קיטורים עוזרים ?

קיטורים עוזרים ?

אני שוב מרגישה שאני אובדת עיצות שוב אני מרגישה שכל מה שנשאר ללנו זה להרים ידיים שתיה לנו בריאה בת ה 4 שלנו היא אלופה בלהוציא אותנו מהדעת שלנו היא אלופה גם לאחר כל הסיטואציות האלה לבא ולנשק ולחבק מה שנותן לי את ההרגשה כאילו זה ממש מכוון כאילו היא נהנת ממה שהיא עושה אם זה מתחיל במה שקונים לה בגדים /נעלים/צעצועים למדנו שלא קונים בלעדייה אז היא בוחרת -- ואיך שנגיע הביתה תקפיד להוציא את הפתקים ולאחר כ 10 דקות תודיע שהיא לעולם לא תלבש/ תנעל את זה ! את המלחמות של הבוקר כבר כתבתי כאן אז שינינו גישה והיא ? תזרוק את הבגדים על הרצפה ותקפיד להראות לנו שהיא רומסת אותם !!! מאז שחשדתי שהיא עושה לנו "דווקא" ניסיתי יותר להתע ולהסכים עם הכל ו...זה לא קל זה מביא מקסימום יומיים של רוגע כך גם היא לא מניחה לאחיה שגדול ממנה ומציקה ומציקה - והוא ? מזל שסובלני ועונה "הו.....שוב היא עם הקריזה שלה" ואני תוהה.....איך איך יכול להיות 2 ילדים שמיים וארץ ושניהם מקבלים את אותו החינוך בבקשה אל תקשרו את ההודעה למקומות אחרים גם קשה לי לכתוב את כל זה
 
אצלנו זה נקרא - ילדה מפלצת

יש לי ילדה שגם רוצה להחליט וגם לנו קורה שקונים ואז היא לא רוצה את זה. השאלה מה היא עושה ואיך היא מגיבה כשאתם אומרים לה לא? ניתן לקנות דבר אחד ולהעמיד לה תנאי לפני הקניה - אם תשתמשי נקנה עוד. לא תשתמשי אין יורת קניות עד שתהיי מספיק בוגרת לקחת אחריות על הבחירות שלך. אצלנו לא גורר התקפי זעם רציניים ביותר (כולל פגיעות פיזיות בחפצים ובנו) מקווה שאצלך התגובות יותר מינוריות. אם היא מציקה לאח שלה - שלא תהיה על ידכם ותהיה בחדר עד שהיא תלמד להתנהג ויהיה לכם נעים להיות איתה. להכניס ל-10 דקות ולתת לצאת עם הזכרת העניין - להיות נעימה לכולם.
 
../images/Emo4.gif

זאת הבת שלי קל וקשה כאחד לכתוב ולספר על ההתנהגות שלה קשה לי להגדיר אותה במילים שכואבות לי אני מרגישה שהיא כ"כ חכמה ששום פרס /מתנה/קניות לא עושים לה את זה אז יש כאן איזה יתרון של חיסכון כן - אין לה דרישות אבל החיסרון הוא ששום דבר לא יחסר לה באמת או יעציב אותה אם לא יהיה לה פיזית היא לא פוגעת בנו חלילה וכן ...אנחנו מענישים אותה משאירים אותה בחדר - גם זה לא ממש מזיז לה
 
תמיד כואב כשהילד לא מתנהג כמו שאנחנו חושבים

שנכון להתנהג אם תשימי לב טוב - תמיד תוכלי למצוא את הדבר שהוא יחסר לי אם ימנעו אותו ממנה ממה שאני מבינה - הבעיה היא ההצקות לאח והקניות המיותרות? אז לגבי האח - חייבים להפסיק את זה במידה. זה בסדר לריב אבל עם הכוונה והגבלה. לגבי הקניות - לא לקנות אם יש בזבזנות אלא רק מה שנראה לכם וצריך, בשיתוף חלקי שלה.
 

pf26

New member
לא ברור לי עניין החדר

מה היא אמורה לעשות כשהיא בחדר שלה לבד? להרהר ולהתחרט? באמת נראה לך שזה עונש שיכול ללמד את הילד משהו? זה מזכיר לי שיחה שהיתה לי עם הורים של תלמיד שלי. האבא אמר "אנחנו כל הזמן שולחים אותו לחדר שלו, שיחשוב על מה שהוא עשה, אבל כשאנחנו מציצים פנימה, אנחנו רואים שהוא מזמזם לעצמו, או סתם בוהה באויר וחושב על דברים אחרים". אז מה הטעם בענישה הזאת? אני חושבת שעונש צריך להיות מקושר לאירוע באופן הדוק. אם ילד צועק ומשתולל, הגיני לשלוח אותו לחדר שלו, כדי שיוכל להמשיך לצעוק בלי להכאיב לאוזנייך ולהשתולל בלי להרוס את הסלון המשפחתי. חסרים לה הגבולות, חסר לה המשפט של אמא שתגיד לה "אני מאד אוהבת אותך, אבל הפעם הגזמת".
 
אני נגד לשלוח לחדר. בילדותי אמא שלי

היתה משתמשת בזה כדי לסלק אותי לכמה שעות טובות - שלא לומר ימים ..... את הילדים שלי אני לא שולחת לחדר, אני פשוט מתנתקת מהם באופן מלאכותי במקום בו אנחנו נימצאים - לא עונה, לא מגיבה, וגם הקטע של "תהיה בחדר, שם זה עונש" - משדר לו שהחדר שלו הוא מעין מקום מרוחק ומנותק מבני הבית וזה לא מקום נעים וכייפי - כי הולכים לשם כשאמא מענישה.
 
לשלוח לחדר

ל 2 דקות ילד לי אישית נשמע נורמלי זה הזמן שלוקח להבין למה אני כאן ואז זה מיד נגמר איחן שום אנטי לחדר ומסכימה איתך שלהיות בחדר שעות וימים זה נוראי
 
יפה שרצית להגיב אבל הגזמת

האם את מכירה אותי או את המשפחה שלי בכלל שאת כותבת דבר כזה ? אני מוכנה להתערב איתך שכמה שאצלנו נשמעות מילות אהבה וחוץ ממילים יש גם מגע אוהב של חיבוקים ונשיקות רחוק ממה שאת מכירה כי אצלנו בבית אהבה היא לא רק מילה
 

pf26

New member
וואו, ממש לא התכוונתי לפגוע בך ואני מתנצלת

אם הובנתי לא נכון. ברור לי שאת אוהבת את ילדיך ואין לי ספק שאת מנשקת, מחבקת ואומרת להם את זה. התכוונתי בסך הכל לתת דוגמא למשפט שמשלב את האהבה ואת הגבולות, לא ממש ברור לי מה פגע בך במה שכתבתי, אבל התגובה החריפה שלך הבהירה שנפגעת, מה שלא מנע ממך לפגוע בי בחזרה. חבל
 
גם אני מתנצלת

זה מה שקורה שקוראים ולא שומעים כנראה שהבנתי אותך לא נכון וגם את הבנת אותי לא נכון סה"כ רציתי להסביר שכן יש אהבה ומגע אצלנו
 

שפיצית2

New member
מחר יהיה יום חדש

קצת נורא לקרוא לילדה שלך-מפלצת. ואפילו לא ב"קצת צחוק". ....מאד צרם לי.
 
גם שלי שניהם שונים לחלוטין. גם בעלי ואני

שונים לחלוטין וגם אני ואחותי. ככה זה בני אדם. יש לך אחים או אחיות? והאם כולכם גדלתם באותו בית? והאם אתם דומים? אז את זה הבהרנו - אין שני ילדים דומים לחלוטין באותו בית.בטח לא בימינו אנו שנותנים מקום לכל אחד לפתח את האישיות שלו . לעניין הבת - גבולות. מילה קשה, אבל נכונה. השאיפה שלנו כהורים שהכל יהיה מושלם מעבירה אותנו על דעתנו. כן - שהילדים יראו יפה, יתלבשו יפה, ידברו יפה ויתנהגו בנימוס למבוגרים. אז כבר לא אכפת לי שהילדה שלי לא מסורקת לפי הטעם שלי (כלומר איכפת לי אבל לא ברמה של להוציא ממני התנהגות או משפט כמו - בואי אני אתקן לך את התסרוקת)ולא איפכת לי שיש לה ערימת ספרים מבולגנת וכשהיא לא מוצאת את העבודה שהכינה לבית ספר והיא צריכה להפוך את כל החדר מצד לצד היא מבינה שאם היתה מסודרת ושמה את העבודה במקום-היה נחסך לה זמן החיפושים וגם המתח של איפה זה ומתי אני אמצא. עכשיו תחשבי עלייך - למה זה מרגיז אותך שהיא אומרת - אני לא אלבש את זה. בגלל שזה עלה כסף ? בגלל שהיא בחרה ועכשיו היא מתחרטת? בגלל שלקח לכם שעות לטייל בין החנויות לחפש משהו? בגלל שאת נענית לכל גחמה שלה? אני לא שופטת אותך - אני מנסה לתת לך כיוון לחשוב. אז היא אמרה - אז מה? היא תלך בבוקר לגן בלי בגדים כי "אין לה מה ללבוש"? או שהיא תלך יחף כי לא בא לה לנעול את הנעלים? מכיון שאת המבוגר האחראי, את צריכה להיות אחראית על הסיטואציות שנוצרות. אפילו ברמה של "פרסים" - אם שבוע תתלבשי בבוקר יפה בפרק זמן מסויים תקבלי מדבקה. 6 מדבקות יצ'פרו אותך במשהו . לאו דוקא משהו חומרי - למשל 2 סיפורים לפני השינה במקום אחד. את לא צריכה להסכים עם הכל, רק לחשוב למה זה מצליח להרגיז אותך ולראות איך את שומרת על טון ענייני וארשת פנים אטומה. ועוד דבר - אצלי הילדים יודעים שבכי לא פותר כלום. פעם או פעמיים סובבתי להם את הגב כשהם צרחו ועשו סצינות ואמרתי - אני לא מבינה מה אתם אומרים ולא יכולה לענות לכם. כשתפסיקו לבכות, נוכל לדבר יחד. ועוד דבר - ילדים יודעים לנגן לנו על נימי הרגש. החיבוקים והנשיקות שלה אחר כך לא צריכים להשכיח את כל מה שהיה לפני רגע. אפשר לומר אני מחבקת אותך כי אני אוהבת אותך אבל רמיסה של בגדים לא מקובלת עלי ואני לא רוצה שתעשי את זה שוב.
 
את צודקת

נכון שכולנו שונים וכן - יש לי אח והוא שונה ממני לגמרי אני לא צליחה להבין איך כלום לא נוגע לה כלום לא שובר אותה כלום לא ....לא יודעת מה לא מרוב שאני משתגעת כמובן שלה אנחנו לא נותנים את התענוג הזה ולא מראים לה מה באמת עובר עלינו אנחנו כן מענישים - אבל גם לזה היא אדישה למשל עוד סיפור מהבוקר היא יכולה 20 דקות לצעוק שהקוקו שלה לא בגובה הנכון או שהוא נוטה לאיזה צד ולא במדוייק באמצע היא תצעק תצרח ותשתולל כמובן תוריד את הקוקו ואני לא מרשה לללכת פזור אלה קוקו צמה - בעיקר הפחד שלי מכינים
 
הדוגמא שלך - אז היא תלך עם פזור פעם אחת

לא יקרה כלום. בגן יאספו לה והיא לא תצייץ. תראי לה - את צורחת, את מפזרת את הקוקו - אני מוכנה פעם אחת לנסות שוב ואח"כ או שתצאי עם מה שיש, או שתעשי לבד, או שתלכי פזור לגן ומקסימום הגננת תכעס על זה. שלא יגע בך. לא דנים עם הילד תחת אש. את יודעת כמה פעמים שלי יצאה יחפה, לא מסודרת, עם ריחות של לילה וכו' רק כי לא הסכמתי להכנע לשגעונות בבוקר............. אצלי הבנות הולכות לישון עם הבגדים של הבוקר, כדי שלא יהיו וויכוחים מיותרים בבוקר.
 
צרחה, פרקה, השתוללה, שתאסוף בעצמה איך

שהיא חושבת. כמובן שהיא בת 4 (אני זוכרת, זה מחר
)ותאסוף את השיער לא מהודק, לא מאורגן ולא אלגנטי ואז או שהיא תישאר ככה או שהיא תרצה שאת תעשי לה - אז תגידי לה אבל רק עוד פעם אחת וזהו. ותעמדי בזה. לגבי הכינים - הן עוברות מראש לראש במגע - גם אם השיער אסוף. צריך לשים טיפות רוזמרין. ברוב המקרים זה מונע הדבקה. ואם היא צורחת למשתולל, את ממשיכה בשגרת הבוקר שלך וכשצריך לצאת את אומרת לה שיוצאים ומרימה אותה על הידיים או לוקחת אותה יד ביד ויוצאת. לא כועסת, לא צועקת, לא מתרגזת, לא מאיימת ולא מבטיחה ונכנעת. אם תשדרי לה ביטחון במה שאת עושה , היא לא תוכל לערער אותך. וכמובן - ביום שבת שתבחר 10 פעמים תיסרוקת - אם את לא ממהרת בבוקר, אפשר לתת לה קצת יותר מרחב תמרון.
 
אני מודה לכן מכל הלב

ומודה שהתגובות שלכן הכניסו אותי לפרופורציה לא יודעת כמה זה נכון - אבל פתאום הרגשתי שהיא לא כ"כ ...כמו שחשבתי ואולי אנחנו עושים את הטעות של לרצות אותה כמו שאנחנו רוצים תודה מקווה שנצליח ליצור שינוי כלשהו
 

ButtercupA

New member
לדעתי היא בהחלט נהנית

מהרגשת הכוח שיש לה בלהתיש אתכם. לי נראה שאתם לא מספיק קשוחים איתה במובן של גבולות. אני חושבת שבגלל שהיום אתם במצב כזה, אז יהיה לכם יותר קשה להגיע למצב רגיל ולכן הייתי מאוד מקשיחה עמדות בתחומים מסויימים, ומוותרת מראש איפה שנראה פחות חשוב. ככה יהיה לכם יותר קל להחזיק מעמד- כי חלק מההתשה הזו, זה בגלל שזה בכל הכיוונים ובכל דבר. תתמקדו בכמה דברים יותר עקרוניים ובהם אל תוותרו בכלל.
 
תוכלי לתת דוגמאות

מה באמת מכל זה חשוב כי הרי אפשר לטעון שכל נושא של בגדים ותסרוקות הוא שולי
 

ButtercupA

New member
כל משפחה ומה שעקרוני לה

קשה לדעת כי אין בעצם את ההתנהלות שלכם במהלך כל היום, וכמה פעמים אתם אומרים לה לא, או תפסיקי. אצלי למשל, אם היא רומסת את הבגדים לא הייתי מתעלמת, אלא מיד לוקחת לה אותם ומפסיקה מידית את מה שהיא עושה (בלי דיון ופיתוח של הארוע) תסרוקת, הייתי משתפת פעולה עד שאיןזמן- אבל מראה על השעון בדיוק כמה יש- אולי אפילו שעון עם טיימר כזה שסופר אחורה. אחרי שהזמן שלי נגמר- שתעשה מה שהיא רוצה עם השער, אני סיימתי גם אם זה לא אסוף. לבוש לגן- כבר אמרו לך שאפשר לצאת מהבית גם עם פיג'מה ולא קורה כלום. בנוגע לקניות- אני הייתי נותנת בחירה בין 3 דברים בחנות, ואם היא לא רוצה ללבוש- לא הייתי קונה משהו חדש. דרך אגב, מקריאה נוספת של מה שכתבת, נראה לי שהיא רוצה תשומת לב ולכן מנסה כל מיני דרכים להשיג אותה. אז במקביל לכל ההקשחה במקומות מסויימים, להגיד לה מראש מה התוכניות שלכם בנוגע לבילוי זמן כייפי בלי קשר להתנהגות שלה.
 
למעלה