך. כאילו כל השתיקה של הימים האחרונים פשוט ניוונה לי את הלשון ובכלל את עצמי, ואני לא יודעת כלכך מה אני יותר. כאילו אם בנאדם יכול להגדיר את עצמו בכמה שורות? אז אני כברממש לא יודעת מה אני ומה אני לא. מבינים? מן תקופה כזאת של ניהליזם עצמי מוזר כזה. כאילו מצאתי את עצמי מלא פעמים במהלך היום פשוט קולטת שאין בי-עצמי צורך כלכך או לראות את כולם בשטח, שוברים מלא דברים ודימויים ומתחברים אחד עם השני ומוצאים בדיחות ומצליחים למצוא את הדרך להסתדר ביחד ולהתרכך אחד לשני, ורק אני קשה כמו אבן.אם ערב וכולם קופאים במעילים ושמים ראש אחד על השני, אני פשוט לא מצליחה. לא בהכרח משהו ממש מהשטח, אבל מבינים?

ובכלל אני מרגישה שאני מתפוגגת מהעולם, כאילו אני כבר לא באמת חשובה לאף אחד: חברים ישנים שאני מנסה לשמור איתם על קשר, חברים לא כלכך ישנים שלא ממש אממ.. חסרים אותי נראה לי, סתם כל מיני מקומות שפעם הייתי שם משהו ועכשיו כבר לא.. כאילו לקחתי קצת צעד אחורה מהעולם ואני מסתכלת על כולם ואני לא מרגישה שאני באמת חסרה לאנשים. שאני, אישית, כל מה שאני, לא יודעת איך להסביר את זה, לא משנה מה התכונות שלי, לא ממש חסרה לאנשים. זה צורם וצובט נורא. אפילו יותר מזה, לא רק בגרון, פנימי כזה. ואולי קצת הקלתי על אנשים שנעלמתי קצת לאחרונה, כי לפחות יש קצת שקט. וזה אומר משהו על חיי ופועלי בשנים האחרונות, לא?

ויש לי 5וחצי שעות ביציאה, משמע, עוד ליקוי אחד ואני נשארת שבת הבאה. ובאמת לא התכוונתי. וגם? השמנתי ממש, ולמרות זאת החזה שלי עדיין קטני. זה פשוט לא פייר, אם אני משמינה אז שגם הוא יקבל קצת? מה יש? וגם הרגליים שלי לא. רק הבטן שלי גדלה ואני פשוט מתעוותת עם הזמן ואני מפחדת לעלות על משקל בכלל. ולמה אם אני מתה מעייפות אני עדיין כאן?! (וואו וזוכרים שבתחילת ההודעה כתבתי שאני במצברוח די טוב? אז העצבתי אתעצמי ממש כרגכ וממש לי דמעות בגרון. יופי, ממש כל הכבוד לי

)

 

[Lost Lullaby]

הייתי ביום ראשון בשדה בו

וראיתי את אחד הצוותים אבל לא היית שם ;[ מוזר, השבוע שטח של ר"ח היה באמצע הקורס בערך. והם חזרו מורעלים לגמרי

בקשר ל'להתבלט'- אני חושבת שזה קורה להרבה בהתחלה... לוקח זמן עד שמוצאים את המקום שלך אבל אני בטוחה שתצאי את שלך. והלו בהצלחה בלא לקבל עוד ליקויים:[

 

[Mooa-Numi]

בטח ראית את המחלקה השניה

אנחנו יצאנו משם עד איזה 11 כבר..

 

[L a t e b l o o m]

למרות כל הבאסה והכל,

ממש כיף לקרוא אותך. את מתנסחת נהדר.

 

[The UnderGrouNd 86]

אני עייפה כל הזמן,

וזה ממש מבאס שכולם יוצאים בשישי ורק אני תקועה עם הפסיכו' המעיק הזה, אוףףף. /: והוא רחוק ואני אראה אותו כנראה רק עוד שבוע כנראה. חח התרגלתי לזה שלפחות בסופ"שים אני רואה אותו, לא משנה מה.

 

[EVE Lights]

מה!

אני לא מבינה איך אפשר ללמוד 24/7 כשלמדתי בשבועות האחרונים לפני הבחינה זה היה רק חרישה אחרונה על דברים שכבר ידעתי לא הרשיתי לעצמי לוותר על בילויים בשביל זה בטח שלא על שישי בערב!! ביג פאקינג דיל זה בסך הכל פסיכומטרי אם תצאי כמה שעות ותתאווררי לא יקרה שום דבר רע באחריות

 

[ketty the sheep]

../images/Emo45.gif

(ואלוהים יודע שאני אחת החננות הכי הגדולות בעולם, אז אם אני אומרת משהו כזה זה בטח אומר משהו

).

 

[שלחופה2]

../images/Emo45.gif

צריך לתת למוח קצת מנוחה בשבוע האחרון לפני המבחן

 

[The UnderGrouNd 86]

חח לא יודעת.

אני רואה את זה טיפה הפוך. לעשות כמה שיותר סימולציות, לעבור כמה שיותר על החומר, לתרגל.. לי זה לא יוצא מהשרוול.

 

[שלחופה2]

אוקי

ככה פשוט תגיעי לבחינה מותשת. אני עשיתי 4 פעמים פסיכו, בפעם הרביעית המדריך שלי פשוט סרב לתת לי סימולציות (הוא אשכרה נתן לי אחת פחות מכל השאר) ובאמת נחתי קצת לפני המבחן והלך לי לא רע בכלל...

 

[EVE Lights]

מיותר לגמרי

 

[MC SammY]

אני יודעת שזו העבודה שלו

אבל פאק, זה כלכך מבאס לא להיות איתו בסופי שבוע...ואם כבר כן, אז להיות מוקפים בלפחות עוד 400 איש.

 

[רקוויאם לאהבה]

לא מחמיא לי קנאה

(גם אני רוצה להיות מאוהבת אבל)

 

[MaddyD]

נרשמתי לפסיכומטרי

 

[mkarin]

תנחומיי.

 

[The UnderGrouNd 86]

../images/Emo45.gif.

נו טוב, צריך לעבור את החרא הזה מתישהוא.. ולסיים עם זה מה.

 

[The UnderGrouNd 86]

מה=מהר

 

[שלחופה2]

פסיכומטרי יכול להיות כיף../images/Emo8.gif

זה עניין של גישה

 

[LimiMimi]

בנזונה.

חרא מטומטם קקה זין